עדי ברקן נ. הוצאת עיתון הארץ בע"מ

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 4061/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: עדי ברקן נ ג ד המשיבים: 1. הוצאת עיתון הארץ בע"מ 2. עידו אפרתי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 2.6.2022 בת"א 45237-09-19 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' הימן; תגובה מטעם המשיבים מיום 6.7.2022; תשובה לתגובת המשיבים מטעם המערער מיום 27.7.2022 בשם המערער: עו"ד חיים אייזנקוט בשם המשיבים: עו"ד טל ליבליך פסק-דין זהו ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ג' הימן) מיום 2.6.2022 בת"א 45237-09-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. ביום 18.9.2019 הגיש המערער תביעת לשון הרע נגד המשיבים. בהליך התקיימו עד כה שני דיונים והוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. ההליך נוהל בתחילה על ידי מותב אחר, והועבר לטיפול המותב הנוכחי ביום 22.5.2022. בהחלטה מאותו היום יידע המותב את הצדדים כי יש לו היכרות אישית עם עורכת דין "ממשרדם של באי-כוחם של [המשיבים] ועם בן-זוגה" (להלן: עורכת הדין), וביקש מהמשיבים להודיע אם לעורכת הדין "מעורבות כלשהי בטיפול בתובענה זו". המותב הוסיף כי ככל שהתשובה תהיה חיובית, הוא לא יוכל לדון בהליך, ומכל מקום שמורה למערער "הזכות להגיש כל בקשה בנדון, בכל שלב של הליך זה לפי הדין, וככל שתוגש היא תישקל". ביום 25.5.2022, טרם הגשת התייחסות המשיבים, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. בבקשתו התמציתית טען המערער כי אין חשיבות לשאלה אם לעורכת הדין יש נגיעה ישירה בתיק, "שהרי די בהיכרות אישית שבין היושב בדין עם עורכת הדין ובן זוגה" כדי להקים הצדקה להעברת ההליך למותב אחר. המערער הוסיף כי גם אם המשיבים יודיעו שעורכת הדין אינה מטפלת בתיק, "לעולם יוותר ספק בלב [המערער] [...] שמא הצהרת [המשיבים] אמת היא, ואם כן, האם בכל זאת הושפעה דעתו של בית המשפט". ביום 29.5.2022 הודיעו המשיבים כי לעורכת הדין "אין כל מעורבות בטיפול בתובענה זו", ועל רקע זה דחה המותב את הבקשה לפסילתו בהחלטה מיום 2.6.2022. בהחלטה נקבע כי בקשת המערער מבוססת על "חשש עלום" בנוגע להשפעה אפשרית על ההליך, ובהקשר זה הדגיש המותב כי "מה שיגזור את תוצאתה של ההכרעה הם, אך ורק, כוחן של עמדות-הצדדים, הראיות שתובאנה וההלכה הפסוקה בסוגיות המועלות בתובענה זו". עוד צוין כי אין מקום לפסול שופט מלדון בתיקים שבהם מייצג "משרד עורכי-דין גדול ונכבד" אך בשל היכרותו עם אחד מעורכי הדין במשרד, בנסיבות שבהן המשרד מתחייב כי אין לאותו עורך דין נגיעה כלשהי להליך. עוד הסביר המותב כי בן-זוגה של עורכת הדין כיהן בעבר לצדו בבית המשפט, ובהמשך שימש כסגן נשיא בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. עם זאת, כך הדגיש המותב, בשים לב לכך שעורכת הדין עצמה אינה מעורבת בתיק – לא מדובר בהיכרות שצפויה להשפיע על הטיפול בהליך. מכאן הערעור שלפניי. המערער סבור כי האופן שבו יידע המותב את הצדדים על הקשר בינו לעורכת הדין, מלמד כי "עילת הפסלות הוגדרה על ידו", כך שמעורבות כלשהי של עורכת הדין בהליך אמורה להקים עילה לפסילת המותב. לטענת המערער, אף אם עורכת הדין אינה מטפלת בהליך באופן ישיר, יש לה "מעורבות" בו נוכח העובדה שהיא שותפה במשרד המייצג את המשיבים – ומשכך "לא ניתן לשלול" את האפשרות שיש לה אינטרס כלכלי או מקצועי בתוצאת ההליך. במילים אחרות, המערער טוען כי המונח "מעורבות" מקיף "כל מעורבות מקצועית, שלא ניתן בשום אמצעי למנוע אותה או למדוד אותה או לברר אותה". עוד טוען המערער כי לעורכת הדין, בתור שותפה במשרד, יש "את הזכות להשפיע ולהחליט בעניינים הנוגעים לניהולו של התיק גם אם איננה מטפלת בו אישית". עוד מלין המערער על כך שבית המשפט לא יידע את הצדדים מיוזמתו על מעמדה של עורכת הדין כשותפה. המשיבים, מצדם, טוענים כי דין הערעור להידחות והם חוזרים ומדגישים כי עורכת הדין "לא היתה, אינה ולא תהיה מעורבת בניהול התיק". הם מוסיפים וטוענים כי עילות הפסלות המעוגנות בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) אינן מתקיימות ביחס לעורכת הדין, ובפרט כי לא מתקיימת בענייננו "קרבה ממשית" בינה ובין המותב (כמשמעות המונח בסעיף 77א(א1)(1) לחוק זה). מכל מקום נטען כי אף אם הייתה מתקיימת בענייננו "קרבה ממשית" כאמור, העובדה שבא-כוח אחד הצדדים להליך עובד באותו משרד כמו אדם שיש לו קרבה ממשית למותב, אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות. עוד לגישתם, החלטת המותב להימנע מתיקים שבהם עורכת הדין מעורבת באופן אישי – אינה יוצרת מניעה לגבי יתר עורכי הדין במשרדה, ואין בה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. בשולי הדברים מסבירים המשיבים כי משרד באי-כוחם כולל "מספר שותפים ועורכי דין", וכי במסגרת ההליך הם מלווים "לקוח קבוע של המשרד", אשר ניהל באמצעותו "מאות תיקים זה עשרות בשנים". בהתאם להחלטתי מיום 20.7.2022 הגיש המערער תשובה קצרה לתגובת המשיבים. בתשובתו עומד המערער על הטענות שהעלה בערעור ומדגיש כי המשיבים לא התמודדו עם הטענה לפיה מעמדה של עורכת הדין כשותפה יוצר לה "מעורבות" בהליך באופן שממלא את התנאי שקבע המותב עצמו. עוד טוען המערער כי בנסיבות העניין יש ליתן משקל משמעותי לשיקול של מראית פני הצדק, וכי אין למותב הנוכחי יתרון בניהול ההליך על פני כל שופט אחר. לפיכך טוען המערער כי יש הצדקה להעברת ההליך למותב אחר "גם אם קיים קושי להתאים את הסיטואציה לעילות הפסלות הקלאסיות בשלמות". עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות, משלא הוכח כי מתקיימת בענייננו איזו מעילות הפסלות שמעוגנות בסעיף 77א לחוק בתי המשפט, קרי – "קרבה ממשית" בין המותב לבא-כוח אחד הצדדים (סעיף 77א(א1)(1)), או חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט (סעיף 77א(א)). לצורך הדיון מוכנה אני לצאת מנקודת הנחה כי בניגוד לעמדת המשיבים, בין המותב לעורכת הדין אכן מתקיימת "קרבה ממשית" כמשמעותה בסעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט. זאת, על רקע קביעת המותב עצמו לפיה לא יוכל לדון בהליך אם עורכת הדין מעורבת בו. אולם, משהובהר כי עורכת הדין אינה מייצגת בעצמה בהליך, אלא עורכי דין אחרים ממשרדה – המקרה שלפנינו אינו בא בגדרי סעיף 77א(א1)(1) לחוק זה. באשר לעילת הפסלות הכללית שעניינה חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט): כפי שהובהר בפסיקה, היכרות אישית בין שופט ובין גורם הקשור לבעל דין או לבא-כוחו אינה מקימה, היא כשלעצמה, עילת פסלות, ויש לבחון בכל מקרה לגופו אם טיב ההיכרות ומכלול נסיבות העניין מקימים הצדקה להעברת ההליך למותב אחר. כך למשל, במקרה אחד שבו הועלתה טענה להיכרות אישית בין המותב ובין בא-כוח המערערים שם (עורך הדין הוא בן של חברים טובים של המותב), נקבע כי נסיבות העניין אינן מקימות עילת פסלות ובתוך כך נפסק: "ההחלטה בדבר פסלות שופט במקרה של היכרות אישית היא נגזרת של אופי ההיכרות, כמו גם אופי הסכסוך שבפני השופט. ייתכנו מקרים בהם האיזון הראוי בין אופי ההיכרות, אופי ההליך ויעילות הדיון יאפשר את קיום הדיון חרף קיומה של היכרות אישית" (ע"א 4227/07‏ ליבוביץ נ' שבתאי, פסקה 4 (31.10.2007); וראו גם: ע"א 1011/97 פדידה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (10.3.1997)). הכלל האמור יפה גם במצב שבו עורך הדין שנמצא בקרבה למותב אינו מופיע בפניו, ובהליך מייצג עורך דין אחר ממשרדו של עורך הדין. בהקשר זה נפסק בע"א 6332/05‏ ולדהורן נ' נרקיס, פסקה 12 (24.11.2005) (להלן: עניין ולדהורן): "מהות, אופי ומידת הקרבה משפיעים על קיומו או העדרו של חשש ממשי למשוא פנים במצב המתואר. מהות ומידת המעורבות של עורך הדין שיש לו קרבה לבית המשפט בהליכים בפני בית המשפט משפיעים אף הם על קיומו או העדרו של חשש ממשי למשוא פנים. ככל שמעורבותו של עורך הדין שיש לו קרבה, בהליכים בפני בית המשפט או בהליכים קשורים, היא רבה יותר, כך מתעצם החשש למשוא פנים. גם מעמדו של עורך הדין האמור במשרד עורכי הדין המייצג את בעל הדין בפני בית המשפט הוא נסיבה שיש לה השלכה על קיומו או העדרו של חשש ממשי למשוא פנים. לא הרי שותף בכיר במשרד עורכי הדין כהרי עורך דין מתחיל במשרד. לשותף בכיר יכול להיות אינטרס ממשי, כספי או אחר, בתוצאות ההליך שבו מופיע עורך דין ממשרדו. ככל שיש אינטרס ממשי כאמור, וככל שעוצמתו של האינטרס היא רבה יותר, עלולה הקרבה בין עורך הדין ובין בית המשפט להביא לפסילתו של בית המשפט גם אם עורך הדין איננו מופיע בעצמו בפני בית המשפט, אלא, מופיע עורך דין אחר מאותו משרד עורכי דין." להשלמת התמונה יצוין כי עניין ולדהורן עסק בבקשת רשות ערעור שהוגשה לגבי עיכוב ביצוע פסק דין שבו נפסק, בין היתר, שכר טרחה לבאי-כוח המשיב שם. התברר כי מתקיימת קרבה ממשית בין המותב שאליו הועבר התיק לעורך דין ממשרד באי-כוח המשיב, ובנסיבות אלו קבע בית משפט זה כי קמה עילה לפסילת המותב. בתוך כך צוין כי מידת מעורבותו של עורך הדין בהליך הייתה "מהותית", שכן הוא ייצג את המשיב בהליך שקדם לבקשת רשות הערעור ואף חתם על בקשת רשות הערעור עצמה, ומשכך המותב היה נדרש לדון ולהכריע בטענות שכתב עורך הדין. לצד זאת נתן בית המשפט משקל גם לכך שעורך הדין היה שותף בכיר במשרד, ומשכך יש לו אינטרס בשכר הטרחה שעמד במוקד ההליך והיה "משמעותי יחסית" בהיקפו. להבדיל, בעניין אחר נדחתה טענת פסלות שהועלתה בשל כך שבתו של המותב הייתה מאורסת לעורך דין שעבד במשרד באי-כוח המשיב בהליך, כאשר אותו עורך דין לא ייצג בעצמו בהליך (ע"א 4071/05 זרייק נ' עודה (31.5.2005)). במקרה נוסף נקבע כי לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים עקב העובדה שבת זוגו של המותב עבדה כשותפה במשרד שבו אחדים מן השותפים קיימו קשרי חברות עם אחד מבעלי הדין (ע"א 3168/18 שפורר נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פסקה 6 (11.6.2018)). אכן, כפי שנפסק בעבר: "גבולותיה של ההיכרות האישית - הן נורמטיבית והן עובדתית - אינם ניתנים לתיחום וקביעה מראש ויש לבחון אותם על רקע הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה ומקרה לגופו" (ע"א 7573/08 פלונית נ' פלונית, פסקה 10 (18.12.2008)). בענייננו, לא שוכנעתי כי קשרי החברות בין המותב לעורכת הדין מקימים, כשלעצמם, עילת פסלות. בניגוד לנסיבות עניין ולדהורן – שם הייתה כאמור מעורבות גבוהה של עורך הדין בהליך, והוא אף החזיק באינטרס קונקרטי ביחס לתוצאותיו – לא שוכנעתי כי מעמדה של עורכת הדין כשותפה במשרד באי-כוח המשיבים מבסס מעורבות ממשית שלה בהליך, באופן שהיה בו כדי להקים עילת פסלות. טענות המערער בדבר האינטרס של עורכת הדין בהליך ויכולתה "להשפיע ולהחליט" על ניהולו, הועלו בעלמא – וכנגדן עומדת הבהרת המשיבים לפיה עורכת הדין אינה מעורבת בהליך כלל. נוכח זאת, גם אם מתקיימת זיקה עקיפה בין עורכת הדין להליך מתוקף היותה שותפה במשרד עורכי הדין שמייצג בו – אין בכך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בכל הנוגע לניהול ההליך. כמו כן, אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה עילת הפסלות "הוגדרה" בענייננו על ידי המותב כך שכל "מעורבות" של עורכת הדין בהליך – עקיפה ככל שתהיה – תקים עילת פסלות. המבחן המהותי לפסילת שופט היה ועודנו מבחן החשש הממשי למשוא פנים, אשר מעוגן כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, וחזקה על המותב שלא התכוון לסטות ממנו. מכל הטעמים שפורטו לעיל, אינני סבורה כי קמה במקרה דנן עילת פסלות או כי יש להורות על העברת ההליך למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה אפוא. המערער יישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בערעור בסך 4,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040610_V03.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1