פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4092/11

משה בשירי נ. מדינת ישראל

העותר ביקש לבטל חוקים השוללים קצבת זקנה וגמלה תקציבית מאסירים בזמן מאסרם בטענה לפגיעה בזכות הקניין.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 01/09/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4092/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שלילת קצבאות מאסירים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל חוקים השוללים קצבת זקנה וגמלה תקציבית מאסירים בזמן מאסרם בטענה לפגיעה בזכות הקניין.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4092/11

משה בשירי נ. מדינת ישראל

העותר ביקש לבטל חוקים השוללים קצבת זקנה וגמלה תקציבית מאסירים בזמן מאסרם בטענה לפגיעה בזכות הקניין.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אסיר המייצג את עצמו, עתר לבג"ץ בדרישה לבטל חוקים השוללים קצבאות זקנה וגמלאות מאסירים בזמן שהותם בכלא. העותר טען כי חוקים אלו פוגעים בזכות הקניין שלו. בית המשפט דחה את העתירה על הסף. ראשית, צוין כי אם העותר מבקש לקבל קצבה ספציפית, עליו לפנות לבית הדין לעבודה. שנית, לגופו של עניין, נקבע כי החוקים המדוברים נחקקו לפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן הם מוגנים מכוח 'סעיף שמירת הדינים' בחוק היסוד, מה שמונע את ביטולם בטענה של פגיעה בזכות חוקתית. בנוסף, ציין השופט כי הרציונל מאחורי החוק הוא שהמדינה מספקת לאסיר את צרכיו הבסיסיים, ולכן אין הצדקה לתשלום כפול.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משה בשירי

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החוקים השוללים קצבה מאסירים פוגעים בזכות הקניין המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
טיעוני ההגנה
  • העתירה אינה מפרטת כנגד אילו חוקים היא מלינה.
  • קיימת סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בתביעות פרטניות לקצבאות.
  • החוקים המדוברים קדמו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולכן חלה עליהם הוראת שמירת הדינים.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר מייצג את עצמו
  • העתירה הוגשה כעתירה כללית לביטול חוקים ולא כעתירה פרטנית

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • זכות הקניין
  • שמירת הדינים
  • קצבת זקנה
  • אסירים
  • ביטוח לאומי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4092/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4092/11 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: משה בשירי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופט י' עמית: 1. בעתירה שלפנינו, עותר העותר לביטול חוקים השוללים קצבת זקנה וגימלה תקציבית מאסירים, בעודם מרצים את עונשם. העותר, המייצג את עצמו, העלה טענות שונות, לעיתים בלשון בוטה, באופן המקשה על הקורא לעמוד על הטיעון המשפטי שבבסיס העתירה. כך, טוען העותר לבטלותם של שני חוקים השוללים קצבה מאסירים, מבלי לציין כנגד אילו חוקים הוא מלין, ורק מסיבה זו ניתן היה לדחות את העתירה. עם זאת, אני נכון להניח כי כוונתו של העותר לסעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי), הקובע כי "הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר", ולסעיף 56 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן: חוק הגמלאות), הקובע הוראה דומה. לטענת העותר, חוקים אלה פוגעים בזכותו לקניין, המעוגנת בחוק יסוד: הדמוקרטיה (ויש להניח כי העותר נתכוון לזכות הקניין הקבועה בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). 2. אקדים ואומר, כי אילו ביקש העותר כי תשולם לו גימלה לפי חוק הביטוח הלאומי, הרי שהיה עליו לפנות אל בית הדין האזורי לעבודה, לו הסמכות הייחודית לדון בעניינים כגון דא (בג"צ 9661/04 סעדה נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 10.2.2005); בג"צ 5363/99 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 3.11.1999); בג"צ 10968/07 מכנס נ' המוסד לביטוח לאומי והאסמכתאות שם (לא פורסם, 22.1.2008)). 3. אולם עתירתו של העותר אינה פרטנית אלא כללית, לביטול החוקים, ומשכך, אין ענייננו בדחיה על הסף בשל סעד חלופי העומד לעותר, אלא מנימוק אחר והוא, שהוראות סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 56 לחוק הגמלאות קדמו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משכך, ונוכח סעיף 10 לחוק היסוד, הוא סעיף שמירת הדינים, דין העתירה להידחות על הסף. בנסיבות אלה, לא נדרשת נקיטת עמדה בשאלה האם החוקים האמורים, פוגעים בזכות החוקתית לקניין. למעלה מן הצורך אציין כי הרציונל שבבסיס סעיפי חוק אלו הוא, כי צורכי הכלכלה הבסיסית של מקבל הקצבה – לחם לאכול ובגד ללבוש וקורת גג מעל לראשו – כל אלו מסופקים לו על ידי המדינה בהיותו אסיר, ותשלום קצבה בנוסף לכך אף מיטיב את מצבו של האסיר ממצבו של אחר שאינו אסיר (בג"צ 1163/98 שדות נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נה(4) 817, 836 (2001)). 4. העותר העלה בקשות נוספות, כגון "לבדוק מה היה מצב היסוד הנפשי של מציעי החוק, עד להעברתו לועדת חוקה ומשפט, וכן מה התרחש במסדרונות בהעברתו בקריאה שניה ושלישית, האם בכלל החוקים עברו הליך חוקי, ואיך חוק רגיל יכול לגבור על חוק יסוד" וכן "האם החוקים הנ"ל, הם חוקיים, או שהרעיון שחבר כנסת, הלהיב את שאר חברי הכנסת, ומבלי לבדוק את החוק, ומבלי לבדוק את ההשלכות שפוגעות בבעלי הקנין". ברי כי לבקשות מעין אלו, לא יעתר בית המשפט. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ב' באלול התשע"א (1.9.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11040920_E05.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il