פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4085/04
טרם נותח

מרדכי אסרף נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 25/10/2004 (לפני 7862 ימים)
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4085/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4085/04
טרם נותח

מרדכי אסרף נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 4085/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4085/04 בפני: כבוד המשנה לנשיא א' מצא כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות המערער: מרדכי אסרף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 16.4.04, בת"פ 40346/02, שניתן על ידי כבוד השופטת ע' קפלן-הגלר תאריך הישיבה: י' בחשון תשס"ה (25.10.2004) בשם המערער: עו"ד אלדד יניב, עו"ד ישראל אסל, עו"ד גיא בוסי בשם המשיבה: עו"ד גלי פילובסקי פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערער קשר עם אחרים לייבא בדרך האוויר סם מסוכן מסוג קוקאין מוונצואלה לישראל במטרה לסחור בו. אותה עת הועסק המערער במחלקת אבידות ומציאות במחלקת מטענים בנמל התעופה בן-גוריון, ותפקידו בקשר היה להוציא את הסם שיגיע לישראל ממקום אחסונו, ולהעבירו לבית-דגן. בתאריך 19.10.02 הגיע הסם לנתב"ג כשהוא ארוז בשני גלילי מתכת שהיו נתונים בתוך ארגז עץ. ביום המחרת הוביל המערער את המשלוח למקום אחר באזור האחסון, ובמקום שטר המטען המקורי הוא הדביק עליו מדבקות הנושאות פרטי זיהוי בדויים. מכאן ואילך הוגדר המטען כ"סחורה בלתי נדרשת", ובשעות אחה"צ של אותו יום העמיס המערער את האריזות בהן היה נתון הסם על מכוניתו של אחד הקושרים, והשניים הסיעוהו לבית-דגן. בהמשך הובל הסם לחצר ביתו של קושר נוסף, ושם נתפס על ידי שוטרים שהגיעו למקום. בכתב האישום שהוגש לבית משפט קמא נטען עוד, כי המערער היה מעורב בקשר דומה שנרקם בחודש יוני 2002. גם הפעם היה תפקידו להוציא את הסם מנמל התעופה. 2. במסגרת הסכם טיעון שגיבשו הצדדים במהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי, הודה המערער בעובדות אשר פורטו עד כה, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (2 עבירות), וייבוא סם מסוכן לישראל ללא היתר כדין. בגדרו של הסדר הטיעון הוסכם כי המשיבה תוכל לעתור לגזירתן של 12 שנות מאסר, וכן מאסר על-תנאי וקנס בסך של 100,000 ₪. מאידך, היה המערער פטור בטיעונו לעונש ממגבלות כלשהן. בסופו של יום גזרה השופטת המלומדת של בית משפט קמא (ד"ר ע' קפלן-הגלר) למערער עשר וחצי שנות מאסר, 3 שנים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 80,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו. 3. בערעור שבפנינו משיג המערער על חומרת העונש, ובא-כוחו המלומד, עו"ד י' אסל, היפנה בעיקר לאלה: שולחו לא נהנה מפירות העבירה; הוא לא נמנה על החוליות הדומיננטיות בקשר; הקנס שהושת עליו גבוה ויחייב אותו לשאת בתקופת המאסר שנקצבה כנגדו; לא נשמר בעונש האיזון הראוי בין חלקו של המערער לזה של שותפיו; לא ניתן משקל ראוי להודאת המערער, חרטתו, ועברו הנקי מהרשעות; מצבו הנפשי של המערער אינו ככל האדם, ושהייתו בכלא עלולה להיות כרוכה בסבל וקשיים רבים. 4. נדמה כי אין צורך להדגיש את חומרתם היתרה של מעשי המערער, שהרי הוא היה שותף פעיל בקשר לייבא כמות עצומה של סם מסוכן (כ-42 ק"ג קוקאין) לישראל. המערער פעל מתוך צפייה לרווח קל ותאוות בצע לשמה, אולם לא רק בכך גלומה החומרה אלא בעיקר בעובדה שעבירות מסוג זה תורמות תרומה מכרעת להפצתו של נגע שהחברה בישראל מקדישה מאמצים רבים וממון עתק כדי להדבירו. בתי המשפט פסקו וחזרו ופסקו כי על מעשים מן הסוג שהמערער חטא בהם נכון לגזור עונשי מאסר ממושכים וכואבים, ומנקודת השקפה זו, אין בעונש שנגזר למערער פן של חומרה, אדרבא, מותר לתהות אם רמת הענישה הנהוגה כיום בתחום זה של פשיעה, די בה להרתיע עבריינים מסוגו של המערער. לפיכך, ולו עונשו של המערער היה ניצב לבדו, לא היינו מתערבים בו כלל. אולם, חרף האמור אנו נדרשים לעשות זאת, מאחר ונראה לנו כי לא נשמר היחס הראוי בין עונשו של המערער לעונשים שנגזרו לשותפיו, ובמובן זה עונשו של המערער אינו מידתי. וכך לדוגמה נגזרו לאלי אזולאי 4 שנות מאסר וקנס של 20,000 ₪, למיכאל שרביט – 3 שנות מאסר וקנס 30,000 ₪, וליאיר געדי – 20 חודשי מאסר ו-20 אלף ₪ קנס. אכן, תפקידו של המערער בקשר היווה חוליה מרכזית וחשובה שבלעדיה היו הקושרים מתקשים לבצע את זממם. יתרה מכך, המערער היה שותף לקשר קודם לייבא סם מסוכן. אולם, על אף כל אלה נדמה כי הפער שבין עונשו של המערער לאלה שהושתו על שותפיו גדול יתר על המידה, ומטעם זה בלבד החלטנו ללכת לקראתו קמעא. אנו מקבלים את הערעור, ומעמידים את עונש המאסר בו ישא המערער על 9 שנים, ואת הקנס על סכום של 50,000 ₪ או מאסר תמורתו למשך 7 חודשים. המאסר על-תנאי שנגזר בבית משפט קמא – יישאר על כנו. ניתן היום, י' בחשון תשס"ה (25.10.2004). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04040850_O01.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il