פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי - ירושלים

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 40318-01-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי - ירושלים 2. בית הדין הרבני הגדול 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט יחיאל כשר: עניינה של העתירה שבפנינו בהחלטת בית הדין הרבני הגדול, מיום 13.1.2026, בתיק 1573881/1. בהחלטה נושא העתירה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים, מיום 9.1.2026, בתיק 1307265/3, בגדרה נקבע כי פירוק השיתוף בדירה המשותפת של העותר ושל המשיבה 3 יעוכב עד לאחר שתוגש חוות דעת מטעם מומחה חשבונאי שמינה בית הדין האזורי, לצורך בחינת ההתחשבנות הכוללת בין בני הזוג. וזה רקע הדברים, בתמצית: בין העותר לבין המשיבה 3 מתנהל הליך גירושין בבית הדין האזורי, שבמסגרתו נדונה גם סוגיית חלוקת הרכוש בין בני הזוג. בהחלטתו מיום 8.3.2022, מינה בית הדין האזורי מומחה מטעמו, לצורך מתן חוות דעת בסוגיית איזון המשאבים בין בני הזוג. כעולה מן המסמכים שלפניי, עריכת חוות דעתו של המומחה התעכבה. בתוך כך, ביום 7.8.2025 הגיש העותר בקשה לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג, המהווה את רכושם העיקרי, ובה עתר למכירת הדירה ולחלוקת תמורתה בין בני הזוג. ביום 4.1.2026 הגיש המומחה הודעה לבית הדין האזורי, ובה ציין כי חל עיכוב במסירת חוות דעתו הסופית, אף לאחר מתן מענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו על ידי הצדדים. זאת, הן בשל חוב עבר של העותר, אשר לא שילם למומחה את יתרת שכר טרחתו, חרף הוראת בית הדין בהחלטה מיום 2.11.2025; והן בשל הימנעות העותר ממסירת מסמכים שהתבקש להמציאם למומחה. על רקע האמור, עתר המומחה כי בית הדין יחתום על פסיקתא לצורך גביית שכר טרחתו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, וכן כי יאשר לו לפעול במתכונת של "מתווה עבודה מצומצם", אשר תאפשר את השלמת חוות הדעת גם ללא קבלת המסמכים שהעותר ממאן להעביר. על רקע הודעה זו, בהחלטתו מיום 9.1.2026, קבע בית הדין האזורי כדלקמן: "א. ביה"ד מורה לאיש להגיש למומחה רו"ח אהרן שמש תוך 7 ימים את כל המסמכים שהמומחה מבקש ממנו (כולל מסמכים שלדברי האיש כבר הוגשו על ידו בעבר). ב. האיש ישלם למומחה תוך 7 ימים את תוספת שכ"ט הנדרש ממנו – גם אם לדבריו דרישת המומחה אינה מוצדקת. ג. המומחה יגיש לביה"ד תוך 10 ימים עדכון האם האיש קיים את המבוקש ממנו כאמור, בעדכונו יפרט המומחה אלו מסמכים נדרשו ולאלו פעולות מתייחסת תוספת שכ"ט המבוקש על ידו. ד. ככל שהאיש יקיים את המבוקש ממנו כאמור, בזכותו לבקש דיון בו ביה"ד ידון בתביעותיו/דרישותיו מהמומחה. ה. לאחר שיקבל המומחה מהאיש את המסמכים הנדרשים ושכ"ט, יגיש המומחה את חו"ד הסופי[ת] תוך 21 יום. [...] ז. לפני ביה"ד בקשת האיש לפירוק שיתוף מיידי. לאור טיעוני האישה ומאחר שחו"ד המומחה אמורה להיות מוגשת בתקופה הקרובה והתמשכות ההליך כיום הינו בגלל התנהלותו של האיש, ביה"ד ימתין עם פירוק השיתוף עד לאחר קבלת חו"ד המומחה. ח. בשלב זה שהאיש אינו משלם את המשכנתא של הדירה בה גרים האישה והקטינים, והאיש אינו משלם מדור קטינים, ביה"ד ידון בתביעות האיש לקבלת דמי שימוש תוך קיזוז תשלומי משכנתא ומדור לאחר קבלת חו"ד המומחה ופירוק שיתוף. [...]" (ההדגשה הוספה – י' כ'). על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 9.1.2026, הגיש העותר ערעור לבית הדין הרבני הגדול. בערעורו, השיג העותר על קביעתו של בית הדין האזורי שלפיה ההכרעה בבקשת העותר לערוך פירוק שיתוף בדירת המגורים, תתקבל רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה. זאת, בעיקרו של דבר, בטענה כי המומחה משתהה בעריכת חוות דעתו כבר מספר שנים, ועיכוב בהכרעה בבקשתו לערוך פירוק שיתוף בדירת המגורים, פוגע בקניינו. בהחלטתו מיום 13.1.2026, דחה בית הדין הרבני הגדול את ערעורו של העותר, וקבע כדלקמן: "שכח המערער שבהתנהלותו, פגע אף הוא בזכויות הקנין של המשיבה, שאינה יכולה לקבל כספים מהמשיב [הכוונה למערער – י' כ'], ואינה יודעת אם יכולה להרשות לעצמה לרכוש את חלק המערער בבית הצדדים. הפסיקה קובעת שיש להמתין בפירוק שיתוף בדירת מגורים, ע"מ לאפשר לצד המבקש לעכב את פרוק השיתוף, לבדוק ולבחון את רכישת חלק האחר. כך פסקנו במספר פסקי דין, וכך היא הפסיקה בביהמ"ש לע"מ. בפרט שבי"ד קמא, בסעיף ח להחלטתו מציין שהמערער אינו משלם משכנתא, ובי"ד קמא יבחן את זכותו לדמי שימוש, בניכוי דמי המשכנתא שהיה עליו לשלם. כך שזכותו הממונית אינה נפגעת". על החלטתו של בית הדין הרבני הגדול, הגיש העותר את העתירה שבפנינו. בעתירתו, שב העותר על הטענות שהעלה בערעורו בפני בית הדין הרבני הגדול. כך, העותר טוען כי התניית ההכרעה בבקשתו לערוך פירוק שיתוף בדירת המגורים פוגעת בקניינו. בתוך כך, העותר טוען כי בית הדין האזורי "הפריט" את שיקול דעתו בכל הנוגע להכרעה במחלוקת הרכושית בין הצדדים, למומחה מטעמו, ואילו המומחה מתעכב מזה מספר שנים במסירת חוות דעתו הסופית. על רקע האמור, טוען העותר כי עיכוב במתן החלטה בבקשתו לפירוק השיתוף בדירת המגורים עד להשלמת חוות הדעת מטעם המומחה, אינו סביר. לאחר שעיינתי בעתירה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, על הסף, בהיעדר עילה להתערבותנו. כידוע, הלכה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים. התערבות בהחלטות אלה שמורה למקרים חריגים בלבד, כדוגמת חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (בג"ץ 29480-10-24 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 18 (18.5.2025); בג"ץ 64647-08-24 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 8 (18.11.2024); בג"ץ 2642/08 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, פסקה 9 (8.4.2008)). לדעתי, המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, רחוק מכך. אף ששותף במקרקעין זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת (ראו סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), כבר נקבע בפסיקתנו כי: "ככל שקיימת אפשרות להגיע להסדר כולל וסופי של מערכת היחסים הכלכלית בין בני הזוג בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לעכב את הדיון בעילות הקנייניות ולאחדו עם הדיון בתביעות על יסוד דיני המשפחה (הלכת השיתוף או יחסי ממון), מכוח אותו היגיון שאליו נדרשנו" (בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלוני, פסקה י"ד לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (7.6.2007); עתירה לדיון נוסף נדחתה, ראו: דנ"א 5664/07 פלוני נ' פלוני (26.11.2007)). עוד נקבע, כי האמור לעיל יפה גם ביחס לבקשה לפירוק שיתוף המוגשת במסגרת הליך המתנהל בפני בית דין דתי. התוצאה היא שטענותיו של העותר לפיהן נפלה שגגה בקביעת בית הדין לעכב את ההכרעה בבקשה לפירוק שיתוף בדירת המגורים עד להכרעה בכלל הסוגיות הכלכליות שבין בני הזוג, הן טענות "ערעוריות" אשר אין בהן כדי להצדיק את התערבותנו (ראו: בג"ץ 6631/20 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 9 (26.1.2021); בג"ץ 4988/09 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי תל אביב, פסקה 6 (30.11.2009)). לפני סיום אציין כי לאחר הגשת עתירתו, הגיש העותר מספר הודעות בהן התייחס להחלטות נוספות שניתנו על-ידי בית הדין האזורי. בעיקרו של דבר, במסגרת הודעות אלו הלין העותר על כך שהמומחה מטעם בית הדין ממשיך בעבודתו, ועל כן ביקש העותר כי נוציא צו ביניים שיקבע כי עבודת המומחה תושהה עד להכרעה בעתירתו. בשים לב לעמדתי כי דין העתירה דנן להידחות, ברי כי דינה של בקשת העותר למתן צו ביניים כאמור להידחות. ממילא, נוכח העובדה שהודעות העותר מתייחסות להחלטות מאוחרות למועד הגשת העתירה דנן, העתירה דנן אינה האכסניה המתאימה להעלאת טענותיו כנגדן, וכל טענותיו וזכויותיו של העותר בהקשרן שמורות. סיכומו של דבר: העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ו (08 פברואר 2026). יצחק עמית נשיא יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת