פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4037/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4037/02 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי המערער: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 178/01 ביום 26.3.02 על ידי כבוד השופטים: ס' ג'ובראן, ר' שפירא, ר' ש' צמח תאריך הישיבה: י"ח בטבת תשס"ג (23.12.02) בשם המערער: עו"ד בסאם קנדלפת בשם המשיב: עו"ד נעמי כץ בשם שירות מבחן למבוגרים: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופט י' טירקל: 1. בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערער על פי הודייתו בשתי עבירות מין במשפחה, שענינן מעשים מגונים, וגזר עליו 11 שנות מאסר, מתוכן 8 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. בית המשפט הורה כי עונש המאסר ירוצה במצטבר לעונש מאסר של 3 שנים לריצוי בפועל שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשל עבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות. הפרשה הנדונה ענינה מעשים שעשה המערער – שהיה באותו זמן כבן 25 שנים – בבת אחיו, קטינה שהיתה כבת 6 שנים, בכך שהושיבה מעליו וגרם לה לנענע את גופה תוך חיכוך איבר מינו באיבר מינה. לאחר מכן שם משחה על כף ידה וגרם לה לשפשף את איבר מינו עד שבא על סיפוקו. על מעשים אלה חזר גם בהזדמנות אחרת. המערער מערער על חומרת עונשו. 2. בא כוח המערער טען כי המעשים אינם מן החמורים הבאים לפני בית המשפט, אולם תקופת המאסר – המצטברת כדי 11 שנים לריצוי בפועל – חורגת מן המקובל. עוד טען כי בית המשפט המחוזי נתן דעתו על עבירתו האחרת, דבר שלדעתו ראוי היה שימנע ממנו, וכן הורה כי עונשי המאסר יהיו מצטברים, אף על פי שלדעתו ראוי היה שתקופות המאסר יהיו חופפות, כמצוות סעיף 45(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977. בא כוח המערער הוסיף וטען כי תקופת המאסר המצטברת היא עונש כבד מן העונש שהיה נגזר על המערער אילו נדון במשפט אחד על שתי הפרשות. 3. חזרנו ועיינו בטענותיו של בא כוח המערער, בהודעת הערעור ובדיון לפנינו. לא מצאנו בהן ממש ולא ראינו טעם להמתיק את עונשו של המערער. דברים אמורים במערער שחזר ועבר עבירות מין, בשתי פרשות נפרדות; כלפי קטינה כבת 6 שנים וכלפי קטינה כבת 9 שנים. זאת ועוד. כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, המערער הוא בעל חשיבה מעוותת, אינו שולט ביצריו, לוקה במשיכה לילדים קטנים, אינו מכיר בחומרת מעשיו והוא בעל רמת מסוכנות גבוהה. כל אלה מוסיפים למעשיו גוון של חומרה מיוחדת. אכן, העונש שנגזר אינו קל, אולם גם בהצטברו אל העונש שנגזר עליו בגין הפרשה האחרת אינו חמור במידה המצדיקה את התערבותנו. 4. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ט בטבת תשס"ג (24.12.02). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02040370_M01.doc - /מפ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il