אחינועם נ' הלשכה לסיוע משפטי- מחוז תל אביב ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4117/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא העותר: חגי אבירם אחינועם נ ג ד המשיבים: 1. הלשכה לסיוע משפטי – מחוז תל אביב 2. בית המשפט המחוזי תל אביב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ג' קרא: עניינה של העתירה שלפניי בבקשת העותר כי בית משפט זה ידון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט המחוזי ב-עש"א 9165-06-20, ויורה לסיוע המשפטי למחוז תל-אביב (להלן: המשיב) לסייע לעותר בעניין תביעה לביטול הסכם. ככל שניתן להבין מהעתירה, העותר, שאינו מיוצג, פנה בבקשה לקבלת סיוע משפטי מהמשיב בפברואר 2020, וזאת כדי לקבל סיוע משפטי בעניין ביטול הסכם שקיבל תוקף של פסק דין מחמת הפרה יסודית. המשיב דחה את בקשתו לקבל סיוע משפטי. ביום 14.9.2020, משהעותר ערער על החלטה זו, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יינתן לעותר סיוע משפטי בסוגיית ההפרה היסודית, לכאורה, של ההסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בשנת 2019, ובמה שנגזר מההפרה היסודית. הסכמות אלו בין העותר למשיב קיבלו תוקף של פסק דין ביום 14.9.2020, במסגרת עש"א 9165-06-20 (מחוזי תל אביב - יפו) (להלן: פסק הדין). בהמשך, המשיב טען כי התגלה לו כי העותר התנהל כלפיו וכלפי בית המשפט המחוזי בחוסר שקיפות ולא יידע את הנוגעים בדבר על קיומם של הליכים תלויים ועומדים בבית המשפט. העותר הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, וזאת בטענה כי המשיב לא מילא אחר פסק הדין. בהחלטה מיום 29.11.2020, דחה בית המשפט את הבקשה (השופט צ' קאפח), וקבע כי העותר "מזמין" את בית המשפט להיכנס לשיקול הדעת של הסיוע המשפטי באופן בו ייוצג, אך בית המשפט לא יעשה כן. במרץ 2021, שלח המשיב לעותר החלטה לפיה הוא נעדר זכאות לקבל ייצוג משפטי מטעם המשיב וזאת הן מבחינה משפטית והן מבחינת חוסר זכאותו הכלכלית. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.5.2021 נקבע כי "אינני רואה לפקפק בנכונות הנתונים אודות אי זכאותו הכלכלית של המבקש. בכך, תם הטיפול בבקשה". מכאן העתירה שלפנינו. דין העתירה להידחות על הסף. העתירה הוגשה כשהיא חסרה תשתית עובדתית רלוונטית, לרבות חלק מההחלטות העומדות במוקד העתירה (השווּ: בג"ץ 621/21 פלוני נ' נשיא בית הדין השרעי לערעורים, פסקה 5 (2.6.2021)). יתר על כן, העתירה מופנית נגד החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו של העותר. לרשות העותר עומד סעד חלופי ועליו למצות את דרכי הערעור על החלטות שניתנו בהליך בבית המשפט המחוזי (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד - משפט מינהלי דיוני 374-373 (2017)). הלכה פסוקה היא כי "בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ" (בג"ץ 6917/17 אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח (‏10.6.2018) וההפניות שם). העתירה נדחית ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשפ"א (‏21.7.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21041170_Q04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il