פלוני נ. הדיין שלמה שפירא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4078/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. כבוד הדיין שלמה שפירא 2. נשיא בית הדין הרבני הגדול 3. בית הדין הרבני הגדול 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. פורמלי פלוני עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרת: עו"ד יגאל יצחק-הלוי פסק-דין השופט נ' סולברג: לפנינו עתירה המכוונת כלפי מספר החלטות שונות של בית הדין הרבני הגדול, שניתנו במסגרת הליכי ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, מיום 18.4.2021. ההחלטה המקורית, עניינה בפירוק שיתוף בדירת המגורים של העותרת והמשיב 5, אגב הליכי גירושין המתנהלים ביניהם (להלן בהתאמה: החלטת בית הדין הרבני האזורי ו-הערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי). עתירה קודמת שהגישה העותרת, נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול, לדחות את הערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי – נדחתה, מחמת אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 7481/21 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה (21.12.2021)). לצד זאת נקבע, באותו עניין, כי "מהשתלשלות הדברים שתוארה לעיל עולה כי טענות העותרת לא נדונו לגופן על ידי בית הדין הרבני הגדול. בין אם בשל התנהלות העותרת, ובין אם בשל המשגה ה'טכני' שנפל אצל בית הדין הרבני האזורי [...] דומה כי קיים קושי בכך שדירת המגורים בה מתגוררת העותרת עם בנותיה הצעירות תימכר, מבלי שערכאת הערעור דנה בטענותיה בנוגע להחלטות בית הדין הרבני האזורי לגופו של עניין". מכאן, שבדבריו אלו, אִפשר בית משפט זה לעותרת, לחדש את הליך הערעור בעניין פירוק השיתוף בדירת המגורים. בשלב זה, לפי הנטען בעתירה, הליך הערעור אכן חוּדש, ונקבע דיון בעניינו, לפני בית הדין הרבני הגדול, להיום (19.6.2022). עוד נטען בעתירה, כי בהחלטת בית הדין הרבני הגדול נקבע, כי המועד לפינוי העותרת ושתי בנותיה מהדירה, יחול ביום 20.6.2022. זאת, לאחר שמועד קודם שקבע בית הדין הרבני האזורי, לפינוי הדירה, נדחה בחודש ימים. ככל שניתן להבין מהעתירה, במסגרת הליכי הערעור, התקבלו על ידי המשיב 1, הדיין ש' שפירא, מספר החלטות בעניינים שונים. לטענת העותרת, החלטות אלו מעידות על כך שהדיין שפירא "חרץ את דין הערעור לדחייה, וזאת בטרם משפט בערעור", ומכאן – כך הטענה – שקמה הצדקה לפסילתו מלדון בערעור, שכאמור עתיד להישמע לפניו ביום 19.6.2022. עוד נטען, כי פניית העותרת בעניין זה לנשיא בית הדין הרבני הגדול (שאינו עתיד לשבת בדין בערעור הנ"ל) – העלתה חרס, ומשכך גם נשיא בית הדין הרבני הגדול נמנה, שלא בטובתו, על המשיבים בעתירה זו. העותרת מבקשת אפוא, כי נורה לדיין שפירא, לפסול עצמו מלשבת בדין, בערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי. בעתירה התבקש עוד, כי נורה על ביטול החלטת בית הדין הרבני האזורי לגופה, משזו ניתנה, לשיטת העותרת, "ללא משפט, בהעדר סמכות, ובניגוד מפורש לסעיף 40א' לחוק המקרקעין השולל את סמכות בית הדין להורות על מכירה ופינוי אשה ושתי פעוטות מדירת מגורים בטרם הבטחת דיור חלוף". מלבד כל האמור, העתירה מחזיקה טענות נוספות, שאין צורך לפרטן. לצד העתירה, הגישה העותרת גם בקשה למתן צו ביניים, שלפיו יעוכב פינוי העותרת ושתי בנותיה מדירת המגורים, ויבוטל הדיון הקבוע ליום 19.6.2022. לאחר שבחנתי את העתירה ונספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתגובת המשיבים. תחילה וראש, העתירה מנוסחת בצורה לא בהירה בעליל. חלק ניכר מהטענות בעתירה הוא כללי וכוללני; חלקן האחר לא ניתן להבנה. למעשה, העתירה חסרה תשתית עובדתית, סדורה ובהירה, באופן שאינו מאפשר להידרש לה כדבעי. בית המשפט איננו 'עני המחזר אחר הפתחים', ואין זה מתפקידו לנבור בנספחי העתירה, ללקט רסיסי מידע, זעיר פה זעיר שם, כדי להרכיב את הפאזל העובדתי העומד ביסוד העתירה. מטעם זה בלבד, היה מקום להורות על דחיית העתירה על הסף. ואולם, מאחר שבהליכי פינוי מדירת מגורים עסקינן, שלפי הנטען מועד הפינוי קבוע ליום 20.6.2022, ועל מנת להפיס את דעתה של העותרת, ראיתי לנכון להתייחס, ולוּ בתמצית, לחלק מן הטענות שהועלו במסגרת העתירה. ראשית, אין לקבל את הטענה כי על המשיב לפסול עצמו מלדון בערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי. ככל שניתן להבין מן העובדות שהוצגו בעתירה, העותרת לא פעלה בהתאם לסדרי הדין הקבועים בעניין זה בהוראות הדין, ונמנעה מלהעלות את טענת הפסלות לפני הדיין שפירא (ראו: סעיף 19א(ה) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955). פניית ב"כ העותרת, לנשיא בית הדין הרבני הגדול, בבקשה "לעיין בדברי בית הדין האזורי והגדול, ולהעביר את הדיון להרכב נשיא בית הדין" – איננה תחליף לסדרי הדין האמורים. דין טענה זו להידחות אפוא, מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות פנייה סדורה לדיין שפירא, כמצוות המחוקק. שנית, אין מקום לקבל את ראש העתירה, התוקף במישרין את החלטת בית הדין הרבני האזורי, עניין שמתברר בימים אלה על-ידי בית הדין הרבני הגדול, בגדרי הערעור שהגישה העותרת. זאת, שכן כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט כגבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על ערכאות אחרות, ובכלל זה מערכת בתי הדין הרבניים. כפי שנקבע פעמים הרבה, בנסיבות מעין אלה, התערבות בהחלטות כגון דא, תֵעשה במידה ובמשורה, אך ורק במקרים קיצוניים שבהם נמצא כי קיימת חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק (בג"ץ 8587/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 7 (16.12.2021)). טעם נוסף לכך הוא, כי ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי, בעניין זה ממש, עתיד להישמע לפני בית הדין הרבני הגדול, ביום 19.6.2022. ממילא, משהליכי הערעור טרם מוצו – אין להקדים את המאוחר. כל יתר הטענות שהועלו בעתירה אינן ברורות די צרכן, ומשכך, לא ראיתי מקום להידרש אליהן. אשר לבקשה למתן צו ביניים – כאמור, היום עתיד להתקיים דיון לפני בית הדין הרבני הגדול, שהוא המותב שהורה על דחיית הפינוי למחר – 20.6.2022. לפיכך, טענות העותרת, לעיכוב הפינוי, צריכות להישמע במסגרת דיון זה. חזקה על בית הדין הרבני הגדול, כי יאזין בקשב לטענות אלה, יבחן אותן בקפידה, ויחליט בהן כחוכמתו. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף, ועמה גם בקשת העותרת למתן צו ביניים – והיא נדחית בזאת. הרבה לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תגובה, לא יֵעשה צו להוצאות. אחר כתיבת הדברים הללו, בטרם חתימה, הגישה העותרת "בקשה לתוספת 3 טענות לעתירה". האמור לעיל, יפה גם ביחס לטענות הנוספות. ניתן היום, ‏כ' בסיון התשפ"ב (‏19.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22040780_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il