ברזילי ואח' נ' הרמטכ"ל ואח'

9 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4092/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. מירית ברזילי 2. יובל ברזילי נ ג ד המשיבים: 1. הרמטכ"ל 2. ראש אגף כח אדם בצה"ל 3. אל"ם אביחי זפרני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד שלמה רכבי בשם המשיבים: עו"ד יעל מורג יקו-אל פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: בצהרי יום שלישי, 11.7.2017, נמצא רב טוראי אלון ברזילי ז"ל (להלן: "אלון ז"ל"), לוחם חיל הרגלים, כשהוא ירוי בראשו, בשטח בסיס האימון של חטיבת גולני (להלן: "הבא"ח"). מותו נקבע בסמוך לאחר מכן. העותרים בעתירה שלפנינו, הם הוריו של אלון ז"ל. בעתירתם הם מבקשים כי נורה לרמטכ"ל וראש אגף כוח אדם בצה"ל, לבטל את החלטתם על קידומו בדרגה ומינויו של אל"ם אביחי זפרני (להלן: "אל"ם זפרני"), מי שהיה מפקד הבא"ח במועד האירוע הטראגי, לתפקיד מפקד חטיבת יהודה. זאת, כך נטען, בשל כשליו הפיקודיים והתנהלותו בכל הנוגע לנסיבות מותו של אלון ז"ל. מהטעמים שיפורטו להלן, מצאנו כי עם כל ההבנה לכאבם של העותרים, אין בסיס משפטי להתערבותנו בהחלטות רשויות הצבא בעניין קידומו של אל"ם זפרני. זו תמצית הדברים, ולהלן פירוטם. העובדות הצריכות לעניין הנסיבות שהובילו למותו הטראגי של אלון ז"ל נחקרו על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (להלן: "חקירת מצ"ח"), ובנוסף לכך נערך תחקיר פיקודי בעניין על ידי מי שהיה מפקד חטיבת גולני באותם הימים (להלן: "התחקיר הפיקודי"). ממצאי חקירת מצ"ח והתחקיר הפיקודי נסקרו בהרחבה בחוות דעת מטעם פרקליטת צפון וחיל הים שנחתמה ביום 28.5.2018 (להלן: "חוות דעת הפרקליטות הצבאית"), ולהלן יוצגו עיקרי האירועים והממצאים. אלון ז"ל התגייס לצה"ל ביום 25.7.2016 לאחר שעבר בהצלחה תהליך מיון ליחידת מודיעין מובחרת ומסווגת (להלן: "יחידת המודיעין"). בהתאם לכך הוא החל עם גיוסו הליך הכשרה מאתגר וממושך, אשר כלל 4 חודשי טירונות בחטיבת גולני (הסמכת "רובאי 05") אותם השלים אלון ז"ל, ולאחר מכן פרק הכשרה נוסף ביחידת המודיעין. במהלך פרק ההכשרה הנוסף סברו מפקדיו כי קיימים קשיים בהתאמתו של אלון ז"ל לדרישות התפקיד שיועד לו ביחידת המודיעין. לפיכך התכנסה ביום 28.5.2017, כחודש לפני סיום הכשרתו, ועדה בראשותו של מפקד מרחב הכשרות ביחידת המודיעין (להלן: "מפקד ההכשרות") לדון בעניינו. הועדה מצאה כי יש להפסיק את השתתפותו של אלון ז"ל במסלול ההכשרה של יחידת המודיעין. עוד באותו השבוע, ביום 1.6.2017, קיים מפקד ההכשרות ריאיון לאלון ז"ל במהלכו הציג לו את ההחלטה להרחיקו מההכשרה ליחידת המודיעין, ואת הנימוקים שניצבו בבסיס ההחלטה. מסיכום הריאיון עולה כי אלון ז"ל השלים עם הרחקתו ממסלול ההכשרה ביחידת המודיעין, אך ביקש להמשיך לשרת כלוחם בצה"ל. על רקע זה, ובהתאם למדיניות שהונהגה בצה"ל בנסיבות אלו, שובץ אלון ז"ל ביום 21.6.2017 לבקשתו בחטיבת גולני. עם שיבוצו הובהר לאלון ז"ל כי לא יוכל להשתלב בגדוד הסיור של החטיבה. ביום 4.7.2017 נערך לו ריאיון עם מפקד גדוד 51 של החטיבה. במהלך הריאיון הדגיש שוב אלון ז"ל כי חשוב לו להיות לוחם, מפקד וקצין, וכי בכוונתו להילחם להגשמת מטרה זו. בהתאם לכך סוכם כי אלון ז"ל ימשיך את שירותו בגדוד 51, אך זאת לאחר שישלים הסמכת "רובאי 07" בפלוגת ההכשרה של הגדוד המוצבת בבא"ח. כעבור ימים אחדים, בבוקרו של יום 10.7.2017, התייצב אלון ז"ל בשלישות הבא"ח לצורך קליטתו. במסגרת פגישות שערך ביום זה עם מספר בעלי תפקידים בבא"ח נמסר לו כי לא יידרש להשלים תכנים רבים על מנת לקבל הסמכת רובאי 07. בפגישות אלו גם נאמר לאלון ז"ל כי תיתכן אפשרות שישתלב במחזור מרץ 2017 של גדוד אחר, אשר נמצא באותו המועד בתחילת פרק "האימון המתקדם", ותוכנן לבצע הסמכה לרובאי 07 שמשכה קצר בשמונה שבועות לעומת זו של יתר גדודי החטיבה. ואולם, אל"ם זפרני, שהיה אז מפקד הבא"ח, החליט עוד באותו היום, לאחר שהדברים הובאו לבחינתו, כי אלון ז"ל ישובץ בפלוגה א' של גדוד 51 (להלן: "החלטת אל"ם זפרני"). פלוגה זו החלה באותה נקודת זמן את פרק האימון המתקדם המקנה הסמכת רובאי 07, ואשר צפוי היה להימשך ארבעה חודשים, שבסיומם משובצים חיילי הפלוגה בגדודי החטיבה השונים. שעה קלה לאחר קבלת החלטת אל"ם זפרני, עדכנה שלישת הבא"ח את אלון ז"ל בהחלטה על שיבוצו, והיא התרשמה כי הוא קיבל את ההודעה בהבנה וללא הבעת הסתייגות. עוד באותו הערב התקיים לאלון ז"ל ריאיון קליטה עם מפקדו הישיר החדש. במהלך הריאיון הביע אלון ז"ל את אכזבתו מכך שהוא צפוי לחזור למסלול הכשרה ארוך יותר מזה לו ציפה. לצד זאת, באותה שיחה גילה אלון ז"ל הבנה בנוגע להחלטות שהתקבלו בעניינו, ושב על רצונו להתקדם לתפקידי פיקוד. בשיחות אחרות שקיים עם חיילים נוספים באותו היום הביע אלון ז"ל את חוסר שביעות רצונו מהמצב אליו נקלע. למחרת, בבוקר יום 11.7.2017, המשיך אלון ז"ל להביע בהתנהגותו את אכזבתו מההחלטה על שיבוצו, למשל כאשר התייצב במסדר ההשכמה ללא התגיות שקיבל עם הגעתו לבא"ח, וכן מאוחר יותר כשסירב לאכול ארוחת בוקר. לאחר מכן, בסמוך לשעה 12:00, הבחין אחד החיילים באלון ז"ל כשהוא יושב מדוכדך בסמוך לעמדת שמירה שבה שמר ללא נשק (מאחר שטרם השלים את הליך הקליטה בבא"ח). בשיחה שיזם אותו חייל עם אלון ז"ל, מסר האחרון כי הוא אינו רוצה להיות בבא"ח, וכי אין הוא מעוניין להתחיל הכשרה נוספת מתחילתה. מספר דקות מאוחר יותר, נצפה אלון ז"ל צועד למקום מבודד כשהוא נושא עמו נשק שהונח בסמוך לעמדת השמירה. כעבור זמן קצר נשמע קול ירי. חיילים שהגיעו למקום מצאו את אלון ז"ל כשהוא ירוי בראשו, ובשעה 12:26 נקבע מותו. כעולה מהתגובה המקדמית מטעם המדינה, בחלוף כמה חודשים, ביום 13.11.2017, החליט הרמטכ"ל דאז כי אל"ם זפרני (שבאותו המועד היה בדרגת סגן אלוף) יקודם לדרגת אלוף משנה וימונה לתפקיד מפקד חטיבת יפתח. החלטה זו התקבלה לאחר שהוצגו לרמטכ"ל עיקרי ממצאי החקירה הראשוניים בעניין מותו של אלון ז"ל, והיא התבססה על כישוריו של אל"ם זפרני ועמידתו בהצלחה בתפקידים הקודמים שביצע. כשנתיים מאוחר יותר, ביום 25.11.2019, החליט הרמטכ"ל למנות את אל"ם זפרני לתפקיד מפקד חטיבת יהודה, כאשר גם החלטה זו התקבלה על יסוד כישוריו והצלחתו בשורה של תפקידים מורכבים ומשמעותיים. במספר פניות שהגישו לגורמים שונים בצה"ל במהלך השנים האחרונות השיגו העותרים על חוות דעת הפרקליטות הצבאית, וביקשו להשהות ולעכב את הליך קידומו של אל"ם זפרני, ואף לנקוט בהליכים משמעתיים נגדו. משנענו העותרים בשלילה במכתבים מנומקים עתרו הם לבית משפט זה בעתירה המונחת לפנינו. יחד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים, לעיכוב קידומו של אל"ם זפרני לתפקיד מפקד חטיבת יהודה. בהחלטה מיום 22.6.2020 נדחתה בקשה זו. כעולה מתגובת המדינה אל"ם זפרני צפוי היה להתחיל את תפקידו כמפקד חטיבת יהודה ביום 13.8.2020. טענות הצדדים העותרים, הוריו השכולים של אלון ז"ל, סבורים כי התנהלות אל"ם זפרני בעניינו של בנם מגלה רצף של כשלים פיקודיים מצידו. בהקשר זה מוחים העותרים על כך שאל"ם זפרני קיבל את החלטתו למרות שלא נפגש פנים מול פנים עם אלון ז"ל, ואף בלא מתן משקל הולם למכלול הנתונים הרלוונטיים, כגון ההכשרות שהשלים אלון ז"ל ביחידת המודיעין. העותרים טוענים בנוסף כי המצוקה ששידר בנם עובר לאירוע הטראגי לא זכתה לרגישות הראויה מצד מפקדיו. אלמלא כשלים אלה, כך חשים העותרים, מותו של בנם היה נמנע בסבירות גבוהה מאד. לשיטתם, שמירת רמתם הערכית של מפקדי צה"ל מחייבת את קבלת העתירה. המדינה, בתגובתה, מביעה השתתפות בצערם הכבד של העותרים, ויתר בני משפחתו של אלון ז"ל. יחד עם זאת, סבורה המדינה כי לא קמה כל עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות הרמטכ"ל וראש אגף כוח אדם בצה"ל בדבר קידומו המקצועי של אל"ם זפרני. החלטות אלה, כך נטען, מצויות במובהק במתחם הסבירות נוכח העובדה שהתחקיר הפיקודי וחוות דעת הפרקליטות הצבאית אינם מעלים כל פגם משפטי, מקצועי, פיקודי או ערכי בהתנהלותו של אל"ם זפרני בקשר לאירוע הטראגי. דיון והכרעה המקרה שלפנינו הוא מצער עד מאד. אלון ז"ל נמנה עם אותם צעירות וצעירים המבקשים למלא את חובת השירות הצבאי ביחידות המובחרות של צה"ל. לשם הגשמת שאיפה זו, השקיע אלון ז"ל את כל מאודו במסלול הכשרה איכותי, מאתגר וממושך. גם לאחר שהוחלט כי אין הוא מתאים לשירות ביחידת המודיעין, המשיך אלון ז"ל לדבוק ברצונו לשרת בתפקידי לחימה, ואף כיוון לתפקידים פיקודיים. לדאבון הלב, בשלב מוקדם של תהליך שיבוצו המחודש בחטיבת גולני, נקלע אלון ז"ל למצוקה נפשית, שהביאה למותו. קריאת המכתב שכתבה אמו של אלון ז"ל (נספח א' לעתירה), מלמד כי בני משפחתו של אלון ז"ל מתמודדים עם כאב כבד מנשוא וכי מחשבה אחת אינה מפסיקה להדהד בחלל ביתם – האפשרות שאלון ז"ל היה נותר בחיים אילו היה זוכה ליחס רגיש יותר מצד מפקדיו עת היה שרוי במצוקתו. ליבנו יוצא אל משפחתו של אלון ז"ל, ואיננו מטילים דופי בטוהר מניעיהם. אך השאלה הדורשת את הכרעתנו היא אחת: האם קמה עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות הרמטכ"ל וראש אגף כוח אדם בצה"ל (המשיבים 1 ו-2), בקשר לקידומו של אל"ם זפרני (המשיב 3) ומינויו לתפקיד מפקד חטיבת יהודה. בנסיבות המקרה דנן התשובה לשאלה זו היא בשלילה, ומשום כך דין העתירה להידחות. כידוע, ככל רשות מינהלית המוסמכת למנות אדם לתפקיד בשירות הציבורי, גם מפקדי צה"ל המחליטים על קידום ומינוי פקודיהם לתפקידים שונים נדרשים לפעול בהתאם לכללי המשפטי המינהלי וכפופים הם בהתאם לביקורת שיפוטית (בג"ץ 3194/10 צוריאנו נ' שר הביטחון, פסקה 3 (23.3.2011) (להלן: עניין צוריאנו)). בית משפט זה גם עמד לא אחת על מרכזיותו של צה"ל בהוויה הישראלית ועל המשמעות שנובעת מכך למידות הנדרשות ממפקדיו (בג"ץ 1284/99 פלונית נ' ראש המטה הכללי, פ"ד נג(2) 62, 70-69 (1999) (להלן: עניין פלונית)): לא ניתן להגזים בחשיבותו ובמרכזיותו של צה"ל בחיי העם והמדינה. זהו צבא בו משרתים בנינו ובנותינו המתגייסים לשירות חובה ונמסרים כפיקדון יקר למשמורת הצבא ומפקדיו. זהו צבא המעלה על נס את מרכזיותם של החייל והחיילת המשרתים בו. דווקא משום מרכזיותו של צה"ל בחיינו ושל החייל בצה"ל, דווקא משום היותו צבא שחרת על דגלו את החינוך כיעד והמהווה כור היתוך לכל המתגייסים לשורותיו, יש לצה"ל תפקיד בעל חשיבות עליונה במישור המוסרי והערכי. צה"ל תורם תרומה גדולה ועצומה לגיבוש אישיות המשרתים בו ומציידם בערכים שיעצבו את התנהגותם בחברה בעתיד ואת תפיסותיהם הנורמטיביות לגבי המותר והאסור. דווקא משום כל אלה על צה"ל להצטיין בחוסן מוסרי וערכי חזק ואיתן. נושאי דגל זה הם קציניו ובמיוחד אלו העומדים בראש הפירמידה. מאלו יש לצפות להקרין דוגמא אישית. עם אלה יש להקפיד ולדקדק כחוט השערה. יחד עם זאת, הלכה נקוטה בידינו כי שיקול הדעת הנתון לרשויות צה"ל בהחלטתן על קידומים ומינויים הינו רחב, ובהתאם היקף ההתערבות בהן מצומצם וחל על מקרים קיצוניים ונדירים (עניין צוריאנו, פסקה 3; בג"ץ 598/16 טל נ' מפקד זרוע היבשה, פסקה 10 (24.2.2016); בג"ץ 8500/19 כ"ץ נ' צבא ההגנה לישראל, פסקה 4 (11.2.2020); והשוו לנסיבות ההתערבות בעניין פלונית). בית משפט זה גם הדגיש כי מידת הריסון הננקטת דרך שגרה בביקורת שיפוטית על מעשי המינהל חלה ביתר שאת בקשר לבחינת החלטות גורמי צה"ל בדבר התאמת חייל לתפקיד צבאי כלשהו, שכן "מפקדי החייל, הם ולא אחרים, מסוגלים להעריך את התאמתו, בזכות מומחיותם ונסיונם המקצועי" (בג"ץ 279/72 עובד נ' שר הבטחון, פ"ד כז(1) 169, 176 (1973); ראו בנוסף: בג"ץ 676/82 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' ראש המטה הכללי, פ"ד לז(4) 105, 112 (1983)). במקרה טראגי ומצער אחר עתרו זוג הורים לבית משפט זה בבקשה לבטל את מינויו של מפקד החטיבה של בנם המנוח כמפקד בית הספר לקצינים של צה"ל (בג"ץ 4537/96 שושן נ' ראש המטה הכללי, פ"ד נ(4) 416 (1996)). באותו המקרה, החליט הפרקליט הצבאי הראשי להגיש כתב אישום נגד מפקד החטיבה בגין גרימת מוות ברשלנות משהתברר כי ההתפוצצות שהביאה למות החייל נגרמה עקב אי שמירה על הוראות הבטיחות הרלוונטיות. בית המשפט קבע כי מאחר שהרמטכ"ל הוא נאמן הציבור "נגזרת חובתו להפעיל את שיקול-דעתו בהגינות, בסבירות, בתום-לב, בלא שרירות, ומתוך התחשבות בכל הנתונים הרלוונטיים", וכן כי "כאשר השיקולים השונים מובילים לתוצאות שונות, על הרמטכ"ל לתת לכל אחד מהשיקולים את משקלו הראוי, תוך איזון ראוי ביניהם על רקע תפיסות היסוד של המשפט הישראלי" (שם, בעמ' 422). בית המשפט הגיע למסקנה כי המקרה האמור הינו מקרה גבולי, ואף על פי כן דחה את העתירה משהשיב בשלילה על השאלה אם החלטת המינוי "היא כה בלתי סבירה עד כי שום רמטכ"ל סביר לא יכול היה להגיע אליה" (שם, בעמ' 423). לסיכום הדברים הובהר שם כי: זאת יש לזכור: הרמטכ״ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא (סעיף 3(א) לחוק-יסוד: הצבא). בידיו הפקידה המדינה את ביטחונה. כשופטים, איננו מחליפים את שיקול-דעתו בשיקול-דעתנו; איננו שואלים כיצד אנחנו היינו מחליטים אילו היינו במקומו. בחינתנו היא ביקורתית. אנו שואלים את עצמנו, האם רמטכ״ל סביר רשאי היה ליתן המשקל לשיקולים השונים כפי שעשה הרמטכ״ל בעניין שלפנינו, גם אם ייתכן שאנו היינו מחליטים אחרת. בהציגנו את השאלה באופן זה, אין לנו ספק כי החלטתנו היא אך אחת: הרמטכ״ל פעל במיתחם הסבירות... אכן, המקרה שלפנינו הוא מקרה גבול. במצב דברים זה מחייב עקרון הפרדת הרשויות שלא להביא לביטול החלטה של רשות שלטונית על-ידי הרשות השופטת. גם המקרה שלפנינו אינו מצדיק את התערבותנו. התחקיר הפיקודי שנערך בעקבות מותו של אלון ז"ל העלה מסקנה מבוררת לפיה "קבלת ההחלטות בבא"ח הייתה מקצועית ונכונה. מג"ד הבא"ח [אל"ם זפרני] ראה לנגד עיניו את הכשרת הלוחם לקרב ולתפקידי פיקוד בעתיד. התכנים הנדרשים ללוחם בגדוד 51 (ובוודאי ללוחם) חייבו את שילובו בפלוגה א'". באופן יותר ספציפי, נקבע כי שיבוצו של אלון ז"ל בהכשרה קצרה יותר לא היה נותן מענה לכלל התכנים הנדרשים לצורך הסמכתו כחייל בחטיבת גולני. עוד נקבע שם כי תהליך קליטת אלון ז"ל בבא"ח היה "תקין ואף מיטבי (מגע נכון, חיובי ורגיש, שיחה עם המ"מ, שיבוץ בכיתה איכותית בהתאם לאיכותו של אלון ז"ל)", וכן כי "היה בלתי אפשרי לזהות את מסלול ההידרדרות במסגרת המנגנון הקיים כיום". לצד מסקנות אלה, יש להדגיש כי אל"ם זפרני ציין במסגרת התחקיר הפיקודי, כי הוא "כמפקד הבא"ח לוקח אחריות מלאה על מותו של אלון תחת פיקודי, הגם שנכח בבא"ח מספר שעות בלבד. אירוע זה ממחיש לנו את הרגישות והאחריות שעלינו לנקוט כמפקדים בעיסוק עם המשאב היקר מכל והוא ההון האנושי". הדעת נותנת כי גילוי זה של אחריות ניצב גם ביסוד התחקירים היסודיים שנערכו בצה"ל על מנת להפיק לקחים שימנעו ככל הניתן אירועים דומים בעתיד. כך למשל, בסיכום התחקיר הפיקודי הובהר כי "הסמכות היחידה הקובעת את שיבוצו של החייל היא מג"ד הבא"ח ואין מקום לחוות דעת אישיות בתהליך הקליטה – סוגיה זו צריכה להיות מחודדת לכל הנוגעים בדבר". בהמשך לכך הדגיש מפקד חטיבת גולני דאז כי יש להמשיך ולחזק את נושא הערבות ההדדית בקרב טירונים על מנת שיוכלו לסייע האחד לשנייה להתמודד טוב יותר עם אתגרי תקופת ההכשרה. התחקיר הפיקודי אף הוסיף לקחים מפורטים שעניינם הדגשת הרגישות שיש לגלות כלפי חיילים שהורחקו ממסלולים שונים בצה"ל. בין השאר, נקבע כי חיילים אלה יתייצבו תחילה לריאיון אצל מפקד הגדוד, שבמסגרתו יוחלט אם קיים צורך במפגש התרשמותי של החייל עם קצין בריאות הנפש בבא"ח. כך גם נקבע כי מרגע סיום ריאיון זה ילווה החייל על ידי מפקד מהפלוגה בה שובץ, וזה יעודדו לשיח פתוח ומחבר. התחקיר הפיקודי מונה לקחים נוספים בהקשר זה ומסכם בהמלצה כי אלה "יוטמעו בכל מסגרות ההכשרה הרלבנטיות של זרוע היבשה". חוות דעת הפרקליטות הצבאית חוזרת על מסקנות אלה, ומוסיפה כי לקחים דומים הופקו גם בתחקירים שנערכו ביחידת המודיעין. אף צוין כי הופץ ביחידת המודיעין נוהל העוסק בתהליך הרחקת לוחמים ממסלול ההכשרה. בנוהל זה נקבע בין היתר כי החלטה בעניין ההרחקה תתקבל בתוך כחודש מתחילת ההכשרה, כי נציג משאבי אנוש ישתתף בוועדת ההרחקה וכן כי "ככל שניתן יהיה להשלים לחייל את תכני ההסמכה לרובאי 05 או 07, יש לעשות כן טרם הרחקתו" (סעיף 44). בהמשך לכך נקבע בחוות הדעת כי "בהמשך לתחקיר שנערך בעקבות מותו של המנוח, הופקו לקחים בהיבט ההתנהלות הנוגעת לשיבוץ חיילים בהכשרות, ואולם לא נמצא כי ההליכים בעניינו חרגו באופן המצדיק נקיטה בהליכים כלפי גורם צבאי כלשהו" (סעיף 46). חוות הדעת מוסיפה וקובעת כי "הגם שייתכן שהיה מקום כי לא יושמעו בפני המנוח השערות בדבר שיבוצו על ידי גורמים בלתי מוסמכים, הרי שבסופו של יום, התקבלה על ידי המג"ד [אל"ם זפרני] החלטה מקצועית, לאחר בחינת מכלול השיקולים, והמשך שיבוצו נעשה בהתאם לכללים" (סעיף 49). לסיכום נכתב כי "כמח"ט גולני, אף אנו סבורים כי יש מקום להקפיד על רגישות יתירה בעת הרחקתו של חייל מהכשרה ושיבוצו בהכשרה אחרת. נמליץ, כי יבוצע חידוד בקרב כלל הגורמים הרלוונטיים כי יש לנהוג כאמור, לצד המשך הטמעת הלקחים שהופקו ביחידות השונות" (סעיף 52). כמתואר בתגובת המדינה, העותרים גם קיבלו מענה מפורט ומנומק לפניות השונות שהגישו לגורמי צה"ל מאז המאורע המצער, ובכלל זה לטענתם כי אל"ם זפרני לא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים טרם קיבל את החלטתו בדבר שיבוץ אלון ז"ל, וכן להשגותיהם בדבר ההבדל בין ההחלטה שהתקבלה בקשר עם שיבוצו של בנם לבין זו שהתקבלה בנוגע לבני מחזורו שהורחקו אף הם מיחידת המודיעין. הנה כי כן, בצה"ל נערכו חקירה, בדיקות ותחקירים יסודיים ומעמיקים אשר מסקנתם החד משמעית הייתה שאל"ם זפרני קיבל את החלטתו על שיבוץ אלון ז"ל באופן מקצועי, ותוך שקילת מכלול השיקולים הנוגעים לעניין. בוודאי שאל"ם זפרני לא יכול היה לחזות את ההשפעה הקשה שתהיה להחלטתו על אלון ז"ל, ואת השתלשלות האירועים בעקבות המצוקה הפנימית אליה נקלע. משאלה הם פני הדברים, החלטת הרמטכ"ל וראש אגף כוח אדם בצה"ל בעניין קידומו ומינויו של אל"ם זפרני למפקד חטיבת יהודה מצויה בלב מתחם הסבירות, ואינה נמנית עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המקימים על פי הפסיקה עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. בטרם חתימה: שאיפתם של צעירים וצעירות לשרת ביחידות המיוחדות והמובחרות של צה"ל הינה כמובן רצויה וראויה לעידוד. ואולם, במיוחד על רקע עוצמת הרצון, החלטה על הרחקה ממסלול ההכשרה המיוחל – החלטה שגם כשהיא עניינית ומוצדקת משמעה לעתים שברו של חלום – צריכה להיעשות ברגישות המרבית. רגישות זו גם מתבקשת על רקע התפיסה המושרשת בחברתנו מקדמת דנא כי עם גיוסו מופקד החייל בידי צה"ל ומפקדיו. מהחומרים שהונחו לפנינו נראה כי הגורמים הרלוונטיים בצה"ל תחקרו לעומק את נסיבות מותו הטראגי של אלון ז"ל, והפיקו לקחים מפורטים שיש לקוות כי ימנעו את הישנותן של טרגדיות דומות. חזקה על רשויות הצבא כי דאגו להבטיח כי לקחים אלה הופצו והופנמו בקרב כלל הגורמים הרלוונטיים, וכי יוודאו שלקחים אלה לא ישכחו בעתיד. מי ייתן ובכך תהיה משום נחמה פורתא לעותרים, שעל כאבם ויגונם אין נחמת אמת. סיכומם של דברים, דין העתירה להידחות בהעדר בסיס המצדיק התערבותנו בהחלטות רשויות הצבא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה באלול התש"ף (‏14.9.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20040920_Y04.docx עו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1