אנה נתנלוב נ. עו"ד דורון אריאל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 41087-01-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב המערערת: אנה נתנלוב נגד המשיבים: 1. עו"ד דורון אריאל בתפקידו כמפרק חברת יתיר שירותי יבוא ויצוא סוכנות מכס בע"מ (בפירוק) 2. עו"ד ניר ויינרמן, כנאמן על נכסי החייב גרא נתנאלוב בפש"ר 3. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי) מיום 7.11.2024 בתיק פר"ק 10732-06-16 בשם המערערת: עו"ד ברוך חכים פסק-דין השופט דוד מינץ: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי) מיום 7.11.2024 בתיק פר"ק 10732-06-16 בה נדחתה בקשתה של המערערת למתן היתר לניהול הליך נגד חברת יתיר שירותי יבוא ויצוא סוכנות מכס בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה), או לחלופין להורות על השבת כספים המוחזקים בידי החברה והשייכים לה לטענתה. הרקע לערעור דירתם המשותפת של המערערת וגרושהּ (להלן: הגרוש) המצוי בהליך פשיטת רגל מומשה על ידי כונס נכסים של בנק ממשכן. על פי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.6.2018, מחצית יתרת הכספים שנתקבלו לאחר סילוק הנשייה המובטחת לבנק והשייכים למערערת הועברו לקופת הפירוק של החברה. המחצית השנייה הועברה לתיק הפש"ר של הגרוש. ברקע למתן החלטה זו עמד הסכם שקיבל תוקף של פסק דין (חלקי) ביום 9.6.2015 בתביעה שהגישה החברה (ת"א 22275-05-13) נגד המערערת וגרושהּ, בו הסכימו בני הזוג כי דירתם תימכר וסך של 850,000 ש"ח מתוך כספי התמורה שיתקבלו יועברו לחברה (להלן: כספי הפיקדון). הוגשו מספר בקשות בהליכים שונים על ידי המערערת ואין צורך להרחיב בעניין. די לומר כי במסגרת החלטתו של בית המשפט מיום 16.2.2022 נדחתה בקשת המערערת לדון בגורל חלקה בכספי הפיקדון במסגרת תיק פירוק החברה. החלטה זו הייתה מבוססת בין היתר על שלושה אדנים: בית המשפט של פירוק אינו האכסניה המתאימה לדון בטענותיה של המערערת; הסעד המבוקש על ידי המערערת תלוי בהליך ביטול הענקה של הגרוש שהתנהל באותה שעה בבית משפט של פשיטת רגל; נמצא צדק בטענת המנהל המיוחד של החברה כי משמעות קבלת בקשת המערערת היא שהחברה לא תהיה זכאית לכספי הפיקדון שהתקבלו מחלקו של הגרוש אלא רק מחלקה של המערערת, כך שלא תצמח לה ממילא כל תועלת מבקשתה. בהחלטה גם נקבע כי אין בה כדי למנוע מהמערערת לטעון את טענותיה בפני הפורום המוסמך. המערערת פנתה אפוא לבית המשפט של פשיטת רגל של הגרוש, וביקשה להצטרף להליך של ביטול ההענקה בו נקט נאמן הגרוש בהליך נגד החברה, אך ביום 11.9.2022 בקשתה זו נדחתה. המערערת לא אמרה נואש, והגישה בין היתר תובענה נוספת נגד מפרק החברה ונאמן הגרוש (ת"א 28364-05-23) למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיה בכספים אשר גם גם היא נדחתה ביום 10.4.2024. בשים לב לכל האמור, המערערת פנתה בשנית לבית המשפט של פירוק ובקשה את הסעדים שפורטו לעיל. ברם, ביום 7.11.2024 בית המשפט דחה את הבקשה בשים לב להחלטה מיום 16.2.2022 בה נקבע כאמור כי אין מקום לקבלת טענותיה של המערערת לגופו של עניין, ואף לא מבחינה דיונית שעה שההחלטה הפכה לחלוטה מפני שהמערערת בחרה שלא להשיג עליה לפני ערכאת הערעור. ערעורה של המערערת מופנה כנגד החלטה זו ובפיה טענות אין ספור, ובעיקר בעניין זכאותה לכספי הפיקדון. בין היתר, נטען כי טעה בית המשפט שעה שגילה "העדר רצון" לנהל הליך לבירור זכויותיה בכספי הפיקדון שאך מוחזקים באופן זמני בתיק הפירוק; כי המשך החזקת כספי הפיקדון מהווה עשיית עושר שלא במשפט; ועוד. דיון והכרעה לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בטיעוניה של המערערת לפני בית משפט זה ועיון מעמיק בתיק בית משפט קמא (באמצעות מערכת "נט-המשפט") הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות לפי הסמכות הנתונה בתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בבקשתה של המערערת לפני בית משפט קמא היא חזרה מספר פעמים על הטענה, בהסתמך על החלטת בית המשפט מיום 16.2.2022, כי בית המשפט של פירוק אינו מוסמך לדון בתביעתה לקבלת כספי הפיקדון (למשל סעיפים 31, 40-38 לבקשה). המערערת אף הוסיפה בבקשתה בלשון שאינה משתמעת לשני פנים כי בית המשפט של פירוק אינו האכסניה המתאימה לדון בטענותיה (סעיף 24 לבקשה). ברם, בכך אוחזת המערערת את החבל בשני קצותיו. מצד אחד היא נתלית בהחלטה וטוענת כאמור כי יש בה ממש וכי יש לאמץ את הקביעה לפיה בית המשפט של פירוק אינו האכסניה המתאימה לדון בטענותיה, אך בד בבד, מצד שני, היא מתעלמת מאותה החלטה בה נדחו טענותיה גם לגופו של עניין – החלטה שהפכה לחלוטה משלא השיגה עליה כאמור. זאת ועוד. בית המשפט של פירוק קבע מספר פעמים כי המערערת אינה נותרת ללא מענה ובידה האפשרות לנקוט הליך במסגרת אחרת. כך נקבע מפורשות בהחלטה מושא הערעור (ולו למעלה מהצורך כלשון ההחלטה); כך נקבע במסגרת ההחלטה מיום 16.2.2022; כך נקבע מפורשות בהחלטה מיום 21.2.2023 (בקשה 147); וכך נקבע במסגרת רע"א 7907/22 נתנאלוב נ' עו"ד ניר ויינרמן, בתפקידו כמנהל המיוחד לנכסי החייב, פסקה 9 (12.12.2022) בבית משפט זה בדחיית בקשת המערערת להצטרף כצד להליך בבקשה לביטול הענקה שהוגשה בתיק פשיטת הרגל של גרושהּ. בשולי הדברים יצוין כי לאור האמור, כפי שנהג בית המשפט המחוזי בהחלטתו, אין מקום גם במסגרת זו להתייחס לטענותיה של המערערת לגופו של עניין. כפי שנאמר לה מספר פעמים בעבר, לא הובעה דעה באיזה הליך היא יכולה לנקוט ומה צפוי לעלות בגורלה. אך לגבי הסעדים שהמערערת ביקשה מבית המשפט של פירוק הובעה דעה נחרצת שקשה למצוא בה דופי. הערעור נדחה על הסף אפוא. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ו שבט תשפ"ה (13 פברואר 2025). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט