איאד דואס נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 406/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 406/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל המערער: איאד דואס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 5.12.12 בתפ"ח 32217-12-11 שניתן על ידי כבוד השופטים: ח' סלוטקי, מ' לוי וא' חזק תאריך הישיבה: ט"ז בתמוז התשע"ג (24.6.2013) בשם המערער: עו"ד חטיב ג'מיל בשם המשיבה: עו"ד ג'ויה שפירא פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (תפ"ח 32242-12-11, השופטים ח' סלוטקי, מ' לוי ו-א' חזק) מיום 5.12.2012. 2. המערער הורשע ביום 13.11.2012 על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן. בחלק ההקדמה הכללי של כתב אישום זה צוין כי המערער הוא חבר בארגון פת"ח החל משנת 1996, וחבר בארגון גדודי חללי אלאקצא החל משנת 2001. 3. על פי עובדות האישום הראשון, במהלך השנים 2004-2003, פנה ש', פעיל בארגון הטרור אלעמרין (להלן: הארגון), אל המערער, והציע לו להצטרף כחבר בארגון. המערער נעתר לפנייתו. במסגרת פעילותו בארגון, נסע המערער יחד עם פעילים נוספים סמוך לג'בליה שבעזה, כשהם חמושים ברובי סער מסוג קלאצ'ניקוב. החבורה, וביניהם המערער, הבחינו בדחפור של צה"ל הממוקם כ-800 מטרים מהם, והחלו לירות לעברו במטרה לבלום את התקדמותו. אז, נורתה לכיוון החבורה אש בתגובה מכיוון הדחפור, והחבורה ברחה מן המקום. במסגרת אישום זה, הואשם המערער בעבירה של פעילות בארגון טרוריסטי, על פי סעיף 2 לפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948 (להלן: הפקודה), חברות בארגון טרור על פי סעיף 3 לפקודה, ונשיאת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). 4. על פי עובדות האישום השני, במהלך חודש אוקטובר 2011, פנה המערער אל רופא בבית חולים ברצועת עזה, בבקשה כי ינפיק עבורו אישור רפואי לפיו הוא סובל ממחלת סרטן, וכי נקבעה לו נוכח זאת בדיקה רפואית בבית חולים בירושלים. בתמורה לאישור הרפואי, שילם המערער לרופא סכום של 5,000 ש"ח. בהסתמך על האישור הרפואי המזויף לעיל, ניתן למערער היתר כניסה לישראל, אותו ניצל כדי לעבור לגדה המערבית. כחודש לאחר מכן, כאשר הגיע למחסום ארז כדי לחזור לתוך עזה, נעצר. במסגרת אישום זה, הואשם המערער בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על פי סעיף 415 לחוק העונשין, ומסירת פרטים מטעים והטעיה, על פי סעיף 134(1)(ה) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. 5. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי המשיבה תטען לעונש של 4 וחצי שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי, ואילו המערער יהיה חופשי בטיעוניו. 6. כאמור, בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המערער ביום 5.12.2012. בגזר דינו, שקל בית המשפט לחומרה את נסיבות העבירות וחומרתן. במסגרת זאת, ציין כי כעולה מהאישום השני, המערער "ניצל את היחס ההומניטארי של מדינת ישראל המאפשר כניסה של תושבי עזה לישראל במקרים מיוחדים לצורך טיפול רפואי" (עמוד 4 לגזר הדין). בנוגע לאישום הראשון, ציין בית המשפט כי העבירות בהן הורשע המערער פגעו בביטחון המדינה, ובגין עבירות אלה יש לגזור עונש חמור ומרתיע. מנגד, ציין בית המשפט לקולה כי העבירות באישום הראשון נעברו לפני כשמונה שנים, ולאחר מכן המערער הפסיק את חברותו בארגון. לכך יש להוסיף כי בעבירות באישום השני לא נפגע באופן ישיר ביטחון המדינה, והמערער חפץ להיכנס אל שטחי הרשות הפלסטינית לטובת עסקיו הפרטיים. עוד ציין בית המשפט לקולה את הודאתו של המערער, נסיבותיו האישיות, העובדה כי לקח אחריות על מעשיו ושיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק. 7. על בסיס האמור לעיל, גזר בית המשפט על המערער עונש של 3 וחצי שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. 8. מכאן הערעור שלפנינו. במסגרתו, טוען המערער כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי סוטה בצורה משמעותית ממתחם הענישה הראוי, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. לדידו, בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל מספק לנסיבות לקולה הנזקפות לזכותו. בין אלה, העובדה כי חלף זמן רב מאז ביצוע העבירות בהן הורשע במסגרת האישום הראשון, וכי לא נגרם כתוצאה מהירי כל נזק לאדם או לרכוש. כמו כן, טוען הוא כי מאז אירוע זה הוא לא היה מעורב בפעילות כלשהי נגד מדינת ישראל. בנוסף, טוען הוא כי לא ניתן משקל מספק להודאתו ולכך שחסך זמן שיפוטי, בחרטה שהביע על מעשיו, ובעובדה כי ביקש להיכנס לגדה המערבית לצורך עסקי בלבד. 9. מנגד, המשיבה סומכת את ידיה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי. לדידה, העונש שנגזר על המערער אינו חורג ממתחם הענישה לעבירות בהן הורשע בנסיבות דומות. במסגרת זאת, טוענת היא כי העונש שנגזר על המערער הוא בטווח שהוסכם עליו במסגרת הסדר הטיעון. כמו כן, טוענת היא כי בית המשפט נתן משקל מספק בגזירת העונש לכל השיקולים לקולה שמעלה המערער. 10. לאחר שעיינו בגזר הדין של בית המשפט המחוזי, בהודעת הערעור על נספחיה, ואחר ששמענו את טענות הצדדים, מצאנו כי דין הערעור להידחות. 11. כידוע, "נקודת המוצא בערעור ראשון על גזר דין היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים שבהם ניכרת סטייה של ממש ממדיניות הענישה הראויה [...] כלל ההתערבות עצמו קובע חריג, ומאפשר לערכאת הערעור להתערב בגזר הדין, מקום שהאיזון בין חומרת העבירות כשלעצמן ובנסיבות העניין, אל מול שיקולים פרטניים שעניינם העבריין עצמו (כדוגמת עברו הפלילי, נסיבות חייו, הסיכוי לשיקום), מחייבים גזירת עונש קל או חמור יותר מזה שקבעה הערכאה הדיונית" (ע"פ 6347/12 מדינת ישראל נ' מרה (13.5.2013)). 12. העונש שנגזר על המערער נמצא בתוך הטווח אשר הוסכם עליו במסגרת הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים. משכך, לא נפגעה הסתמכותו של המערער, ובית המשפט לרוב יטה שלא להתערב בעונש שנגזר במתחם הסדר הטיעון שהוסכם בין נאשם למדינה (ראו: ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 577, 612 (2002)). 13. לכך יש להוסיף כי כל השיקולים לקולה אשר מעלה המערער, נשקלו מפורשות כשיקולים לקולה בגזר דינו. 14. עוד נציין כי עיינו בקפידה באסופת הפסיקה שהגיש המערער. אולם, בפסקי דין אלו נגזרו על נאשמים בגין עבירות דומות עונשים דומים מאד לזה של המערער. כך לדוגמא, בתיק 2695/09 (בית המשפט הצבאי ביהודה) התביעה הצבאית נ' בדר (27.6.2011), נגזרו בגין עבירות דומות (יש לציין כי חמורות מעט יותר) על נאשם 42 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, בתיק 1374/10 (בית המשפט הצבאי ביהודה) התביעה הצבאית נ' שלש (21.11.2011), נגזרו בגין עבירות דומות (אך רבות יותר) על נאשם 32 חודשי מאסר בפועל. 15. העולה מכך הוא כי אף אם העונש שנגזר על המערער מצוי ברף העליון של המתחם, הרי וודאי שאינו חורג ממנו. 16. לכך יש להוסיף כי כאמור לעיל, המערער הורשע בעבירות חמורות, שאחת מהן היא בגדר עבירת ביטחון חמורה כנגד חיילי צה"ל. אומנם, לזכותו של המערער עומדות מספר נסיבות מקלות, אשר יש ליתן להן משקל, אולם שעה ובית המשפט המחוזי שקל שיקולים אלו מפורשות ובאופן סביר, ונוכח הסדר הטיעון והעונש שנגזר בהתאם אליו, לא מצאנו כל עילה להתערב בעונש. 17. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ה בתמוז התשע"ג (3.7.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13004060_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il