פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 40899-12-24

שוימר נ' הפנים ואח'

העותרת מבקשת לאכוף את קבלת אזרחותה הישראלית ללא דרישת ויתור על אזרחותה הרוסית, בניגוד לעמדת רשות האוכלוסין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 22/12/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 40899-12-24 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה אזרחות ישראלית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שוימר נגד הפנים ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת מבקשת לאכוף את קבלת אזרחותה הישראלית ללא דרישת ויתור על אזרחותה הרוסית, בניגוד לעמדת רשות האוכלוסין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 40899-12-24

שוימר נ' הפנים ואח'

העותרת מבקשת לאכוף את קבלת אזרחותה הישראלית ללא דרישת ויתור על אזרחותה הרוסית, בניגוד לעמדת רשות האוכלוסין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת קיבלה בעבר פסק דין המורה על הענקת אזרחות ישראלית. לאחר מתן פסק הדין, דרשה רשות האוכלוסין מהעותרת להמציא אישור ויתור על אזרחותה הרוסית כתנאי לקבלת האזרחות הישראלית. העותרת פנתה לבית המשפט בטענה כי מדובר בסיכול פסק הדין וכי אינה יכולה להמציא אישור כזה. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בקובעו כי מדובר בהחלטה מנהלית של רשות, וכי הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. לפיכך, נקבע כי קיים סעד חלופי ואין מקום לדיון בבג"ץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דוד מינץ, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אנה שוימר

נתבעים

  • שר הפנים
  • מנהל רשות האוכלוסין וההגירה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • דרישת הרשות להמציא אישור ויתור על אזרחות רוסית מהווה סיכול של פסק דין קודם
  • לא ניתן להמציא אישור ויתור על אזרחות רוסית במועד קרוב או בכלל
  • יש לפטור את העותרת מדרישת הוויתור בהתאם לחריג בסעיף 6(ד) לחוק האזרחות
טיעוני ההגנה
  • הדרישה לוויתור על אזרחות קודמת היא דרישת חוק לפי סעיף 5(א)(6) לחוק האזרחות
  • הדרישה היא חלק מהנוהל הקיים ואינה סותרת את פסק הדין הקודם
מחלוקות עובדתיות
  • האם דרישת הרשות מהווה הפרה של פסק הדין בבר"מ 180/24

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בר"מ 180/24
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון
הפניות לפסקי דין אחרים
  • עמ"ן 50187-09-20

תגיות נושא

  • אזרחות
  • חוק האזרחות
  • סעד חלופי
  • רשות האוכלוסין וההגירה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 40899-12-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: אנה שוימר נגד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנהל רשות האוכלוסין וההגירה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד קילא ליכטר; עו"ד מרדכי קנבסקי פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: העתירה דנן נסבה על בקשת העותרת כי תינתן לה "אזרחות ישראלית ע"פ פסק-דין והחלטה של כבוד בית המשפט בבר"מ 180/24 מיום 28.8.2024" (פתח דבר לעתירה). עניינו של ההליך בבר"מ 180/24, בבקשת רשות ערעור שהגישה רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות), על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בתל אביב-יפו מיום 14.8.2023 בעמ"ן 50187-09-20, בו חויבה הרשות להעניק לעותרת מעמד בישראל כנינה של יהודי. בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים נ' סולברג, ד' ברק-ארז ו-י' וילנר. להלן: ערכאת הערעור) מיום 28.8.2024, נקבע בהסכמת הצדדים כי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מבוטל, וזאת "בכפוף להשארת תוצאתו האופרטיבית על כנה במקרה דנן. בהתאם לכך – תוענק ל[עותרת] אזרחות ישראלית". עוד הובהר בהחלטה נוספת מאותו יום, לבקשת העותרת, כי "השארת התוצאה האופרטיבית על כנה משמעה כי תינתן ל[עותרת] אזרחות בתוך שבועיים מהיום, קרי לא יאוחר מיום 11.9.2024". ביום 12.9.2024 הגישה העותרת לערכאת הערעור, במסגרת בר"מ 180/24, "בקשה למתן החלטה האוסרת על [הרשות] לסכל ביצוע של פסק דין והחלטה מיום 28.8.2024". ביסוד הבקשה עמדה דרישת הרשות, בהודעה שנשלחה לעותרת ביום 11.9.2024, כי העותרת תמציא אישור בדבר ויתור על אזרחותה הרוסית לצורך קבלת אזרחות ישראלית. בבקשתה טענה העותרת כי דרישה זו מהווה, למעשה, ניסיון לסכל את ביצוע פסק הדין. הרשות טענה מנגד, כי הדרישה לוויתור על אזרחות קודמת אינה אלא דרישת החוק, בסעיף 5(א)(6) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות), המתנה קבלת אזרחות ישראלית מכוח התאזרחות בוויתור המתאזרח "על אזרחותו הקודמת" או בהוכחה "שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי". נטען כי על פי הנוהל הקיים, נדרש המתאזרח לעמוד בדרישה האמורה בתום ההליך ולאחר שנבדקה עמידתו בכל יתר התנאים הנדרשים להתאזרחותו, וכי אין בה כדי לסתור את הסכמת הרשות למתן פסק הדין. על תגובה זו השיבה העותרת כי אין באפשרותה לקבל מסמך ויתור על אזרחותה הרוסית במועד קרוב, ולמעשה לא ניתן לקבלו כלל. ביום 28.10.2024 נתנה ערכאת הערעור את החלטתה בבקשת העותרת, כמצוטט להלן: "הטיפול בתיק זה הסתיים עם מתן פסק דיננו ביום 28.8.2024 [...]. איננו סבורים כי פסק הדין מצריך הבהרה נוספת, בכל הנוגע לשאלות שעמדו במוקד הדיון. למותר לציין, וזאת מבלי לנקוט כל עמדה לגוף הטענות שהועלו בפנינו, כי ממילא מתן אזרחות כפוף להוראות כל דין, ובכלל זה הנהלים הרלוונטיים לעניין זה. יוער עוד כי במסגרת ההליך שהתקיים בפנינו הצדדים כלל לא טענו ביחס לוויתור על אזרחותה הנוספת של המשיבה. בכך מסתיים הטיפול בהליך. דרכה של המשיבה פתוחה לנקוט בהליך מתאים להעלאת טענותיה ככל שתראה בכך צורך". על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו, בה שבה העותרת על עיקר הטענות שהעלתה בבקשה ובתשובה שהגישה לערכאת הערעור לאחר מתן פסק הדין. העותרת טוענת כי הדרישה להמציא אישור בדבר ויתור על אזרחותה הרוסית היא "הפרה של פסק הדין והחלטה של כבוד בית המשפט ע"י המשיבה מבחינת הזמן", שכן לא ניתן להמציא אישור כזה תוך פרק זמן קצר; כי לא ניתן היה לקבל אישור כזה עובר למתן פסק הדין, ולמעשה אין אפשרות לקבלו בכלל; וכי בנסיבות העניין מוצדק לפטור את העותרת מדרישת הוויתור על אזרחות קודמת, בהתאם לחריג הקבוע בסעיף 6(ד) לחוק האזרחות. לאחר עיון, דין העתירה להידחות על הסף. למעשה, העותרת חוזרת בעתירתה על כל הטענות שהעלתה לפני ערכאת הערעור. ואולם, עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית דין גבוה לצדק, אינה האכסניה המתאימה להעלאת טענות אלה – הן טענותיה להפרת פסק הדין, שניתן להן מענה בהחלטת ערכאת הערעור; והן טענותיה המשיגות על החלטת הרשות מיום 11.9.2024. בהקשר אחרון זה, מכוונת העותרת את חיציה נגד דרישת הרשות להמצאת אישור בדבר ויתור על אזרחות קודמת, בהתאם לסעיף 5(א)(6) לחוק האזרחות. מדובר בהחלטה של רשות לפי חוק האזרחות – החלטה אשר הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענינים מינהליים (סעיף 5(1) ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000). משקיים אפוא לעותרת סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים – אין מקום להידרש לעתירתה בבית משפט זה (ראו מבין רבים: בג"ץ 7234/12 מסארווה נ' שר הפנים, פסקה 2 (10.10.2012); בג"ץ 429/15 אנג'ור נ' שר הפנים, פסקה 4 (10.2.2015); בג"ץ 4462/22 גמבריאן נ' משרד הפנים, פסקה 4 (26.10.2022)). אשר על כן, העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ה (22 דצמבר 2024). דוד מינץ שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת יחיאל כשר שופט