אברהם(ארתור) אשורוב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4041/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4041/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: אברהם (ארתור) אשורוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 11.4.06, בתיק פ. 8241/05, שניתן על ידי כבוד השופטת רחל ברקאי תאריך הישיבה: כ"ה בחשון התשס"ז (16.11.06) בשם המערער: עו"ד אביטל מולד בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד נעמי כץ-לולב גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 9.8.2005, בשעות הערב, תקפו המערער ושניים אחרים רוכב אופנים, פועל זר מסין. התוקפים חסמו את דרכו של קורבנם, נטלו ממנו את מכשיר הטלפון שלו, בעטו בבטנו והלמו באגרוף בעינו. הם ניסו לגנוב גם את ארנקו של הקורבן, אולם הוא מנע זאת. המערער הודה בעובדות אלו, ובית המשפט הרשיעו בעבירות שוד לפי סעיף 402 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעקבות כך הוטלו עליו 8 חודשי מאסר, 8 חודשים מאסר על-תנאי, ונקבע שיהיה נתון בפיקוח שירות המבחן במשך 12 חודשים. כמו כן, הפעיל בית המשפט המחוזי, בחופף, מאסר על-תנאי בן 8 חודשים שעמד נגד המערער. בערעור שבפנינו נתבקשנו להקל בעונשו של המערער, נוכח השינוי שחל בו מאז שולב בתהליך גמילה משימוש בסמים מסוכנים. גם שרות המבחן, בתסקירים שהגיש לבית המשפט המחוזי ולבית משפט זה, ממליץ שלא לקטוע את התהליך הטיפולי, ולהסתפק בחיובו של המערער לשאת בעבודות שרות מלוות במבחן למשך שנתיים. המערער חטא באלימות קשה כלפי אדם תמים, שכל "חטאו" נבע מכך שדרכיהם הצטלבו באותו יום. אולם לא בכך בלבד מצויה חומרת האירוע, אלא בעובדה שמדובר במערער שחרף גילו הצעיר הספיק לצבור לחובתו עבירות נוספות, וגם מאלימות הוא לא משך את ידו. יתר על כן, המערער ביצע את השוד שעה שמעל לראשו ריחף מאסר על-תנאי, ללמדך עד כמה לא הושפע מדרכי הענישה שננקטו נגדו בעבר. אי לכך, לא זו בלבד שבית המשפט המחוזי לא החמיר עם המערער, אלא שהלך לקראתו דרך ארוכה. מאידך, וזה העיקר בערעור שבפנינו, בסוף חודש ספטמבר 2005 שולב המערער בתהליך טיפולי לנפגעי סמים, הכולל טיפול פרטני וקבוצתי. כבר בתסקיר הראשון שהוגש לבית המשפט המחוזי, הובעה הדעה כי המערער מגלה מוטיבציה ונכונות להתמיד בטיפול. הזמן שחלף מאז העניק הזדמנות להעמיד את נכונות המערער במבחן, ובשני תסקירים שהוגשו לבית משפט זה (האחרון שבהם מיום 12.11.06), עולה כי המערער התמיד בטיפול, נטל חלק במפגשים הפרטניים והקבוצתיים המתקיימים במרכז-יום לנפגעי סמים והעתידיים להימשך 4 חודשים, וכל אותה עת לה נכשל בבדיקות סמים. נוכח כל אלה, המליץ שרות המבחן שלא לקטוע את התהליך החיובי הנמשך כאמור כשנה, וגם באת-כוח המשיבה, חרף חששותיה, נתנה את הסכמתה לכך. ואכן, נראה לנו כי לנוכח התהליך הממושך שעבר המערער, ואף שזו רק תחילתה של דרך ארוכה שעלולה להיות רצופה במכשולים, לא יהא זה נכון לשלוח את המערער לשאת בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, בעיקר משום גילו הצעיר, והאפשרות כי עדיין ניתן לבלום את התדרדרותו לחיי פשע. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את גזר-דינו של בית המשפט המחוזי. במקומו, אנו מחייבים את המערער לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, על פי תכנית שיגבש שרות המבחן ויגיש לבית המשפט תוך 15 ימים. אנו מוסיפים ומורים, מכוח סמכותנו לפי סעיף 82 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כי המערער יהיה נתון במשך שנתיים מהיום בפקוח שרות המבחן, במסגרתו יעבור טיפול גמילה בקהילה, על פי תכנית שהתווה השרות. כמו כן, אנו נמנעים מלהפעיל את המאסר המותנה בן שמונת החודשים שנגזר בת"פ 264/05 של בית משפט השלום באשדוד. תוקפו של מאסר מותנה זה מוארך בשנה נוספת מהיום. אנו טורחים להדגיש באוזני המערער, כי ניתנת בידו הזדמנות לשקם את חייו, ואם לא יעשה בה שימוש נאות, אפשר כי יובא בשנית בפני בית המשפט כדי שייגזר לו עונש, ולכך נודעת משמעות מיוחדת נוכח העובדה שמעל לראשו מרחף גם מאסר על-תנאי. ניתן היום, כ"ה בחשוון תשס"ז (16.11.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06040410_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il