פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4099/15

חברת גינדי החזקות בע"מ נ. הרשות להגנת הצרכן וסחר ההוגן

העותרת ביקשה להורות למשיבה להפסיק הליך להטלת עיצום כספי בטענה כי פרסום שמה בשלב מוקדם של ההליך אינו חוקי.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 09/07/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4099/15 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הגנת הצרכן — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשיבה להפסיק הליך להטלת עיצום כספי בטענה כי פרסום שמה בשלב מוקדם של ההליך אינו חוקי.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4099/15

חברת גינדי החזקות בע"מ נ. הרשות להגנת הצרכן וסחר ההוגן

העותרת ביקשה להורות למשיבה להפסיק הליך להטלת עיצום כספי בטענה כי פרסום שמה בשלב מוקדם של ההליך אינו חוקי.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

חברת גינדי החזקות עתרה לבג"ץ נגד הרשות להגנת הצרכן, בבקשה לעצור הליך להטלת עיצום כספי נגדה. העותרת טענה כי הרשות פרסמה את שמה בתקשורת בטרם התקבלה החלטה סופית בעניינה, דבר שלטענתה אינו חוקי. במהלך הדיון, העותרת חזרה בה מבקשתה לצו ביניים לאחר שהחלה להציג את טיעוניה בפני הרשות. בית המשפט דחה את העתירה על הסף בקובעו כי היא מוקדמת מדי, שכן טרם התקבלה החלטה סופית של הרשות, וכי עומד לעותרת סעד חלופי בדמות ערעור לבית משפט השלום אם וכאשר יוטל עליה עיצום כספי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חברת גינדי החזקות בע"מ

נתבעים

  • הרשות להגנת הצרכן וסחר ההוגן

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה מוקדמת שכן טרם התקבלה החלטה סופית בעניין העיצום הכספי.
  • קיים סעד חלופי בדמות ערעור לבית משפט השלום לאחר קבלת החלטה.
  • הפרשנות המרחיבה של העותרת לעניין איסור פרסום זהות המפר חוטאת לתכלית החוק.
טיעוני ההגנה
  • המשיבה אינה רשאית לפרסם את שם העותרת בטרם הוטל עיצום כספי סופי.
  • הפרסום המוקדם פוגע בעותרת ומהווה הפרה של הוראות החוק.
  • יש להורות על הפסקת ההליך המינהלי כדי למנוע פגיעה נוספת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המשיבה מוסמכת לפרסם את זהות המפר בטרם הוטל עיצום כספי סופי בהעדר תקנות ספציפיות.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת חזרה בה מבקשתה לצו ביניים לאחר שהחלה שמיעת טיעוניה בהליך המינהלי.

תגיות נושא

  • הגנת הצרכן
  • עיצום כספי
  • עתירה מוקדמת
  • סעד חלופי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגיעה בפרטיות
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4099/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4099/15 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותרת: חברת גינדי החזקות בע"מ נ ג ד המשיבה: הרשות להגנת הצרכן וסחר ההוגן עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד ד"ר דוד תדמור; עו"ד ד"ר איתי פלדור; עו"ד אמיר שרף; עו"ד אלכס וולף בשם המשיבה: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת להורות למשיבה להפסיק הליך להטלת עיצום כספי בגין הפרות נטענות של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: החוק) שמתנהל נגדה. 1. ביום 11.3.2015 הודיעה המשיבה לעותרת על כוונתה להשית עליה עיצום כספי בסכום של כ-1.95 מיליון ש"ח. המשיבה ציינה כי באפשרות העותרת להציג טענותיה בעניין זה, בכתב, תוך 45 ימים. לבקשת העותרת, מועד זה הוארך ב-45 ימים נוספים. ביום 19.3.2015 התפרסמה בתכנית "לילה כלכלי" (להלן: התכנית) המשודרת בטלוויזיה ובמרשתת (אינטרנט) כתבה בת פחות משלוש דקות שבה נטען כי המשיבה הטילה "קנס" בסך של כמעט שני מיליון ש"ח על העותרת. לכתבה התראיינה היועצת המשפטית של המשיבה ושמה של העותרת הוזכר בה כמה פעמים. בעקבות הכתבה פורסם דבר העיצום הכספי האמור בכתבות באמצעי תקשורת נוספים. 2. העותרת טוענת כי המשיבה לא הייתה רשאית לפרסם את שמה עובר להחלטה להטיל עליה עיצום כספי. לדברי העותרת, המשיבה מחויבת בפרסום פרטים מסוימים בדבר עיצום כספי שהוטל בשל חובת הפרסום הקבועה בסעיף 22כא לחוק, אך בשים לב לכך שלא הותקנו תקנות לפי סעיף 22כא(ו) לחוק, עליה להימנע מפרסום זהות המפר שלו הוצא העיצום הכספי. העותרת סבורה כי אם יוטל עליה עיצום כספי בסופו של דבר, הפרסום המוקדם אשר נקב במפורש בשמה יביא להפרת הוראות החוק, אשר כאמור לשיטתה מחייבות לשמור על אנונימיות המפר. נוכח התנהלות זו מצד המשיבה מבקשת העותרת שנורה על הפסקת ההליך המינהלי שנקטה המשיבה נגדה, וזאת כדי להפחית את הפגיעה שנגרמה לה כתוצאה מהפרסום בתכנית. בצד העתירה הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים שיקפיא את המשך ניהול ההליך להטלת העיצום הכספי עד להכרעה בעתירה. עוד ביקשה העותרת כי הדיון בעתירה יתקיים בדלתיים סגורות וכי פרטיה יאסרו בפרסום. 3. בהחלטה מיום 12.6.2015 ציינתי כי לא מצאתי עילה ליתן צו ביניים במעמד צד אחד; וכי נוכח העובדה שדבר ההליך של הטלת העיצום הכספי כבר פורסם, אין מקום להורות על איסור פרסום ארעי. עוד התבקשה תגובת המשיבה לבקשה למתן צו ביניים ולבקשה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות. ביום 1.7.2015 הודיעה העותרת כי משלא ניתן צו ביניים היא הגישה למשיבה את טיעוניה בהתייחס להטלת העיצום הכספי; וכי האחרונה הזמינה אותה לשמיעת טיעוניה בעל פה. בנסיבות אלו – כאשר החלה שמיעת טיעוני העותרת במסגרת הליך הטלת העיצום הכספי – הודיעה העותרת כי היא אינה עומדת על בקשתה למתן צו ביניים, ולפיכך היא מתייתרת. 4. בתגובתה המקדמית טוענת המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל היותה מוקדמת הן נוכח קיומו של סעד חלופי. בכל הקשור להיותה של העתירה מוקדמת נטען כי טרם התקבלה החלטה בעניין הטלת עיצום כספי על העותרת ואף לא הושלם הליך השימוע בעניינה. לדברי המשיבה, לאחר שתתקבל החלטה בעניין זה תוכל העותרת להשיג עליה, לרבות על סמכות המשיבה לקבל החלטה מעין זו נוכח ההפרות הנטענות. אשר לקיומו של סעד חלופי נטען כי גם אם יוטל על העותרת עיצום כספי עליה לערער על דרישת התשלום לבית משפט השלום. לגופם של דברים טוענת המשיבה כי הפרשנות המרחיבה שהעותרת מבקשת לאמץ לעניין האפשרות לפרסם את זהות המפר חוטאת לתכליתו של החוק. 5. לאחר שבחנתי את העתירה ואת התגובה המקדמית לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בשל היות העתירה מוקדמת. העותרת מבקשת, כאמור, כי בית משפט זה יורה על הפסקת ההליך המינהלי שכן לעמדתה אם יוחלט להטיל עליה עיצום כספי יביא הדבר לחשיפת זהותה. דא עקא, כפי שהעותרת מציינת בעצמה, בירור העניין טרם הושלם וממילא עוד לא התקבלה החלטה להטיל עליה עיצום כספי. כידוע, בית משפט זה אינו נדרש לעתירות המוגשות לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה לגופו של העניין הנדון (ראו למשל בג"ץ 4321/14 שאובי נ' השר לשירותי דת, פסקה 4 (17.7.2014); בג"ץ 4115/14 המועצה האזורית גלבוע נ' ממשלת ישראל, פסקה 3 (12.6.2014)). המועד המתאים לבחינות טענות העותרת הוא אפוא לאחר קבלת החלטה על הטלת עיצום כספי, ככל שכך יוחלט. אין צריך לומר כי ההחלטה בדבר עיצום כספי נתונה לערעור לבית משפט השלום לפי סעיף 22כ לחוק. העתירה נדחית אפוא על הסף וטענות העותרת שמורות לה. בנסיבות העניין, לא מצאתי עילה להורות על איסור פרסום פרטי ההליך דנן. העותרת תישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התשע"ה (‏9.7.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15040990_M03.doc שג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il