חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ. מינהל מקרקעי ישראל

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4071/97 בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר העותרת: חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ ג ד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל בקשה למתן צו על-תנאי פסק-דין בין העותרת לבין המשיב התנהלה בוררות בפני השופטת בדימוס חנה אבנור בשאלת הבעלות במספר חלקות מקרקעין בבת-ים. פסק הבוררת ניתן ביום 25.6.95 ונפסק בו כי הבעלות בחלקות היא של העותרת וכי על המשיב לרשום אותן בלשכת רישום המקרקעין על שמה. למרות שפסק הבוררת אף אושר על-ידי בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט עזרא קמא) ביום 31.10.96, לא מילא המשיב אחריו ולא רשם את החלקות על-שם העותרת. זאת, על-אף פניות חוזרות ונשנות מצד העותרת אל המשיב במשך חודשים רבים. לפיכך הוגשה עתירה זו בה מתבקש בית-המשפט להורות למשיב לקיים באופן מיידי את פסק הבוררת. בתגובתה לעתירה הצהירה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, בשם המשיב, כי הלה ימלא באופן מיידי אחר פסק הבוררת ויפעל לרישום החלקות על-שם העותרת. לתגובה זו אף צורף העתק טיוטת שטר המכר שיועבר לחתימת הצדדים, אשר מתגובת העותרת להודעת המשיב עולה כי נוסחו מקובל אף עליה. עוד מתחייב המשיב לשלם לעותרת את סכומי ההוצאות שנפסקו לטובתה בשני ההליכים הקודמים ולא שולמו על-ידיו עד היום. לנוכח דברים אלה מתייתרת איפוא העתירה ודינה להידחות על הסף. העותרת מבקשת כי נטיל הוצאות על המשיב, וזאת לאור התנהגותו בפרשה שהתבטאה באי-מילוי פסק הבוררת ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי במשך זמן רב. באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה נימקה השתהות זו בחששו של המשיב, כי רישום המקרקעין על-שם העותרת יגרום לאי-מילוי התחייבויות כספיות המוטלות עליה לכאורה מכוח החוזה שבין הצדדים. ואולם, חששו של המשיב אינו מהווה הצדקה לאי-ביצוע פסק הבוררת וניתן היה למצוא לו פתרון משפטי שיניח את דעתו של המשיב. ואמנם, משהוגשה עתירה זו נמצאה נוסחת הפתרון בדמות הוספת שורה כתובה לשטר המכר, אשר על-פי פרשנותו של המשיב מסירה את החשש האמור. המשיב ישא איפוא בהוצאות העותרת בעתירה זו בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, יב בתמוז התשנ"ז (17.7.1997). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן מזכיר ראשי 97040710.L02