כפיר דוד בן חמו נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4075/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4075/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל המערער: כפיר דוד בן חמו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.5.12 בת"פ 13091-08-11 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: ג' בשבט התשע"ג (14.1.2013) בשם המערער: עו"ד רפאלה שפריר בשם המשיבה: עו"ד דפנה שמול בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (ת"פ 13091-08-11, כבוד השופט י' כהן) מיום 8.5.2012 2. המערער הורשע ביום 5.1.2012 על פי הודאתו במספר עבירות של גניבת דבר דואר על פי סעיף 89 סיפא לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 בצירוף סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך החודשים אפריל-מאי 2008, עת הועסק כפקיד דואר בסניף רשות הדואר בבנימינה, הוא נטל עשרות דברי דואר אשר החילו המחאות בסכומי כסף שונים. בדרך זו גנב המערער סכום העולה על 150,000 ש"ח. 3. בגזר דינו, עמד בית המשפט על חומרתן היתרה של העבירות שבהן הורשע המערער, חומרה אשר מתבטאת בהפרת יחסי אמון ובכך שהעבירות נמשכו לאורך זמן. מנגד, שקל בית המשפט את עברו הפלילי הנקי של המערער, את נסיבותיו האישיות ואת הודאתו במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, המלמדת על חרטה כנה. עם זאת, בשל הצורך בהרתעת הרבים ותוך מתן תשומת לב לכך שמעשיו פגעו באנשים רבים, הטיל בית המשפט עליו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. 4. מכאן הערעור שלפנינו. במסגרתו, טוען המערער כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות הקשות ולכך שהוא לא ביצע את העבירות מתוך בצע כסף אלא בעקבות לחציו של אחיו. כן הוא טוען כי לא ניתן משקל מספק לנסיבות המקרה ובכללן העובדה כי ללא שיתוף הפעולה המלא שלו, לא היו מתגלות חלק ניכר מן העבירות שביצע. עוד לטענתו, יש לתת משקל לתסקיר שירות המבחן לפיו הוא מביע חרטה כנה והמעשים אינם אופייניים לאורחות חייו. בהקשר זה מדגיש המערער את חשיבותו של הפן השיקומי בעניינו כיוון ששליחתו לכלא עלולה, לטענתו, להרסו כליל. עוד טען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק לשיהוי בהגשת כתב האישום. לבסוף, טוען הוא כי העונש שהוטל עליו סוטה ממתחם הענישה הנהוג בעבירה בה הורשע. 5. במענה, מדגישה המשיבה את חומרת העבירה בה הורשע המערער ואת המעילה באמון הנשקפת ממנה. לטענתה, פוטנציאל הפגיעה בעקבות המעשים הוא גדול, עקב מספר הקורבנות הרב והסכום הגבוה שנגנב. עם זאת, הסכימה המשיבה להפחתה קלה בעונשו של המערער. 6. טרם הדיון בפנינו הוגש תסקיר מבחן משלים של שירות המבחן בעניינו של המערער, לפיו חל שיפור במצבו והתקדמות בשיקומו המתבטאת הן בתחום הרגשי והן בתחום התפקודי. לאור זאת ולאור החשש כי מאסר בפועל עלול להיות הרסני עבורו, הומלץ על הטלת ענישה שיקומית והפחתת המאסר בפועל למאסר שירוצה בעבודות שירות. 7. ביום 14.1.2013 ביקשנו את חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות בעניינו של המערער. ביום 13.2.2013 התקבלה חוות דעת זו לפיה המערער נמצא מתאים לריצוי מאסרו בעבודות שירות. 8. לאחר שעיינו בגזר הדין של בית המשפט המחוזי ובהודעת הערעור ונספחיה, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים ואת עמדת שירות המבחן, מצאנו כי דין הערעור להתקבל. 9. כידוע, ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים שבהם ניכרת סטייה של ממש ממדיניות הענישה הראויה (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (29.1.2009)). העיון בפסיקה מעלה כי הענישה בגין עבירות דומות הינה, לרוב, קלה מהעונש שנגזר על המערער. כך, בת"פ (חיפה) 3072/04 מדינת ישראל נ' ברגר (22.7.2004) הוטל על נאשם, פקיד דואר, שהורשע בעבירה של גניבה בידי מורשה; מרמה והפרת אמונים ע"י עובד צבור וגניבת דבר דואר המכיל כסף, עונש מאסר של שישה חודשים שירוצה בעבודות שירות. כך גם בת"פ (ירושלים) 950/05 מדינת ישראל נ' וקנין (5.12.2005) הוטל על נאשם שהורשע בעבירה של גניבת דבר דואר וכן בעבירה של מרמה והפרת אמונים עונש של שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס. 10. נדמה, שבמקרה שבפנינו, על נסיבותיו המיוחדות, יש מקום להמיר את רכיב עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. זאת, כיוון שנסיבותיו של מקרה זה מצדיקות מתן משקל לאינטרס השיקומי. 11. ראשית, התנהלות המערער, הן בסיועו לחשיפת העבירות והן לאחר חשיפתן, מעידה על הפנמה של העבירות. יש לציין כי לולא שיתוף הפעולה המלא של המערער, החל מרגעי החקירה הראשונים במשטרה, לא הייתה נחשפת הפרשה במלואה. בהקשר זה משקלו של רכיב זה לקולה במסגרת גזירת דינו של נאשם משתנה בהתאם לנסיבות ההליך, כתלות בשלושה פרמטרים. ראשית, ככל ששיתוף הפעולה החל בשלב מוקדם יותר, ותרם תרומה משמעותית יותר לחשיפת העבירות, כך יינתן לו משקל גדול יותר. שנית, ככל ששיתוף הפעולה מעיד על חרטה כנה ורצון להשתקם, יגבר משקלו כשיקול לקולה. שלישית, ומנגד, ככל שהעבירות שבוצעו חמורות יותר, כך יפחת משקלו היחסי של שיתוף הפעולה עם הרשויות כשיקול בין השיקולים העומדים לנגד עיני בית המשפט בבואו לגזור את הדין (וראו דיון בהקשר זה בע"פ 3934/12 פלוני נ' מדינת ישראל (18.2.2012) (להלן: פרשת פלוני)). במקרה שבפנינו, אמנם שיתוף הפעולה של המערער החל רק לאחר פתיחת החקירה בעניינו. יחד עם זאת, ניכר מהתנהלותו של המערער כי כבר בשלב החקירה נבע שיתוף פעולה זה מרצון כן לסיים את הפרשה, והוא תרם תרומה משמעותית לחקירה. 12. שנית, יש לייחס משקל להליך השיקומי בו החל המערער, והוא דבק בו החל מיום ביצוע העבירות ועד עצם היום הזה. בתקופה זו המערער הפגין חרטה מלאה ותפקוד נורמטיבי המבטאים את העובדה כי האירוע היה נקודתי וזר לאורחות חייו. בהקשר זה, יש גם לתת משקל לשיהוי בהגשת כתב האישום, שארך מספר שנים, ללא הסבר מניח את הדעת. אף שאין להקל ראש בחומרת העבירה שביצע המערער, מצאנו שיש בחלוף הזמן ובתהליך השיקום החיובי, לרבות בתקופה שבין גזר דינו של בית המשפט המחוזי לדיון בפנינו, כדי להוות שיקול משמעותי לקולה. 13. שלישית, מצאנו כי יש לתת משקל לקולה לנסיבות חייו הטרגיות של המערער כפי שפורטו בתסקירי המבחן, הן בפנינו והן בפני בית המשפט המחוזי, ואשר לא יפורטו מטעמי צנעת הפרט. סוף דבר, נוכח כל האמור הערעור מתקבל במובן זה שתחת העונש של 18 חודשי מאסר בפועל שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי, יוטל על המערער עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא של יעבור עבירת גניבה, כפי שנקבע בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. כן יועמד המערער בצו מבחן למשך שנתיים, כהמלצת שירות המבחן. בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, על המערער להתייצב בבית החייל בעיר אילת ביום 19.3.2013 לא יאוחר מהשעה 9:00, לשם תחילת ריצוי עונשו. ניתן היום, ט' באדר התשע"ג (‏19.2.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12040750_H04.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il