הלנה ברקמן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4112/98 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט מ' אילן המערערת: הלנה ברקמן נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.6.98 בת"פ 323/97 שניתן על ידי השופט א' פריש תאריך הישיבה: יב' בחשוון תשנ"ט (1.11.98) בשם המערערת: עו"ד חנה ברוכי בשם המשיבה: עו"ד אורלי בן-ארי בשם שרות המבחן: גב' זהבה מור פ ס ק - ד י ן המערערת הלנה ברקמן הורשעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט א' פריש) בשלושה עשר אישומים, שבהם יוחסה לה שורה ארוכה של עבירות, גניבה בידי עובד ציבור, זיוף בידי עובד ציבור, קשירת קשר לביצוע פשע, מרמה והפרת אמונים. המערערת היתה בזמן ביצוע העבירות, בין השנים 1995-1989, עובדת בכירה במשרד מס ההכנסה, במשרדי פקיד שומא בכפר סבא. היא קשרה קשר עם נישומים שונים כדי לבצע זיופים בעזרת מחשב ולהעביר סכומי כסף, ששולמו על-חשבון המס על ידי נישומים מסוימים, לזכותם של נישומים אחרים. היא גם נטלה לעצמה כספים בשביל פעולות אלו. מלבד זאת העבירה המערערת סכומי כסף לא מבוטלים מחשבון האוצר לחשבונות פרטיים שלה ושל בני משפחתה; כל זאת עשתה באמצעות סיסמה סודית שאפשרה כניסה למחשב. על כל אלו נידונה המערערת בבית המשפט המחוזי ל33- חודשי מאסר בפועל ועוד שנתיים מאסר על-תנאי למשך 3 שנים. הערעור הוא על חומרת העונש. הגב' ברוכי, באת-כוח המערערת, טענה בפנינו בלהט רב כל טענה שאפשר לטעון לטובת מרשתה. טענתה העיקרית של גב' ברוכי היא שצריך להתחשב במצב בריאותה של המערערת. אצל המערערת הופיעה תופעה של מחלת נפש לאחר שנתגלתה הפרשה, ועל כך אין חולקים. הגב' ברוכי גם הגישה תעודות מעודכנות לגבי מצבה הנוכחי. מדי פעם המערערת גם אושפזה, ובין אישפוז לאישפוז היא מקבלת טיפול. גם בעלה של המערערת חולה במחלת ניוון שרירים. לדעת הגב' ברוכי במקרה הזה צריך להתחשב במחלה עד כדי ביטול עונש המאסר, או לפחות קיצורו עד למאוד, מפני שהמאסר פירושו הפסקת הטיפול במערערת וסכנה של נזק רפואי חמור. דא עקא, שהמצב הרפואי שהגב' ברוכי טוענת לגביו היה לנגד עיניו של בית המשפט בעת גזירת הדין ואף נלקח בחשבון על ידי בית המשפט המחוזי כפי שמציין השופט הנכבד בעמ' 11 לגזר-דינו, שהנושא המרכזי בדיון לעניין העונש היה מחלת המערערת ומצבה הנפשי הנוכחי. סיכומי המחלה היו מונחים בפני השופט הנכבד, אולם לאחר שעיין בכל החומר הרפואי הזה מציין השופט שאינו מוצא כל אפשרות להימנע ממאסר בפועל משום שמדובר בפרשה חמורה ובפגיעה חמורה באינטרס הציבורי. השופט הנכבד מציין, כי לולא נסיבות מחלתה של הנאשמת היא היתה צפויה לעונש כבד במידה ניכרת מן העונש שהוא גוזר עליה. אין אנו סבורים שיש מקום להתערב בגזר הדין. השופט הנכבד נימק את גזר הדין כדבעי ואנחנו סבורים שהעונש היה הולם את חומרת העבירות מחד ואת מצבה של המערערת מאידך. אשר לטיפול רפואי שהמערערת נזקקת לו, נחה דעתנו ממכתבו של ד"ר בירגר, מנהל מרכז בריאות הנפש בבאר יעקב, שהיא תוכל לקבל טיפול זה גם במסגרת בית הסוהר. עם כליאת המערערת יש להביאה לבדיקה רפואית שתקבע את צרכי הטיפול בה. הערעור נדחה. ניתן היום, יב' בחשוון תשנ"ט (1.11.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ה ח ל ט ה לבקשת הסניגורית, ובהתחשב בכך שהמערערת מוזמנת לניתוח שנקבע ליום 22.11.98, אנו מעכבים את תחילת ריצוי המאסר. המערערת תתייצב לשם ריצוי עונשה במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 27.12.98 לא יאוחר מהשעה 11:00. הערבויות הקיימות לשחרורה בערובה תעמודנה בעינן עד למאסרה. ניתנה היום, יב' בחשוון תשנ"ט (1.11.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98041120.F05