בג"ץ 4044-24
טרם נותח

פלוני נ. פלוני

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4044/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. בית הדין הרבני הגדול 3. בית הדין האזורי בתל-אביב עתירה למתן צו על תנאי בעניין החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1469565/2 מיום 8.4.2024 בשם העותר: עו"ד ספיר בן אליהו פסק-דין השופטת ר' רונן: לפנינו עתירה המופנית נגד החלטתו של בית הדין הרבני הגדול מיום 8.4.2024, במסגרתו נדחה ערעור שהגיש העותר על החלטת בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (להלן: בית הדין האזורי) מיום 3.4.2024, בה התקבלה בקשת המשיבה 1 למחיקת תביעתה הכרוכה. ביום 29.3.2023 הגישה המשיבה 1 (להלן: האישה) תביעת גירושין לבית הדין האזורי נגד העותר, אליה כרכה תביעת רכוש והחזקת ילדים. ביום 19.6.2023 התקיים דיון בבית הדין הרבני האזורי וניתן פסק דין לגירושין בהסכמת הצדדים. בפסק הדין נקבע גם כי הצדדים יגישו את עמדותיהם לעניין חלוקת הדירה שבבעלותם; כי לצורך קביעת הסדרי השהות של הילדים יתבקש תסקיר משירותי הרווחה; וכי בכל הנוגע למזונות הילדים ימשיכו הצדדים לנהוג כפי שנהגו עד היום. ביום 9.7.2023 הושלמו סידורי הגט. ביום 23.8.2023 התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים לפני דן יחיד, בו נידונה בעיקר חלוקת זמני השהות של הילדים בין העותר והאישה, עד לקבלת תסקיר משירותי הרווחה. ביום 28.12.2023, בטרם התקיים דיון נוסף, הגישה האישה בקשה למחיקת תביעת הרכוש (להלן: בקשת המחיקה). ביום 11.3.2024 התקבלה בקשת האישה בדן יחיד, וזאת בשים לב לכך שלא התקיימו דיונים בתביעה הכרוכה בפני הרכב מלא ולא ניתנו כל החלטות מהותיות. על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אשר החזיר את הדיון לבית הדין האזורי כדי שידון בבקשה בהרכב מלא. ביום 2.4.2024 התקיים דיון בבקשת המחיקה בבית הדין האזורי לפני הרכב, במהלכו התברר כי לאחר שניתנה ההחלטה מיום 11.3.2024 כבר הגישה האישה תביעות בענייני רכוש והחזקת הילדים לבית הדין לענייני משפחה. ביום 3.4.2024 קיבל בית הדין האזורי בהרכב את בקשת המחיקה. בהחלטה צוין כי תקנה עח(6) לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: תקנות הדיון) מעניקה לבית הדין שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשת תובע למחיקת תביעתו. בענייננו, צוין כי בהתחשב בכך שעד היום לא התקיים כל דיון בפני הרכב בעניינם של הצדדים ולא ניתנה כל החלטה מהותית; ובשים לב לכך שהאישה כבר הגישה תביעות חלופיות לבית המשפט לענייני משפחה לאחר שבקשתה נענתה בפעם הראשונה, הרי ש"לא נראה נכון לשנות את ההחלטה ולגרור את הצדדים למערבולת דיונית שאחריתה מי ישורנה כאשר על פניו התוצאות המשפטיות הן בבית הדין והן בבית המשפט יינתנו על בסיס חוות דעת מקצועיות ו[יהיו] דומות ואולי אף זהות וכאשר אין ספק שעניין מזונות הילדים ידון אף הוא בבית משפט לענייני משפחה" (פסקה ב להחלטה). משכך, קבע בית הדין האזורי כי יש למחוק את התביעות. על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית הדין הרבני הגדול. ביום 8.4.2024 דחה בית הדין הרבני הגדול את הערעור. הוא קבע כי עניין סגירת התיק נתון לשיקול דעתו של בית הדין האזורי; וכי בשים לב לטעמים שנמנו על ידיו למחיקת התביעות – ובהם העובדה שלא התקיימו דיונים בעניין הצדדים, והעובדה שהאישה כבר הגישה תביעות לבית משפט לענייני משפחה – התערבות בהחלטה צפויה להכניס את הצדדים למערבולת משפטית. משכך, נקבע כי אין מקום לשנות מהחלטת בית הדין האזורי. לצד זאת, ציין בית הדין הרבני הגדול כי העותר רשאי להביע את התנגדותו לסמכות בית המשפט לענייני משפחה במסגרת ההליך שנפתח לפניו; וככל שבית המשפט יחליט לקבל את התנגדותו ויעביר את הדיון לבית הדין הרבני – הרי שאז יפתחו התיקים מחדש ובית הדין האזורי ידון בעניין הצדדים. על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו. לטענת העותר, החלטות בית הדין האזורי ובית הדין הרבני הגדול למחוק את התביעות שגויות. בין היתר, נטען כי בית הדין האזורי שגה בקביעתו כי לא התקיימו דיונים ולא ניתנו החלטות מהותיות. כן נטען כי בית הדין האזורי לא נתן דעתו לכך שהאישה ביקשה למחוק את התביעה הרכושית, והחליט למחוק את כל התביעות שהוגשו. בנוסף, טוען העותר כי הוא הסתמך על סמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניינם של הצדדים מכוח פסק דינו מיום 19.6.2023, והגיש תביעות משמורת, רכוש ומזונות מטעמו לבית הדין האזורי. לעניין זה, מוסיף העותר כי בית הדין האזורי לא העניק משקל בהחלטתו לסוגיית הסמכות הנמשכת, לפיה יש לו סמכות לדון בכל הכרוך לגירושין. להשלמת התמונה, יצוין כי מן העתירה עולה כי במסגרת ההליך שנפתח בבית המשפט לענייני משפחה הגיש העותר בקשה לסילוק התביעה על הסף מהטעם שהסמכות לדון בה מסורה לבית הדין הרבני. ביום 8.5.2024 נקבע כי הבקשה תידון במסגרת קדם המשפט. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבותו בהחלטות אלה שמורה למקרים חריגים שבהם ניכרת חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו, למשל: בג"ץ 1624/24 פלונית נ' בית הדין הרבני בתל אביב, פסקה 6 (11.3.2024); בג"ץ 2170/23 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, פסקה 8 (7.5.2023); בג"ץ 6897/22 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, פסקה 6 (9.11.2022)). בענייננו מדובר בהחלטה של בית הדין האזורי להיעתר לבקשת האישה למחוק את תביעתה. תקנה עח לתקנות הדיון קובעת כדלקמן: (1) בעל-דין הרוצה לבטל, בכל שלב משלבי הדיון, תביעה או בקשה שהוגשה על-ידו – יגיש בקשה בכתב לכך לבית-הדין שלפניו הוגשה התביעה או הבקשה. (2) הוגשה בקשה, כאמור, לפני שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין – יחליט בית-הדין אם יש להעביר את העתק הבקשה לנתבע או למשיב, אם לאו. (3) הוגשה בקשה, כאמור, אחרי שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין – יועבר העתק הבקשה לנתבע או למשיב. (4) הנתבע או המשיב רשאים להשיב בכתב לבקשה תוך חמישה-עשר יום מהיום שהעתק נמסר לו. (5) בית-הדין יחליט אם לשמוע את בעלי-הדין גם בעל-פה בעניין הבקשה, אם לאו. (6) ההחלטה אם לקבל את הבקשה, כאמור, או לדחותה מסורה לשיקול-דעתו של בית-הדין. (7) בהחליטו בעניין הבקשה יחליט בית-הדין גם בדבר ההוצאות אשר נגרמו עקב התביעה או הבקשה, ועקב הבקשה – לביטולה. (8) החליט בית-הדין שלא להיעתר לבקשה, רשאי בית-הדין לפסוק בהתאם לחומר שבתיק או לתת הוראה אחרת בדבר המשך הדיון. מן האמור עולה כי החלטות מן הסוג בו עסקינן מצויות תחת סמכותו של בית הדין, ומסורות לשיקול דעתו הרחב. בעתירתו לא הציג העותר כל טענה המלמדת על חריגה כלשהי מסמכות, או על כל פגם אחר שיש בו כדי להצדיק התערבות בשיקול דעתו של בית הדין הרבני. טענותיו העיקריות של העותר הן כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו לפיה לא התקיימו דיונים ולא ניתנו החלטות מהותיות בעניינם של הצדדים; וכי לבית הדין הרבני סמכות נמשכת לדון גם בתביעות הכרוכות מכוח פסק דינו מיום 19.6.2023. באשר לטענה הראשונה – מקריאת כתב העתירה ומעיון בנספחיה עולה כי אכן לא התקיים בתביעות הכרוכות כל דיון בפני הרכב, וכי לא ניתנו החלטות מהותיות כלשהן. גם בטענה השנייה לא מצאתי ממש. כאמור לעיל, תקנה עח לתקנות הדיון מקנה לבית הדין הרבני סמכות להורות על מחיקת תביעה שהוגשה לו בכל שלב משלבי הדיון. ככל שהחליט בית הדין הרבני על מחיקת תביעה, ברי כי בכך פוקעת סמכותו לדון בה, וזאת ללא תלות בהחלטות קודמות שניתנו על ידיו. למעלה מהדרוש, יצוין כי ממילא פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 19.6.2023 לא קבע כל קביעות מהותיות ביחס לתביעות הכרוכות, אלא אך נתן הוראות ביחס להמשך בירורן. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא התבקשו תגובות – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א באייר התשפ"ד (‏19.5.2024). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24040440_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1