פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4065/98

עזמי שיני נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת הריגה ועל גזר הדין בגין תאונת דרכים קטלנית שנגרמה עקב נהיגה בשכרות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/07/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4065/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות תעבורה והריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירת הריגה ועל גזר הדין בגין תאונת דרכים קטלנית שנגרמה עקב נהיגה בשכרות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4065/98

עזמי שיני נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת הריגה ועל גזר הדין בגין תאונת דרכים קטלנית שנגרמה עקב נהיגה בשכרות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה ובעבירות תעבורה לאחר שנהג בשכרות וגרם לתאונת דרכים קטלנית בה נהרג אדם. המערער ערער על הרשעתו וטען כי לא הוכח היסוד הנפשי הנדרש לעבירת הריגה וכי התאונה נגרמה עקב סינוור ולא בשל שכרותו. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי אין עילה להתערב בממצאי המהימנות של הערכאה הראשונה שדחתה את גרסת הסינוור. בית המשפט קבע כי הוכח שהמערער היה מודע לשכרותו ונטל על עצמו סיכון בנהיגה, מה שמבסס את יסוד הפזיזות הנדרש לעבירת הריגה. כמו כן, נקבע כי העונש שנגזר (שנתיים מאסר בפועל) אינו מצדיק התערבות.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ת' אור, ד' ביניש, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עזמי שיני

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער נהג בשכרות וגרם לתאונה קטלנית
  • התקיימו יסודות עבירת ההריגה לרבות הלך נפש של פזיזות
טיעוני ההגנה
  • לא הוכח המצב הנפשי הנדרש לעבירת הריגה
  • לא הוכח קשר סיבתי בין השכרות לתאונה
  • התאונה נגרמה עקב סינוור ולא עקב השכרות
מחלוקות עובדתיות
  • האם התאונה נגרמה עקב סינוור או עקב נהיגה בשכרות
  • האם התקיים יסוד נפשי של פזיזות

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • בדיקת דם המעידה על רמת אלכוהול של 128 מ"ג %
  • נסיבות התאונה המעידות על רשלנות חמורה
ראיות מרכזיות שנדחו
  • גרסת המערער בדבר סינוור

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 146/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4065/98 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד המערער: עזמי שיני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.6.98 בת"פ 146/98 שניתן על ידי כבוד השופט פיזם תאריך הישיבה: כב' בתמוז התשנ"ח (16.07.98) בשם המערער: עו"ד סלים וקים בשם המשיבה: עו"ד אפרת ברזילי פסק-דין המערער הורשע בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, וכן בעבירות של נהיגה בשכרות במהירות בלתי סבירה ואי האטה בקטע עקומה של כביש. עונשו של המערער נגזר לשנתיים מאסר בפועל, לשלוש שנות מאסר על תנאי וכן לפסילה מלנהוג ולקבל רשיון נהיגה לצמיתות. ביום המקרה, 19.9.93, בשעה 02:10 לפנות בוקר, נהג המערער ברכב פרטי לכיוון עכו. בקטע כביש בו יש עקומה לימין, לא האט את מהירות נסיעת הרכב וסטה עם רכבו שמאלה, חצה קו הפרדה רציף בכביש, ירד לשוליים השמאליים ושם התהפך הרכב. כתוצאה מכך נהרג אחד הנוסעים ושלושה מנוסעי הרכב, ביניהם המערער, נפצעו. עובר לתאונה שתה המערער משקאות משכרים במסיבה בה השתתף, ועל פי בדיקת דמו שנערכה כשעה לאחר התאונה נמצא שרמת האלכוהול בדמו הינה 128 מ"ג %. המערער אינו חולק על כך שנהג ברכב כשהוא שיכור. אך טענתו היא, שלא הוכח שנתקיים אצלו המצב הנפשי הנדרש כדי להרשיעו בעבירה של הריגה, וכן כי לא הוכח שהתאונה ארעה כתוצאה משכרותו. לטענתו, סונוור עובר לקרות התאונה, וזו היתה הסיבה לסטייתו עם הרכב מהכביש. דין הערעור על ההרשעה להדחות. בית המשפט המחוזי לא האמין לגירסת הסינוור, ואין עילה שנתערב במסקנתו. יוצא, שבנוסעו במצב של שכרות סטה המערער עם רכבו לשוליים, בנסיבות המצביעות על רשלנות חמורה ביותר. לכאורה, מתבקש הקשר בין מצב השכרות לאופן הנהיגה של המערער ברכב, אשר הביא לתאונה הקטלנית. הנאשם לא הצליח בראיותיו לטעת ספק בדבר קיומו של קשר כזה, המתבקש מנסיבות המקרה. גם אין ספק שהוכח שלמערער היה בעת המקרה הלך נפש של פזיזות. הוא ידע ששתה לשכרה. אכן, מצב האלכוהול בדמו מצביע על כך שבודאי היה ער להשפעת האלכוהול עליו. על אף זאת, נטל על עצמו את הסיכון ונהג ברכב. בנסיבות אלה, הוכחה העבירה של הריגה, עבירה אשר בהרשעת המערער בה התמקד טיעונו של סניגורו בפנינו. נוכח העבירות החמורות בהן הורשע המערער, גם העונש אשר הוטל עליו אינו מצדיק התערבות. הערעור נדחה. ניתן היום, כא' בתמוז התשנ"ח (15.7.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט החלטה המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 29.7.98 עד שעה 10:00 בבית המשפט המחוזי בחיפה. ניתנה היום, כא' בתמוז התשנ"ח (15.7.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 98040650.E04