יאסין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4114/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: עבדאללה עבדאלפתאח אברהים יאסין נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד סיון דגן פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו בהוראה לסילוק מבנה חדש מס' 10063 מיום 18.6.2020 (להלן: "הוראה לסילוק מבנה" או "ההוראה") מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: "צו סילוק מבנים חדשים" או "הצו"), ביחס לרצפת בטון, אבן משתלבת וחממה (להלן יחדיו: "המבנה") בגוש 75688 חלקה 5, סמוך לקלקיליה. רקע והשתלשלות עניינים צו סילוק מבנים חדשים נחתם על ידי המשיב 1 ביום 17.4.2018, ותוקן ביום 12.5.2019 בעקבות גיבוש תגובת המשיבים לעתירות שהוגשו לבית משפט זה (בג"ץ 4588/18; בג"ץ 4590/18; בג"ץ 4593/18, להלן: "העתירות העקרוניות"). תכליתו של הצו היא לספק כלי אכיפה להתמודדות מהירה מול תופעה נרחבת של בניה בלתי חוקית באזור יהודה ושומרון, נוכח מגבלות הכלים המשפטיים שעמדו לרשות רשויות האכיפה באזור עובר להתקנתו (לסקירת המצב המשפטי טרם התקנת הצו ראו פסק הדין בעתירות העקרוניות: בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פסקאות 24-16 (30.4.2019) (להלן: "עניין אגודת סנט-איב")). השימוש בסמכות האכיפה מכוח הצו כפופה להתקיימותם של מספר תנאים מצטברים, כדלקמן: (א) המבנה שלגביו ניתנה ההוראה הוא מבנה שאינו יביל (סעיף 1 לצו מפנה להגדרת המונח בתקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה והשומרון), התשנ"ג-1993); (ב) חיוב הפקח לבדוק, תוך השקעת מאמץ ושקידה ראויה וסבירה, כי אין לבינוי היתר בניה כדין; (ג) עבודות הבינוי לא הושלמו, או שלא חלפו יותר משישה חודשים ממועד סיום העבודות להקמת המבנה החדש, ולעניין בית מגורים – לא חלפו 30 ימים מהמועד בו אוכלס (סעיף 6(א) (2) לצו); (ד) ניתנה הצהרה חתומה על ידי פקח מיחידת הפיקוח, קצין צה"ל, קצין משטרה או נושא משרה ציבורית אחר, באשר לנתון אחרון זה (שם); (ה) לא חלפו 120 ימים מהמועד בו הומצאה ההוראה לסילוק המבנה החדש (סעיף 6(א) (3) לצו); (ו) ניתן אישור מאת ראש המינהל האזרחי או מי שהוסמך לכך על ידו, לאחר היוועצות ביועץ המשפטי לאזור או נציגו, לסילוק המבנה החדש (סעיף 6(א) (4) לצו); (ז) ניתנה התראה בת 96 שעות לסילוק המבנה החדש (סעיף 6(א) לצו). במסגרת תגובת המדינה לעתירות העקרוניות עדכנו הרשויות על אודות החלטתן על מדיניות אכיפה במתכונת של תכנית הרצה ("פיילוט"), על-פיה מימוש הצו ייבחן ביחס למספר מוגבל של מקרים הנופלים בגדר אחת מהקטגוריות הבאות: (א) מבנים בשטחי אש; (ב) מבנים בקרבה לצירי תנועה ראשיים, למתקנים ביטחוניים, או לתשתיות אסטרטגיות; (ג) מבנים שהוקמו בשמורות טבע או באתרים ארכיאולוגיים; (ד) מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים, וכן במקרים להם יש חשיבות או השפעה משמעותית על הביטחון, הסדר הציבורי והבטיחות; (ה) בניה ישראלית חדשה על קרקע פרטית פלסטינית או בניה פלסטינית חדשה על קרקע ישראלית פרטית – והכל כאשר הבניה אינה על אדמות מדינה או סקר. המשותף לכל המקרים הללו, הוא היעדר היתכנות תכנונית להכשרת המבנה וכן קיומו של אינטרס ציבורי בסילוקו (עניין אגודת סנט-איב, פסקה 28). מדיניות האכיפה מפורסמת כיום לציבור באתר האינטרנט של מתאם פעולות הממשלה בשטחים במסגרת מסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" הנושא תאריך 30.8.2020 (להלן: "מסמך מדיניות האכיפה"). כאמור, ביום 30.4.2019 ניתן פסק דינו של בית משפט זה בעתירות העקרוניות בעניין אגודת סנט-איב. נפסק, מפי השופט דוד מינץ בהסכמת השופטים יצחק עמית ואלכס שטיין, כי הצו מצוי בסמכות מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, ועולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המנהלי. כן נדחתה באותו עניין הטענה לפיה הוראות הצו מפרות את כללי הצדק הטבעי ומונעות ממי שמחזיק במבנה שנגדו הוצאה הוראת סילוק את זכות הטיעון (שם, פסקה 32). מאז מתן פסק הדין העקרוני בעניין אגודת סנט-איב, ניתנו מספר פסקי דין בהם נדחו עתירות בעניינים קונקרטיים בהם הוצאה הוראת פינוי מכוח הצו (ראו: בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית (17.11.2019) (להלן: "עניין דבאסה"); בג"ץ 1125/20 שקיראת נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית (25.6.2020) (להלן: "עניין שקיראת"); בג"ץ 1514/20 עווד נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (30.6.2020)). העותר הוא בעל זכויות חזקה ושימוש במגרש עליו נבנה המבנה נשוא העתירה. על-פי הנטען בעתירה, בתחילת חודש יוני 2020 או בסמוך לכך, הקים העותר בשטח המגרש חממה ללא היתר בניה "מתוך אמונה כי אין כל צורך בקבלת היתר בניה להקמת מבנה חממה, בשל היותה מבנה חקלאי המוקם בקרקע חקלאית" (סעיף 4 לעתירה). בנוסף, נטען כי העותר הסתמך על הנחיות והבטחות אנשי המנהל האזרחי, "ובייחוד, קצין בצבא הישראלי הקרוי בשם "שאדי", אשר הודיע לעותר כי אין כל צורך בקבלת היתר למבנה הנ"ל כל עוד הוא עומד בהנחיותיו" (שם). ביום 18.6.2020 נחתמה ההוראה לסילוק המבנה, ובאותו היום היא נמסרה לעותר על ידי פקח מיחידת הפיקוח. זאת, לאחר שנמצא כי המבנה עומד בתנאים המצטברים לכך, כמפורט בפסקה 3 לעיל, ונוכח העובדה כי המבנה ממקום בסמיכות למוצב 422 המשמש את משמר הגבול, ועל כן נופל לגדר אחת הקטגוריות שנקבעו לתוכנית ההרצה (קטגוריה ב'). ביום 20.6.2020 הגיש העותר, באמצעות בא כוחו, בקשה להורות על ביטול ההוראה. בחלוף יומיים ובטרם ניתנה החלטת המשיבים בבקשה לביטול ההוראה, הוגשה ביום 22.6.2020 העתירה שלפנינו. עוד באותו היום ניתן צו ארעי לעיכוב הוראת הסילוק שעליה נסבה העתירה. הצו הארעי הותנה בהקפאת כל בניה חדשה במבנה הנדון. במסגרת העתירה טוען העותר כי יש לבטל את ההוראה לסילוק המבנה ממספר טעמים עיקריים: ההוראה לסילוק המבנה ניתנה בניגוד להבטחות והנחיות אנשי המנהל האזרחי לעותר; ההוראה ניתנה בניגוד למדיניות האכיפה מכוח הצו, כפי שהוצהרה בעתירות קודמות בפני בית משפט זה; ההוראה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, נוכח העובדה שהמבנה נשוא העתירה ניתן לרישוי ולהכשרה; המבנה אינו פוגע באינטרס הציבור; ההוראה מפלה את העותר ביחס לתושבים אחרים שהקימו מבנים בסמוך למקום בו הקים העותר את המבנה, ולא הוצאו בעניינם צווי הריסה או הוראות סילוק; נשללה מהעותר זכות השימוע; הצו נוגד את הוראות המשפט הבינלאומי ודינו בטלות. ביום 19.8.2020 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים, בה נטען כי אין עילה להתערבות בית משפט זה בעניינים המועלים במסגרת העתירה. המשיבים מדגישים כי אכן מדובר בבניה חדשה, כפי שמצהיר העותר עצמו, וכי אין חולק שהבניה בוצעה ללא היתר בניה כדין. מטעמים אלו, סבורים המשיבים, יש לדחות את העתירה מחמת עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים. כן מציינים המשיבים כי טענות העותר בדבר קבלת הבטחות אנשי מנהל אזרחי נטענו בעלמא, וממילא "קצין בצבא הישראלי" איננו חלק ממוסדות התכנון, ואיננו הגורם המוסמך למתן פטור מעמידה בדיני התכנון והבניה החלים באזור; האכיפה עולה בקנה אחד עם מדיניות האכיפה עליה הוצהר, הואיל והבינוי הוקם בסמוך למתקן ביטחוני; לעותר אין זכות קנויה לקבל אישור לבקשתו להסדרת המבנה בדיעבד, וממילא אין כל היתכנות תכנונית להסדרת המבנה; טענת העותר בדבר הפליה אסורה נטענה ללא תימוכין, וכי בדיקה שנערכה ביחס למבנים הנמצאים בקרבת מקום העלתה שהטענה איננה נכונה עובדתית; ולבסוף, כי טענת העותר בדבר פגיעת הצו בזכותו לשימוע נדחתה לאחרונה על ידי בית משפט זה בעניין אגודת סנט-איב. נוכח האמור בתגובה המקדמית, התבקש העותר להודיע האם הוא מסכים למחיקת העתירה ללא צו להוצאות. ביום 31.8.2020 הודיע העותר כי הוא עומד על עתירתו. דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר עילת התערבות. פשיטא כי טענת העותר בדבר אי ידיעת הדין, במקרה זה הדרישה לקבלת היתר בניה להקמת מבנה חקלאי, אינה מהווה הגנה מפני השימוש בצו בעניינו. משמעותית יותר עשויה להיות טענה בדבר הבטחות ואישורים שניתנו על ידי רשות מוסמכת, ואולם בעניינו העניין הועלה בעלמא, תוך התייחסות כוללנית לגורמים עלומים, "אנשי המנהל האזרחי" ו"קצין בצבא הישראלי הקרוי בשם "שאדי"", שכלל לא נטען כי הם המוסמכים למתן היתר בניה או למתן פטור מדיני התכנון והבניה החלים באזור. בכך אין די על מנת להניח תשתית עובדתית מינימאלית לקיומה של הבטחה שלטונית על ידי גורם בר סמכות (בג"ץ 135/75 סאי-טקס קורפוריישן בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל(1) 673 (1975); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ג – משפט מינהלי כלכלי 344-311 (2013)). בכל הנוגע לטענות העותר בדבר חריגה ממדיניות האכיפה המוצהרת מכוח הצו – הרי שגם בה אין ממש. כאמור, המבנה מצוי בשטח הסמוך למתקן ביטחוני, ועל כן נכנס בגדר תבחיני תכנית ההרצה המתייחסים ל"מבנים בקרבה לצירי תנועה ראשיים, למתקנים ביטחוניים, או לתשתיות אסטרטגיות" (סעיף 2.ב. למסמך מדיניות האכיפה). העותר לא ראה להתמודד עם עניין זה (השוו: עניין שקיראת, פסקה 9), ובמצב דברים זה לא מצאנו עילה להתערב בעמדת המשיבים כי מדובר במקרה המצוי בגדר התבחין הנזכר. אשר לטענת העותר בדבר הפליה אסורה, הרי שאף היא נטענה ללא תשתית עובדתית-ראייתית מינימאלית, ועל כן אינה עוברת את הסף המצדיק דיון לגופו של עניין (וראו: בג"ץ 240/98 עדאללה נ' השר לענייני דתות, פ"ד נב(5) 167 (1998); עניין דבאסה, פסקה 9). טענות העותר בדבר שלילת זכות השימוע או הפרת הדין הבינלאומי נטענו בהתעלם מהכרעת בית משפט זה בעניין אגודת סנט-איב, ומפסקי הדין שניתנו לאחרונה בעניין שקיראת ובעניין דבאסה. איננו רואים כל הצדקה לשוב ולהידרש לטענות נגד חוקיות הצו וההסדרים הקבועים בו בחלוף זמן כה מועט. טענות נוספות שעלו בעתירה גם כן אינן מבססות טעם מספק להתערב בהחלטת המשיבים. סיכומו של דבר, לפנינו בנייה חדשה שלא כדין כמובנה בצו (אף העותר אינו חולק על כך), אשר נעדרת היתכנות תכנונית, וקיים אינטרס ציבורי משמעותי בהסרתה כחלק ממדיניות האכיפה המוצהרת על-פי תכנית ההרצה. ההריסה אושרה על ידי הגורמים המוסמכים, לאחר שננקטו ההליכים הנדרשים על פי דין. בנסיבות אלו, העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בית משפט זה, ומשכך אנו דוחים אותה. הריסת המבנה תעוכב למשך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה לצרכי התארגנות של העותר. יובהר כי מניין 120 הימים לביצוע ההריסה בהתאם לצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 מתחיל עם מתן פסק דין זה, וזאת נוכח הצו הארעי שניתן בעתירה ביום 22.6.2020 (סע' 6(ב) לצו). העותר יישא בהוצאות בסך 2,500 ש"ח לטובת המשיבים. ניתן היום, ‏כ"ז באלול התש"ף (‏16.9.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20041140_Y06.docx שש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1