לביא - זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד התישבות נ. שר הביטחון

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4072/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן העותרת: לביא - זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. ראש המטה הכללי 3. אל"מ אליאב אלבז עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יצחק בם בשם המשיבים: עו"ד יונתן ברמן; עו"ד גיא ורדי פסק-דין השופטת ר' רונן: לפנינו עתירה המכוונת כנגד מינויו של המשיב 3 לתפקיד מפקד בית הספר לקצינים (להלן: בה"ד 1). זאת, לטענת העותרת, בשל בעיית אמינות שהתגלתה בהתנהלותו. ביום 4.3.2024 מונה המשיב 3 על-ידי ראש המטה הכללי (הוא המשיב 2, להלן: הרמטכ"ל) ובאישורו של שר הביטחון (הוא המשיב 1), למפקד בה"ד 1 המשמש כבסיס הדרכה להכשרת קצינים בצה"ל; ומתפקד כחטיבת מילואים בחירום הכפופה לאוגדת עזה. המשיב 3 צפוי להתחיל את תפקידו במהלך חודש יולי 2024. ביום 10.3.2024 פנתה העותרת לשר הביטחון בדרישה להימנע מאישור המינוי בשל פגם נטען באמינותו של המשיב 3. הרקע להתנגדותה של העותרת למינוי נובע מתלונה שהגיש המשיב 3 בתפקידו כמח"ט בנימין כנגד שני מפגינים, אזרחים ישראלים מאזור יהודה ושומרון (להלן: החשודים). כעולה מכתבי הטענות, במהלך אירוע הפגנה שנערכה ביום 26.2.2023 בגזרת השומרון, נעצרו שני מפגינים בגין תלונה של המשיב 3 לפיה השניים יידו אבן או חפץ אחר לעבר רכב1 תקפו עובד ציבור בעת מילוי תפקידו; התנהגו באופן שעלול להפר את שלום הציבור; וחסמו או הפריעו לדרך ציבורית (תיק פל"א 91555/23) (להלן: האירוע מיום 26.2.2023). לטענת העותרת, עדותו של המשיב 3 לא עלתה בקנה אחד עם הראיות האובייקטיביות, באופן המטיל צל כבד על אמינותו ומהימנותו. העותרת מבססת את טענותיה על שתי החלטות שיפוטיות שניתנו במסגרת הליך הארכת מעצרם של שני העצורים: ראשית, החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 27.2.2023, לפיה ניתן לשחרר את החשודים למעצר בתנאים לצורך השלמת הליך החקירה בעניינם (מ"י 64229-02-23). בהחלטה זו נקבע כי הסרטון שהציגו החשודים "איננו עולה בקנה אחד (בלשון המעטה) עם גרסתו/תלונתו של המח"ט [הוא המשיב 3 – ר.ר] דבר אשר צריך להתברר"; ושנית, החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.2.2023 שניתנה במסגרת הערר שהוגש על החלטת בית משפט השלום. בהחלטה זו נקבע כי העדויות בתיק והסרטון שהוצג "לא עומדים בהלימה עם תיאור האירוע כפי שתואר על ידי המח"ט [הוא המשיב 3 – ר.ר]"; כי ביחס לחשד ליידוי אבן או חפץ לעבר הרכב – החשד הסביר הוא נמוך כפי שעולה מחומר הראיות; וכי נותר חשד סביר של תקיפת שוטרים ועבירה של חסימה או הפרעה לדרך (עמ"י 65741-02-23). על רקע האמור הוגשה העתירה דנן, בה עתרה העותרת למתן צווים שיורו למשיבים 2-1 לבטל את מינויו של המשיב 3 לתפקיד מפקד בית הספר לקצינים; ולחילופין, לערוך בדיקה מעמיקה ביחס להתנהלותו של המשיב 3 באירוע מיום 26.2.2023 ולקבל החלטה חדשה אודות המינוי בהתאם לתוצאות הבדיקה. העותרת טענה כי חרף מתחם הסבירות הרחב החל ביחס להחלטות המשיבים 2-1 בנוגע לאיוש וקידום קצינים בצה"ל; ובשל חשיבותו של ערך האמינות בערכי צה"ל – לוקה המינוי בפגם מהותי המצדיק את ביטולו. זאת, בעיקר כאשר מדובר במינוי של קצין בכיר אשר צפוי לחנך דור של קצינים. עוד היא הוסיפה כי היה מקום לערוך בירור יסודי וממצה אודות גרסתו של המשיב 3 בנוגע לאירוע מיום 26.2.2024 ואמינותה; וכי משהמשיבים 2-1 לא עשו כן – ההחלטה אודות המינוי מתעלמת משיקול רלוונטי בדבר אמינותו של המשיב 3; ולחילופין, אינה מבוססת על תשתית עובדתית מספקת. מנגד, המשיבים 2-1 טענו שיש לדחות את העתירה בהיעדר מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטת המשיבים על מינויו של המשיב 3 לתפקיד מפקד בה"ד 1. לטענתם, המדובר בהחלטה ראויה אשר מצויה בגדרי מתחם הסבירות. בתוך כך המשיבים 2-1 עמדו על שיקול הדעת הרחב הנתון לרמטכ"ל באיוש תפקידים, שיקול דעת שנועד לאפשר לו ולשר הביטחון המאשר את ההחלטה, לקבל את החלטותיהם בצורה הטובה ביותר, מתוך היכרותם העמוקה עם המערכת הצבאית, מאפייני התפקידים והדרישות והכישורים השונים הנדרשים לתפקידים השונים. באשר למקרה הנדון נטען כי אין בטענות העותרת ובפרט בהחלטות השיפוטיות עליהן היא נסמכת כדי להעיד על אופיו של המשיב 3 או על אי התאמתו לתפקיד מפקד בה"ד 1. בהקשר זה טענו המשיבים 2-1 כי בהחלטות אליהן מפנה העותרת כלל לא נקבע כי גרסתו של המשיב 3 שקרית, ואין בהן קביעה שיפוטית לפיה נפל פגם בהתנהלותו באירוע מיום 26.2.2023. כל שנקבע הוא כי עדותו צריכה להתברר. מכל מקום, טענו המשיבים 2-1, גם לו היה נקבע כי נפל פגם בהתנהלותו של המשיב 3 באירוע מיום 26.2.2023, לא היה בכך כדי להוביל למסקנה שיש לבטל את מינויו כמפקד בה"ד 1. עוד הוסיפו המשיבים 2-1 וטענו כי הרמטכ"ל היה ער לאירוע מיום 26.2.2023 ולהחלטות השיפוטיות העומדות בבסיס העתירה, ולא היה סבור שיש בכך כדי להצדיק נקיטה בצעד כלשהו כלפי המשיב 3. בפרט הוא לא היה סבור כי יש בכך כדי להשפיע על המשך קידומו. גם לאחר שהובאה לידיעתו פניית העותרת הוא לא ראה שיש הצדקה לשנות מהחלטתו. זאת, לאחר שהרמטכ"ל נתן דעתו, בין היתר, לכך שאירוע מיום 26.2.2023 אירע בתקופה ביטחונית מתוחה שהתאפיינה בעליה באירועי פשיעה לאומנית ואירועי טרור בגזרת בנימין עליה פיקד המשיב 3. כמו כן הודגש כי מינויו של המשיב 3 לתפקיד מפקד בה"ד 1 נדרש בעת הזו, שכן המדובר בתפקיד חשוב ביותר, וביתר שאת בעת הנוכחית על רקע המצב הביטחוני. זאת בין היתר בשל ריבוי הפצועים והחללים בתפקידים פיקודיים והצורך באיוש שרשרת הפיקוד להמשך הובלת הלחימה. בהתאם להודעה מטעם המשיבים 2-1 מיום 19.5.2024, המשיב 3 ביקש להצטרף לאמור בתגובתם. דיון והכרעה דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות שיפוטית. כעולה מהאמור לעיל, העתירה דנן מכוונת כנגד מינויו של המשיב 3 לתפקיד מפקד בה"ד 1. בהתאם לפ"ע 3.0288 "הקצונה הבכירה בצה"ל – עקרונות מינוי וקידום", מינוי קצינים בדרגת אלוף משנה ומעלה הוא בסמכות הרמטכ"ל – בהיותו המפקד העליון של הצבא – והוא טעון אישור של שר הביטחון (ראו: סעיף 13, ונספח א' לפקודה). המינוי מתקבל לאחר "דיון שיבוצים" שהרמטכ"ל יושב בראשו, ותפקידו לבחון את פוטנציאל המועמדים לתפקיד בהתאם למאפייניו (סעיפים 1 ו-13 לפקודה). כידוע, נקודת המוצא היא ששיקול הדעת הנתון לרשות המוסמכת למנות אדם לתפקיד בשירות הציבורי הוא רחב; ובהתאם - מתחם הביקורת השיפוטית בשיקול דעת זה הוא צר ושמור למקרים בהם ההחלטה חורגת מסמכות; פוגעת בכללי הצדק הטבעי; נגועה בשיקול זר; או נגועה באי-סבירות קיצונית הנוגעת לשורשם של דברים (בג"ץ 5562/07 עו"ד שוסהיים נ' השר לביטחון פנים, פסקאות 9-8 (23.7.2007)). כלל זה חל אף ביתר שאת במערכות המופקדות על בטחון המדינה ובפרט המערכת הצבאית. מכאן ששיקול הדעת הנתון לגורם הממנה – הרמטכ"ל באישור שר הביטחון – להחליט על חלוקת התפקידים במערכת הצבאית הוא רחב במיוחד. כפי שנקבע זה מכבר בפסיקה, הרמטכ"ל הוא בעל הידע והניסיון המקצועיים לשם קביעת התאמתם המקצועית של מועמדים לתפקידים בצה"ל וחזקה היא כי שיקוליו הם עניינים ומקצועיים. משכך, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בכל הנוגע למינויים בצבא, למעט במקרים חריגים וקיצוניים בהם נפל פגם מהותי בהחלטה (בג"ץ 28/17 התנועה למדינה יהודית נ' דובר צה"ל, פסקה 6 (9.2.2017); בג"ץ 3194/10 צוריאנו נ' שר הביטחון, פסקה 3 (23.3.2011) (להלן: עניין צוריאנו)). בענייננו, לאחר עיון בטענות העותרת על נספחיהן; ובפרט, בהחלטות השיפוטיות אליהן היא מפנה; ובתגובת המשיבים – איננו סבורים שיש בטענות העותרת כדי להוביל למסקנה שההחלטה אודות מינויו של המשיב 3 למפקד בה"ד 1 היא החלטה בלתי סבירה – ודאי לא במידה המצדיקה את התערבותנו; או כזו שהתקבלה על בסיס תשתית עובדתית חסרה; מבלי לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים; או שנפל בה פגם מהותי אחר היורד לשורש העניין. כעולה מתגובתם המקדמית של המשיבים 2-1, ההחלטה על מינויו של המשיב 3 התקבלה במסגרת הליך סדור וענייני. כך, ההחלטה התקבלה לאחר שהרמטכ"ל קיים ביום 4.3.2024 דיון שיבוצים לקצינים בכירים, בו נדון בין היתר מינוי לתפקיד מפקד בה"ד 1. על תפקיד זה התמודדו שישה מועמדים. בהתאם לאמור בתגובת המשיבים 2-1, לאחר בחינת נתוני כלל המועמדים, מצא הרמטכ"ל שהמשיב 3 הוא המתאים והראוי ביותר לתפקיד. זאת, בין היתר לאור הצלחתו בתפקידים המגוונים והמורכבים שביצע לאורך השנים; העובדה כי במסגרת תפקידיו השונים הוא נדרש להתמודד עם אירועים ביטחוניים מורכבים; לאור תרומתו ותפקודו במהלך מלחמות ישראל השונות ובפרט במהלך מלחמת "חרבות ברזל"; ניסיונו ומומחיותו במערכת הצבאית; ולאחר ששוכנע כי הוא בעל התכונות הנדרשות לתפקיד ובהן בין היתר – היותו בעל אומץ, תושייה ויכולות פיקוד מרשימות. באותו היום אישר שר הביטחון את המינוי. ודוק; למעשה, העותרת אינה חולקת על כישוריו של המשיב 3 ועל פועלו הרב; אלא שלטענתה, עדותו של המשיב 3 ביחס לאירוע מיום 26.2.2023 מלמדת על פגם באמינותו שצריך היה להוביל למסקנה שאינו יכול לשמש בתפקיד מפקד בה"ד 1. כמו כן, לטענתה, החלטה שאינה מבוססת על בחינת עדותו של המשיב 3 באירוע מיום 26.2.2023 היא החלטה המבוססת על תשתית עובדתית חסרה ואשר אינה מביאה בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים. ואולם, כעולה מהאמור לעיל, הרמטכ"ל היה ער לטענות אותן מעלה העותרת בעתירה דנן ולא מצא שיש בהן כדי להשפיע על קידומו. גם לאחר שהובאה לידיעתו פניית העותרת מיום 10.3.2024 לא ראה לנכון לשנות מהחלטתו. בהקשר זה יש להדגיש כי לא כל פגם בהתנהלות יוביל בהכרח למסקנה כי מינויו של אדם לתפקיד מקצועי מסוים אינו סביר, ודאי לא באופן המצדיק את התערבות בית משפט זה (ראו למשל: עניין צוריאנו, בעמוד 13). כפי שנקבע זה מכבר בפסיקה, נתונים הפועלים לחובתו של המועמד צריכים להיבחן על רקע יתר הנתונים בעניינו ובהם כישוריו של המועמד אל מול יתר המועמדים; כמו גם על רקע צרכיה המיוחדים של המערכת, אופי התפקיד המוצע ומאפייניו (עניין שוסהיים, פסקה 12). עולה אם כן כי המדובר בהחלטה מקצועית שהתקבלה בסמכות, לאחר הליך סדור ותקין, ולאחר שנשקלו מכלול השיקולים הרלוונטיים לצורך המינוי, ובכלל זה – יכולותיו הפיקודיות של המשיב 3; תרומתו לביטחון המדינה ולחברה; מסלול שירותו ואופי התפקידים אותם ביצע. עוד עולה כי המשיבים 2-1 – שהם הגורמים האמונים על קביעת הכישורים והקריטריונים הרלוונטיים לתפקיד והם המוסמכים לקבל החלטות אודות מינויים בכירים בצה"ל – היו מודעים לאירוע מיום 26.2.2023; להחלטות השיפוטיות אליהן הפנתה העותרת; ולטענותיה של העותרת בדבר המינוי. למרות כל אלה הם היו סבורים - לאור מכלול השיקולים והאיזון ביניהם - מדובר במינוי ראוי. מכאן שהגורמים הממנים קיבלו את החלטתם על סמך תשתית עובדתית מלאה ובהתבסס על מכלול השיקולים הרלוונטיים - אך בניגוד לעותרת היו סבורים שאין בפגם הנטען, בשל האיזון בין מכלול השיקולים המערכתיים והאישיים – כדי למנוע את קידומו של המשיב 3 או כדי לפגום במסקנה כי מינויו כמפקד בה"ד 1 הוא מינוי מתאים וראוי. לא זו אף זו; גם לגופם של דברים, עיון בהחלטות השיפוטיות אליהן הפנתה העותרת מעלה כי אין בהן קביעה שיפוטית לפיה נפל פגם בהתנהלותו של המשיב 3 שהיה מקום לתת לו משקל בהחלטה אודות מינויו. מכל מקום, אין בהחלטות הללו כדי להוות בסיס לממצא אודות פגם שיש בו כדי להוביל למסקנה שמדובר במינוי לא ראוי. כך, מדובר בהחלטות שהתקבלו בהליך בו נדונה שאלת מעצרם של החשודים או שחרורם בתנאים. מדובר בהליך ביניים בו נבחנת – עוד לפני הגשת כתב אישום - מידת המסוכנות הנשקפת מהחשודים לאור הראיות לכאורה הקיימות באותה עת. זאת, מבלי שהתקיימו חקירות של המשיב 3 שכלל לא היה צד להליך, ומבלי שנקבעו ממצאים בהליך משפטי שלם וסדור על סמך מכלול הראיות והעדויות. משכך, ולאור אמות המידה האמורות להתערבות בשיקול דעתם של המשיבים – לא מצאנו כי ההחלטה אודות מינויו של המשיב 3 למפקד בה"ד 1 חורגת ממתחם הסבירות (ולמעשה – אף רחוק מכך); או כי נפל בה פגם אחר המצדיק המבסס עילה להתערבות. לאור האמור, העתירה נדחית בזאת. העותרת תישא בהוצאות המשיבים 2-1 בסך של 2,500 ₪. ניתן היום, ‏כ"ו בסיון התשפ"ד (‏2.7.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 24040720_P04.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1