פלוני נ. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 40655-01-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: פלוני נגד המשיבה: הפניקס חברה לביטוח בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ע"א 43188-08-24 מיום 6.1.2025 שניתנה על ידי כב' הרשמת נועה חקלאי בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הרשמת נ' חקלאי) מיום 6.1.2025 בע"א 43188-08-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. ברקע ערעור זה החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. על החלטה זו הגיש המערער ערעור שנדחה, ובקשת רשות ערעור לבית משפט זה שנדחתה אף היא (ראו, בהתאמה: ע"א (מחוזי ב"ש) 59518-09-24 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (23.9.2024); רע"א 2825-10-24 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (25.12.2024)). בקשה לעיון חוזר שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחתה ביום 31.12.2024. 2. ביום 1.1.2025 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב על רקע הסתייגויותיו מההחלטות שפורטו לעיל, והוסיף כי הוא הגיש נגד המותב תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. המותב דחה את הבקשה ביום 6.1.2025, תוך שהדגיש כי הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים לא מקימה כשלעצמה עילת פסלות; וכי המערער לא פירט בבקשת הפסלות כל בסיס עובדתי המקים חשש ממשי למשוא פנים. בשולי הדברים הוסיף המותב כי הוא דן בסוגיות האגרה והערובה בכובעו כרשם, וכי התיק עצמו ינותב לשופט אחר. 3. על החלטה זו נסב הערעור שלפניי, בו טוען המערער, שאינו מיוצג, כי דעת המותב לגביו ננעלה, וכי למותב קיימים דעה קדומה ומשוא פנים לגביו. עוד מפרט המערער טענות שונות הנוגעות לניהול ההליך בבית משפט קמא. לשלמות התמונה יצוין כי לאחר הגשת הערעור, ביום 23.2.2025, הגיש המערער בקשה לבית משפט זה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי בהליך אחר בעניינו ולקביעת דיון במעמד צד אחד. הבקשה למתן הוראות נדחתה בהחלטתי מיום 24.2.2025; כעבור יומיים הגיש המערער בקשה לעיון מחדש בהחלטתי, אך לאחר עיון בנימוקי הבקשה לא מצאתי לשנות ממסקנתי. אשר לבקשה לקביעת דיון, איני רואה להיעתר לבקשה זו בנסיבות העניין. 4. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא מצאתי כי חשש כזה מתעורר במקרה שלפנינו, וזאת אף מבלי להידרש לשאלה אם יש תוחלת בהידרשות לטענת פסלות לאחר שהמותב סיים את הטיפול בעניינו של המערער (ראו והשוו: ע"א 8371/23 ברק נ' גליק, פסקה 4 (11.1.2024); ע"א 8596/22 דרוויש נ' עבד אלקאדר, פסקה 9 (8.1.2023)). 5. כפי שנפסק לא אחת, הגשת תלונות נגד המותב אינה מבססת כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 7444/23 נדב נ' ישורון, פסקה 6 (30.10.2023)). זאת, על מנת שלא לאפשר לבעל דין לגרום בהתנהגותו-שלו להחלפת מותב שדן בעניינו (ע"א 7393/17 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ, פסקה 4 (15.11.2017)). כך בפרט באשר להגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים (ע"א 12295-01-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (23.2.2025); ע"א 5244/24 פלונית נ' צוקרמן, פסקה 8(25.8.2024) ). 6. מעבר להגשת התלונה, המערער לא פירט את הבסיס העובדתי שבגינו קיים לשיטתו חשש ממשי למשוא פנים, או שמעיד על כך שדעת המותב לגביו ננעלה. על מנת לבסס טענה לפסלות שופט אין די בתחושות סובייקטיביות, אלא יש צורך בנסיבות אובייקטיביות המצביעות על חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 3835/00 הר ים נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (6.8.2000)). 7. טענות המערער הנוגעות להשגות על ההחלטות שניתנו בהליך, הן טענות ערעוריות שאין מקומן בהליכי פסלות (עפ"ס 1328-09-24 בן מאיר נ' וקסמן, פסקה 4 (19.1.2025); ע"א 2994/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (11.6.2020)). הדבר נכון ביתר שאת לגבי טענות המערער בנוגע להליך אחר שמתנהל בעניינו – טענות שהועלו לראשונה בערעור שלפניי ואשר לא הוזכרו בבקשת הפסלות או בהחלטת המותב (ע"א 73/24 פרמינגר נ' חליבה, פסקה 6 (4.1.2024)). לבסוף אציין כי הבקשות שפירט המערער למתן סעדים נוספים, אין מקומן בערעור פסלות ומשכך אין מקום להידרש להן. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באדר התשפ"ה (‏2.3.2025). יצחק עמית נשיא