דן כוכבי נ. כונס הנכסים הרשמי תל אביב

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 40357-10-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר המערער: דן כוכבי נגד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי תל אביב 2. יואב שרון, עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסי החייב ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.10.2025 בת"א 1125/09 שניתן על ידי כבוד השופטת הדסה אסיף בשם המערער: בעצמו פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת הדסה אסיף) בת"א 1125/09 מיום 20.10.2025, ובה נדחתה בקשת המערער לעיון חוזר בפסק הדין מיום 21.6.2011, בגדרו הוא הוכרז כפושט רגל (להלן, בהתאמה: ההחלטה ו-פסק הדין). לצד הערעור, הגיש המערער בקשה למתן סעד זמני. עניינו של המערער פורט בהרחבה בשורת החלטות קודמות של בית משפט זה, ומשכך יובא להלן, בתמצית שבתמצית, הרקע הרלוונטי לערעור דנן (ראו, מהעת האחרונה: עפ"ס 2384-05-25 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (12.5.2025); רע"א 15003-03-25 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (18.8.2025) (להלן: רע"א 15003-03-25)). המערער פתח ביוזמתו בהליך פשיטת רגל, וביום 19.3.2009 ניתן צו כינוס נכסים בעניינו (להלן: צו כינוס הנכסים). בהמשך לכך, ביום 20.6.2011, ניתן פסק הדין, במסגרתו הוכרז המערער כפושט רגל והמשיב 2, עו"ד יואב שרון, מונה כנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן). מאז ניתן פסק הדין הגיש המערער שורת בקשות והליכי ערעור ובהם ביקש לבטל את פסק הדין. ביום 19.10.2025 הגיש המערער את הבקשה המצויה ביסוד ההליך הנוכחי, ובה ביקש לבטל את פסק הדין ולעכב את הליכי מימוש נכסיו, מהטעם שבית המשפט חרג מסמכותו העניינית במתן פסק הדין (להלן: הבקשה). זאת, לטענתו, מכיוון שבצו כינוס הנכסים נכללו נכסים אותם מחזיק המערער בנאמנות עבור ילדיו, ומשכך אין להקנותם לנאמן. המערער הוסיף כי המשיבים הטעו את בית המשפט ואותו לחשוב כי המשיבים פועלים לפי חוק – בשעה שבפועל הם חרגו מסמכותם. למחרת, ביום 20.10.2025 דחה בית המשפט קמא את הבקשה על הסף, תוך שקבע כי הבקשה "אינה אלא נסיון נוסף של ה[מערער] למנוע את הליכי המימוש והגביה". מכל מקום, הוסיף בית המשפט קמא כי יש להבחין בין טענות הנוגעות להיקף הרכוש המוקנה לנאמן ובין טענות בדבר עצם ההכרזה על המערער כפושט רגל. על החלטה זו הוגש הערעור דנן, ובו חוזר המערער על הטענות שהעלה בבקשה, ומוסיף כי היה על בית המשפט לבחון את בקשתו לגופה נוכח טענת הסמכות העניינית שהעלה. בצדו של הערעור הוגשה בקשה לסעד זמני, בגדרה ביקש המערער, מבלי לפרט את הנימוקים לכך, "להתלות את פעולת פסק הדין" על מנת למנוע מצב בו יהפוך ערעורו לתיאורטי. לאחר עיון בערעור הגענו לידי מסקנה כי דינו להידחות, בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תחילה יצוין כי ספק רב אם למערער מוקנית זכות ערעור על ההחלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר בפסק הדין המכריז על המערער כפושט רגל (ראו: ע"א 9007/17 אביר נ' אגיב, פסקה 8 (26.8.2018); בש"א 3736/19 עופר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 6 (6.7.2020), וכן פסק דין קודם בעניינו של המערער: ע"א 6252/21 כוכבי נ' הכונס הרשמי, פסקה 6 (19.9.2021) (להלן: ע"א 6252/21)). מכל מקום, אף לגופו של עניין יש לדחות את טענות המערער (למידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בשיקול דעתו של בית משפט של פשיטת רגל, ראו: רע"א 5437/23 לבנה ניהול ופיתוח נדל"ן בע"מ נ' אינסל, המנהל המיוחד של החברה שבפירוק, פסקה 16 (8.10.2023); ע"א 786/24 גבאי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 25 (18.6.2024)). השגותיו השונות של המערער על הכרזתו כפושט רגל, וטענותיו כי המשיבים קשרו קשר להטעותו הועלו בשורת הליכים קודמים – ונדחו (ראו: ע"א 6252/21, בפסקה 7; רע"א 15003-03-25, בפסקה 10). ממילא, המערער לא הבהיר כלל כיצד טענתו בערעור, לפיה הוא מחזיק בנכסים בנאמנות לטובת ילדיו, מביאה לקבלת הסעד המבוקש – ביטול ההכרזה על היותו פושט רגל (וזאת אף שבית המשפט קמא ציין קושי זה בהחלטה הקצרצרה מושא הערעור). נוכח האמור לעיל, נדחה בזאת ערעורו של המערער, וממילא נדחית בקשתו למתן סעד זמני. משלא התבקשה תשובה לערעור – לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' בחשון התשפ"ו (‏28.10.2025). דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט