עלי עבאסי נ. עמותת אלג'ובראל (בפירוק)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4082/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: עלי עבאסי נ ג ד המשיבים: 1. עמותת אלג'ורבאל (בפירוק) 2. פתחיה עזאם (פורמלית) 3. עו"ד יאיר אבני, המנהל המיוחד 4. רשם העמותות 5. כונס הנכסים הרשמי 6. משרד החינוך, התרבות והספורט 7. מיכל גלבוע, עו"ד (פורמלית) ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.4.2019 בפר"ק 18969-02-12 שניתן על-ידי כבוד השופטת ב' טאובר תאריך הישיבה: כ"ח בתשרי התשפ"ב (4.10.2021) בשם המערער: עו"ד עמאר אגבאריה בשם המשיבים 1 ו-3: עו"ד יאיר אבני בשם המשיבים 4 ו-6: עו"ד אריאל נתן; עו"ד שלי קלובסקי בשם המשיב 5: עו"ד אסף ברקוביץ פסק-דין השופט נ' סולברג: בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המנהלת המיוחדת, עו"ד קרן אבידן ז"ל, לחיובו האישי של המערער, מנכ"ל העמותה, עקב ניהול עסקי של עמותת אלג'ורבאל (בפירוק) שלא כראוי ומתוך כוונת מרמה, על-ידי העברת נכסים של העמותה לחברה פרטית שבבעלותו. המערער נטל לכיסו ולכיסם של גורמים מטעמו כספים שהיו אמורים להשתלם לעמותה, וזאת תוך כדי ביצוע מעשי תרמית והונאה, לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, וסעיף 54 לחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות). בית המשפט המחוזי הצהיר כי המערער נושא באחריות אישית לפיצוי העמותה, וחייב אותו לשלם לקופת העמותה (בפירוק) סך של 1,182,035 ₪ כפיצוי בגין הפסדים שגרם לעמותה בהתנהלותו. לסכום כסף זה עשוי להתווסף סך של 1,642,974 ₪, המשקף את ערכם של כספי התמיכה שקיבלה העמותה ממשרד התרבות בשנים 2006-2004, משום שנעשה בהם שימוש לא ראוי על-ידי המערער. זאת, בכפוף להכרעה בערעור שהגיש המערער נגד הכרעת בעלת התפקיד בתביעת החוב של משרד החינוך, התרבות והספורט. למקרא סיכומי ב"כ הצדדים בערעור, על רקע פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו, לא מצאנו עילה להתערב ולשנות מאשר נפסק בבית המשפט המחוזי. לדעתנו, אין מקום לדחות את הממצאים שקבע בית המשפט המחוזי. הממצאים הללו תומכים במסקנתו המשפטית, ואין לגלות בה טעות שבחוק. על כן, מכוח סמכותנו שלפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – החלטנו לדחות את הערעור. מן הראוי לזכור ולהזכיר, כי עמותה היא תאגיד הפועל למטרה חברתית, ולא לשם עשיית רווחים וחלוקתם בין חבריו (סעיף 1 לחוק העמותות). מטרותיה של עמותה הן חברתיות-ציבוריות, היא עשויה לֵהנות מתקצוב מן הקופה הציבורית, באמצעות משרדי הממשלה; מהאפשרות לגייס תרומות; מהקלות במס. מאפייניה הציבוריים של עמותה, מבססים אינטרס ציבורי מוגבר לחיוב אישי של נושא המשרה שמעל בכספי עמותה, כטענת ב"כ המדינה, וזאת לא רק כהגנה על נושי העמותה, אלא גם על האינטרס הציבורי אשר בא לידי ביטוי בהגנה על כספי הציבור, על התורמים לעמותה, ועל הנהנים מפעילותה. מיצוי הדין עם מי שנטל מכספי הציבור לכיסו חשוב כשלעצמו, כמו גם לשם הרתעת נושאי משרה שלא לנהוג בחוסר יושר בכספי הציבור. כאמור, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 30,000 ₪ בחלוקה הבאה: 15,000 ₪ למשיבים 1 ו-3; 10,000 ₪ למשיבים 4 ו-6; ו-5,000 ₪ למשיב 5. ניתן היום, ‏כ"ח בתשרי התשפ"ב (‏4.10.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19040820_O15.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il