שמעון פטריק נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4108/98 וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערער: שמעון פטריק נגד המשיבים: 1. אליהו, חברה לביטוח בע"מ 2. אלברט כהן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 26.2.98 בתיק ע"א 839/96 שניתן על ידי כבוד השופטים י' גרוס, י' בן שלמה ומ' רובינשטיין בשם המערער: עו"ד ישראל ברזילי בשם המשיבים: עו"ד שמעון בן יעקב פסק-דין השופט ת' אור: המשיבה חזרה בה מהערעור שכנגד שהוגש על ידה, והוא נדחה בזה. נותר לדיון ערעורו של המערער, אשר הוגש לאחר נטילת רשות. המערער נפגע בתאונת דרכים ביום 10.7.90, ובקשר לכך הגיש תובענה לבית משפט השלום נגד המשיבה, לתשלום נזקיו בתאונה. המערער סבל מנכות בשיעור 60% קודם התאונה, כפי שנקבע על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי במסגרת הפרק הדן בנכות כללית. בהתאם לכך, הוגבל כושר השתכרותו, וכפי שקבע בית משפט השלום, זה הגיע ערב התאונה ל1,252- ש"ח לחודש בלבד. כתוצאה מהתאונה נקבעה למערער נכות תפקודית בשיעור 37%. בית משפט השלום קבע, שנכות זו משקפת את הירידה בכושר השתכרותו של המערער, דהיינו שהפסד ההשתכרות אשר נגרם לו מידי חודש הוא בשיעור 37% מ1,252- ש"ח. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. מכל טענות הערעור של המשיבה נתקבלה טענה אחת. בית המשפט המחוזי קבע, שטעה בית משפט השלום בכך שקבע את הפסד כושר ההשתכרות של המערער עקב התאונה בשיעור 37%, כשיעור נכותו התיפקודית. אחוז הפסד ההשתכרות שלו צריך היה להיקבע, כך קבע, תוך התחשבות בנכות של המערער מלפני התאונה. בהתאם לכך קבע בית המשפט המחוזי, שאחוז הפסד כושר ההשתכרות עקב התאונה יהיה בשיעור של 14.8% בלבד, דהיינו 37% מתוך 40% המשקפים את כושר השתכרות המערער לפני התאונה לאור הנכות בת ה60%- שקדמה לתאונה. ערעור המערער הוא על חלק זה של פסק דינו של בית המשפט המחוזי. 3. הדין עם המערער. כושר השתכרותו של המערער קודם התאונה היה בשיעור 1,252 ש"ח, סכום אשר היווה כ25%- מהשכר הממוצע במשק אותה עת. בית משפט השלום קבע, שכושר ההשתכרות של המערער כפי שהיה ערב התאונה נפגע עקב התאונה בשיעור 37% והכוונה היא לכושר ההשתכרות הנמוך שהיה לו בלאו הכי בשל נכותו הקודמת. קביעת הפסד ההשתכרות בשיעור 14.8% בלבד מהסכום של 1,252 ש"ח מהווה, למעשה, התחשבות כפולה בירידת כושר השתכרותו של המערער עקב נכותו שמלפני התאונה: פעם ראשונה בכך שכושר השתכרותו ערב התאונה הינו נמוך בהתחשב בנכות זו; ופעם שניה כששיעור הפסד ההשתכרות יופחת על ידי הכפלה ב40%-, תוך מתן ביטוי נוסף לנכות המערער ערב התאונה. 4. המסקנה היא, שדין הערעור להתקבל, ואנו מורים שחישוב הפסד ההשתכרות בעבר והפסד כושר ההשתכרות בעתיד, ייעשה כפי שקבע בית משפט השלום, לפי 37% ולא לפי 14.8%. שכר הטרחה בשיעור של 13% בתוספת מע"מ המגיע למערער יתוקן בהתאם לכך. בטיעון בפנינו הסכים בא כוח המשיבה לקבלת הערעור, ויינתן לכך ביטוי בשכר הטרחה אותו תחוייב המשיבה לשלם. המשיבה תשלם למערער את הוצאות הערעור ושכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ש"ח. ניתן היום, טז' באדר ב' התש"ס (23.3.2000). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98041080.E03 /עכב