פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 4083/98
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 4083/98
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' ריבלין
המערערים:
1. יצחק גולדמן
2. אשר שיינר
נ ג ד
המשיבים:
1. עמיהוד לוין
2. משה מרדכי טוביאס
3. מאיר מילר
4. יואל שנק
5. זאב שטיגליץ
6. יהודה וסרמן
7. זאב ליוש
8. יונתן גולן
9. אליהו אילן
10. יצחק וייס
11. משה דויטש
12. מיכאל זלץ
13. מרדכי הורניק
14. בית מדרש גבוה לתורה תפארת נתניה - יד
משה
ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.5.98 בתיק א' 2257/90 שניתן על ידי כבוד השופט ג' קלינג
תאריך הישיבה:
ז' בסיון תשס"א
(29.5.2001)
בשם המערערים:
עו"ד ברוך ויינברגר
בשם המשיבים:
עו"ד נחום שחר
פסק-דין
השופט י' אנגלרד:
1. בעקבות החלטתנו מיום 1.5.2002 נאות היועץ המשפטי לממשלה להתייצב להליך הערעור הנדון מכוח סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] והשמיע את דברו על עמדתו בהודעה בכתב מיום 22.8.2002. לבעלי הדין ניתנה האפשרות להגיב על הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה תוך שלושים יום. בעלי הדין לא עשו שימוש באפשרות זו ולא הגיבו על הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה.
2. היועץ המשפטי לממשלה תומך בקביעתו של בית המשפט המחוזי, כי בהעדר חברים בעמותה, אין גוף מוסמך לנהל את בית הכנסת, וכתוצאה מכך הרכוש מוחזק על-ידי המתפללים בנאמנות עבור העמותה, כהקדש ציבורי על-פי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979. דעתו של היועץ המשפטי לממשלה היא, כי כאשר מוסד ציבורי כבית כנסת מוסיף להתנהל, אף על פי שעמותה שנכסיו נמצאים בבעלותה אינה פעילה, יש לראות את הזיקה שבין המנהל לרכוש המנוהל כהקדש ציבורי, לפי שיחס זה מקיים את דרישות סעיף 1 וסעיף 26(א) לחוק הנאמנות.
3. על רקע מצב דברים זה, הצהיר בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה כי המדינה תתערב במקרה זה כדי להחזיר את בית הכנסת לפסים תקינים משפטית, כדי שיוסיף להתנהל כראוי לטובת הקהילה. לכן, בדעתו של היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט המחוזי, כדי שיכריז על נכסי בית הכנסת כנכסי הקדש, וכדי לקבוע כי מטרות ההקדש הינן כמטרות העמותה, וזאת תוך פירוש מטרות העמותה. כן יבקש מבית המשפט המחוזי למנות נאמנים בהקדש. לדעתו, דרך המינוי צריכה להיגזר מן המטרות והעובדות, כפי שייקבעו על-ידי בית המשפט. כן הביע היועץ המשפטי לממשלה את דעתו כי בעתיד, לכשישמשו נאמנים בניהול בית הכנסת, ותתקיים פרקטיקה מקובלת בהתנהלות בית הכנסת, יוכלו המשתמשים, בעידוד הנאמנים, להקים עמותה חדשה, אשר תקבל לבעלותה את נכסי העמותה הקיימת, לאחר שזו תפורק. או אז יחדלו הנאמנים מלפעול.
4. לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בטיעוניהם של בעלי הדין בכתב ולפנינו, ובעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, הגענו למסקנה כי אין להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. נראה לנו כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו, כי לעת הזאת אין חברים בעמותה שהתקבלו כדין, ולכן אין לעמותה חברים ומכאן שאין לה גם הנהלה. כפי שהצהיר היועץ המשפטי לממשלה, הוא עומד לפנות לבית המשפט המחוזי כדי להעמיד את ניהול בית הכנסת על פסים תקינים, באשר נכסי העמותה הם הקדש ציבורי. בשל מצב הדברים הקיים, שבו מתנהל בית הכנסת בדרך בלתי תקינה, מן הראוי כי היועץ המשפטי לממשלה יפעל בהתאם לתכניתו בהקדם האפשרי.
אי לכך, הערעור והערעור שכנגד נדחים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ש ו פ ט
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט א' ריבלין:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט אנגלרד.
ניתן היום, ח' באדר ב' תשס"ג (12.3.2003).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 98040830_Q13.doc /שב
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, w.gov.il