דני בן שבת נ. מדינת ישראל [משטרת נהריה ]

פסק-דין בתיק בג"ץ 4069/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4069/13 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית העותר: דני בן שבת נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל (משטרת נהריה) 2. המחלקה לחקירות שוטרים 3. פרקליטות מחוז חיפה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד ל' וייס-בנסקי פסק-דין השופטת ע' ארבל: עניינה של העתירה בהתנהלותה של משטרת נהריה במסגרת חקירה משטרתית שנפתחה בעקבות אירוע קטטה בין משפחת העותר למשפחה נוספת. 1. ביום 26.3.13 התרחש אירוע קטטה אלים (להלן: הקטטה) בו היו מעורבים העותר ומשפחתו, ומשפחה נוספת. בקטטה נפצעו חלק מהמעורבים ובכלל זה העותר. בעקבות הקטטה נעצרו מספר חשודים, ביניהם העותר ובנו, ששוחררו מספר ימים לאחר מכן. לאחר חקירת האירוע במשטרה, הועבר התיק לפרקליטות מחוז חיפה לצורך קבלת החלטה בנוגע להעמדת מי מהמעורבים לדין. בתיק זה טרם התקבלה החלטה. יצוין כי לטענת העותר, שלושה ימים לפני הקטטה התרחש אירוע נוסף (להלן: האירוע הקודם) בגינו הוגשה תלונה על-ידי בתו של העותר נגד המשפחה הנוספת, אולם העותר לא הרחיב בעניין זה. 2. על רקע אירועים אלה הגיש העותר את העתירה דנן לקבלת שורה של סעדים. בין היתר, מבקש העותר כי יימסרו לו חומרים מתיק החקירה (סרט מצלמת אבטחה והעתק מהקלטת שיחות שביצעה בתו למוקד 100) הדרושים לו לטענתו לצורך תביעה אזרחית שברצונו להגיש נגד המשפחה הנוספת ולצורך פרסום המקרה בתקשורת. עוד מבקש העותר כי משטרת נהריה תחויב לזמן ולחקור אישה שהייתה לטענתו עדה לאירוע. בנוסף מבקש העותר כי יתאפשר לבתו לבטל תלונה שהגישה נגד העותר ובני משפחה נוספים בגין מעורבותם באירוע הקטטה. לדבריו מדובר בתלונת שווא שנגבתה ממנה במועד האירוע בעודה מצויה בסערת רגשות. פניות בתו למשטרה בנושא נדחו, לטענתו. לבסוף מבקש העותר כי המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש) תחקור תלונה שהגיש נגד שוטרים בגין האירוע הקודם ותימנע מהעברתה לטיפול היחידה לתלונות הציבור. כן מעלה העותר טענות בנוגע להתנהלות השוטרים ויחסם לעותר במהלך מעצרו, ובפרט טוען כי לא זכה לטיפול רפואי לו היה זקוק בעקבות הקטטה. 3. המשיבות טוענות כי דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, נטען כי העותר כרך בעתירתו סעדים שונים שאין מקום לדון בהם בגדרה של עתירה אחת. שנית, בכל הנוגע לקבלת חומרי חקירה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים, שכן במועד הגשת העתירה טרם פנה העותר לפרקליטות בבקשה לקבלת חומר החקירה. נטען כי רק שבועיים לאחר הגשת העתירה פנה העותר לבקש העתק השיחות של בתו למוקד 100 ובקשתו סורבה. לעניין הקלטת המתעדת את אירוע הקטטה לא הייתה פנייה מצד העותר כלל. אף לגופו של עניין נטען כי אין מקום להיעתר לבקשת העותר לקבל את חומרי החקירה האמורים בהיותם חלק מתיק חקירה פתוח הנבחן בימים אלו בפרקליטות לצורך קבלת החלטה בשאלת הגשת כתב אישום. שלישית, באשר לטענות העותר הנוגעות להחלטת מח"ש להעביר את תלונתו ליחידה לתלונות הציבור, סבורות המשיבות כי דינן להידחות בהיותן טענות מוקדמות, מאחר שהוגש ערר על-ידי העותר על החלטות אלו, והוא תלוי ועומד. לבסוף, טוענות המשיבות כי יש לדחות על הסף את טענות העותר הנוגעות להתנהלות המשטרה בעניינו, שכן אין מקומן של טענות אלו להתברר במסגרת עתירה לבית משפט זה. 4. לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, באנו לידי מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. העתירה דנן כורכת טענות וסעדים שונים אשר קשורים כולם, בצורה זו או אחרת, לתקריות שאירעו בין משפחתו של העותר לבין המשפחה הנוספת. בכל הנוגע לטענות העותר לגבי התנהלות המשטרה בעניינו, להן מקום מרכזי בעתירה, נראה כי מדובר בעתירה מוקדמת, שכן העותר הגיש ערר על החלטות מח"ש בנושא והוא תלוי ועומד. משטרם התקבלה החלטה סופית של הרשות הרלוונטית, אין מקום להתערב בהליכים המתנהלים מול הגורמים האמונים על ניהולם (בג"ץ 2478/97 מרכז השלטון המקומי נ' ראש הממשלה (17.4.1997)). 5. באשר לבקשת העותר לקבל חומרי חקירה, ככל שהדברים אמורים בסרט המתעד את הקטטה, ברי כי טרם מוצו ההליכים הקיימים לצורך קבלת הסעד האמור ואין מקום להתערבותו של בית משפט זה כל עוד לא פנה העותר קודם לכן לרשות הרלוונטית לקבלת החומר ונתקבלה החלטה סופית בנושא מצידה, כאמור (בג"צ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל הפנים (28.7.2002); בג"צ 281/05 נשאת אבו כאס נ' משרד הפנים (31.3.05)). טענות העותר הנוגעות לקבלת העתק של הקלטת השיחות של בתו למשטרה, דינן להידחות גם כן. כזכור, בקשה שהגיש העותר לאחר הגשת העתירה לקבלת חומר זה סורבה. עובדה זו, די היה בה כדי להביא לדחיית העתירה גם בעניין זה. בבחינת למעלה מן הצורך נציין כי עניינן של טענות אלו בבקשה לעיון בחומר מתיק חקירה אשר טרם התקבלה בו החלטה אם להגיש כתב אישום. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי זכות לעיון בחומר חקירה קמה לנאשם ולסנגורו עם הגשת כתב אישום. משמע, מקום שטרם הוגש כתב אישום, אין לאיש זכות מוקנית בדין לעיון בחומר החקירה. ואולם, הפסיקה קבעה כי אין מדובר בהסדר שלילי וכי אפשרות לעיין בחומר החקירה נתונה לשיקול דעתם של גורמי החקירה בהתחשב במכלול השיקולים שנמנו בפסיקה לעניין זה, דוגמת זהות המבקש, זיקתו למידע והמטרה לשמה מבוקש העיון (בג"ץ 10271/02 פריד נ' משטרת ישראל מחוז ירושלים (30.7.2006) (להלן: פרשת פריד); בג"ץ 9022/07 בן שבת נ' מדינת ישראל – משטרת נהריה (11.8.2008)). בפרשת פריד נקבע כי במקרים אלו, נקודת המוצא היא שיש לאפשר עיון בחומר החקירה, אולם יש לבחון קיומם של שיקולים המצדיקים הימנעות מחשיפת המידע המבוקש. שיקול הדעת של רשויות התביעה בהקשר זה עוגן גם בהנחיה מספר 14.8 של פרקליט המדינה, אשר מסדירה את הנושא של עיון בחומר חקירה בטרם הגשת כתב אישום. הנחייה זו מקנה, כאמור, שיקול דעת לגורמים שונים במשטרה או בפרקליטות למסירת חומר מתיק חקירה פתוח, וכן פורסת שיקולים אשר ישקלו לצורך קבלת החלטה זו, לאור פסיקת בית משפט זה. בראי נוסחת האיזון שנקבעה בפרשת פריד, מתגובת המשיבות לעתירה ניתן ללמוד כי קיימות הצדקות ממשיות להימנעות ממסירת חומר החקירה המבוקש, כגון פגיעה באפשרות להשלמת החקירה וחשש משיבוש הליכי חקירה. כמו כן, הנימוקים שהציג העותר לקבלת החומר – הגשת תביעה אזרחית או פרסום החקירה בתקשורת – אינם מצדיקים חריגה מהכלל של אי-עיון בחומר בשלב זה (ראו והשוו גם "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה" הנחיית פרקליט המדינה מס' 14.8 פרק ג', ובפרט סעיף 12 (תשע"א)). לאור האמור, ומשלא מצאנו כי נפל פגם בהחלטה שלא למסור לעותר את החומר המבוקש במקרה דנן, טענות העותר בהיבט זה אינן מגלות עילה להתערבותנו. 6. לעניין חקירת הקטטה ואי-זימונם של עדים רלוונטיים לכאורה, מדובר בעתירה מוקדמת, שהרי טרם התקבלה החלטה בתיק, וככל שיימצא בפרקליטות כי יש מקום להשלמת חקירה, הרי שתינתן הנחיה שכזו למשטרה. אוסיף כי מתגובת המשיבות לעתירה עולה שבמענה לפניות העותר בנושא, השיבה לו משטרת נהריה ביום 26.5.2013 כי הוא רשאי להפנות למשטרה כל עד נוסף שירצה ולהעביר למשטרה כל חומר שיש בידיו הרלוונטי לתיק. כן נאמר במכתב זה מפורשות כי באפשרות בתו להגיע למשטרה לבטל את התלונה שהגישה נגדו ונגד משפחתו. בהקשר זה הזכירו המשיבות, ולא בכדי, כי העותר טען בפניהן שהוא מחזיק בחומר אשר עשוי להיות רלוונטי לחקירה, אולם לאור הסכסוך שקיים, לטענתו, בין משטרת נהריה למשפחתו הוא סירב למסור חומר זה לידי גורמי החקירה. ברי כי התנהלות זו אין לקבל ויש בה אף לפגוע בניקיון כפיו של העותר המעלה שלל טענות נגד החקירה. אם בידי העותר אכן נמצאים חומרים רלוונטיים לחקירה, טוב יעשה אם ימסור אותם לידי המשטרה, שאחרת קשה לקבל כי יש הצדקה לבחון טענותיו נגד החקירה כשהוא עצמו פועל באופן שיש בו כדי לפגוע בה. 7. העותר העלה טענות רבות הנוגעות לאיומים אשר הופנו או מופנים כלפי בנותיו. הגורם המוסמך לבדוק תלונות אלו ולטפל בהן, ככל שהעותר יימצא לנכון, הוא המשטרה. טענות נוספות שהעותר העלה בעתירתו נטענו בעלמא, ולא מצאנו מקום לדון בהן. לפיכך, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ו בחשון תשע"ד (30.10.13). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13040690_B09.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il