ע"א 4011-22
טרם נותח

פלוני נ. פלוני

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
2 1 בבית המשפט העליון ע"א 4011/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתמ"ש 7984-01-21 שניתנה ביום 7.6.2022 על-ידי השופטת ר' באום; תגובה מטעם המשיבים מיום 30.6.2022 בשם המערער: עו"ד דן זוהר בשם המשיבים: עו"ד דוד רוזנטל פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ר' באום) מיום 7.6.2022 בתמ"ש 7984-01-21 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער הוא סבם של המשיבים, ילדיה ויורשיה של בתו המנוחה (להלן: המנוחה), אשר הלכה לעולמה תוך כדי ניהול ההליך. ההליך עניינו תביעת המערער לפיה בשנת 2009 רשם נכס שבבעלותו (להלן: הנכס) על שמה של המנוחה בנאמנות, אך זו כפרה בנאמנות במטרה להשתלט על הנכס. בקומת גלריה של הנכס קיימת מספרה המופעלת על ידי בנו של המערער (להלן: המספרה ובעל המספרה). ההליך הוגש ביום 5.1.2021. למחרת, ביום 6.1.2021, הגישו המנוחה ובעלה (להלן: בן הזוג) בקשה במעמד צד אחד, למתן צו הגנה נגד המערער לפי סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן: צו הטרדה מאיימת והליך למניעת הטרדה מאיימת). בבקשה טענו המנוחה ובן הזוג כי המערער מטריד אותם ואת בני משפחתם (ה"ט 10585-01-21; להלן: ההליך הראשון למניעת הטרדה). בו ביום נתן המותב צו זמני למשך 30 ימים, האוסר על המערער להטריד את המנוחה ובעלה בכל דרך. המותב הוסיף כי אם למערער הסתייגות ממתן הצו הוא רשאי להגיש בקשה בכתב ויישקל קיום דיון. ביום 14.1.2021 הגיש המערער הודעה בה הכחיש מכל וכל את טענות המנוחה ובן הזוג, וטען כי הבקשה היא תגובה לתלונה במשטרה שהגיש הוא, בגין ניסיון תקיפה של בן הזוג כלפיו. עם זאת, המערער הוסיף כי לפנים משורת הדין, ומשיקולים מעשיים בלבד, הוא מסכים להותרת הצו על כנו "להרגעת הרוחות בלבד". לאורך החודשים הבאים הוגשו בקשות שונות וניתנו החלטות בהליך, וביום 21.3.2022 הודיעו המשיבים כי למרבה הצער המנוחה הלכה לעולמה, ולפיכך ביקשו כי המותב ייתן הוראות לגבי המשך ניהול ההליך. למחרת, ביום 22.3.2022, נתן המותב החלטה בה הורה על צעדים דיוניים שונים לצורך המשך ניהול ההליך, וסיכם "מוצע, כי [המערער] ישקול המשך ניהול ההליך בנסיבות שנוצרו". ביום 28.4.2022 הגישו המשיבה 2 ואביה, בן הזוג, בקשה נוספת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. בבקשה נטען, בין היתר, כי המערער ואחד מעדיו בהליך מאיימים באופן חוזר ונשנה על חיי בן הזוג וילדיו, וכן ייחסו למערער "ניסיון לחבל במערכות החשמל בנכס" (להלן: ההליך השני למניעת הטרדה). בו ביום נתן המותב החלטה במעמד צד אחד, בה קבע כי הבקשה אינה מפורטת דיה, והוסיף כי ככל שהמערער פועל "באופן עברייני לכאורה, לפי הנטען בבקשה" המקום לבירור העניין הוא בהליך פלילי באמצעות תלונה במשטרה. ההליך נושא הערעור המשיך להתנהל, וביום 3.5.2022 הגיש המערער בקשה לסעד זמני בה טען, בין היתר, כי בן הזוג, שהוא עובד חברת החשמל, חיבל בלוח החשמל של המספרה כך שזו מושבתת. נטען עוד כי בקשות מטעם המערער וגורמים מטעמו לאפשר כניסת חשמלאי לתחום הנכס לצורך ביצוע תיקונים סורבו על-ידי בן הזוג. המערער טען כי המצב גורם נזק בלתי הפיך לבנו בעל המספרה, וביקש כי המותב ייתן צו המתיר לחשמלאי לבקר במספרה. בו ביום נתן המותב החלטה בה קבע "בהליך שנקט [בן הזוג] נגד [המערער] (צו הגנה [...]), נטען על ידו כי [המערער] עצמו הגיע ל[נכס] נהג לכאורה באלימות וטיפל – ללא רשות – בארון החשמל... מוצע כי [המערער] יפרט את כל (!) מה שארע באופן מלא, ולא יביא עובדות חלקיות לבית המשפט ככל שהוא עותר לסעד זמני במסגרת הליך תלוי ועומד" (להלן: ההחלטה מיום 3.5.2022). באותו היום הגיש המערער הודעה בה טען כי ידוע לו רק על בקשה אחת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת – ההליך הראשון למניעת ההטרדה – אשר בו כלל לא הועלתה טענה בעניין הטיפול בחשמל. לגופו של עניין הכחיש המערער מכל וכל כי הוא או מי מטעמו טיפלו במערכת החשמל בנכס. המערער ציין כי הגיע לנכס ביום 28.4.2022 עם חשמלאי וביקש את הסכמת השוכר לאפשר את כניסת החשמלאי, אך השוכר הודיע כי הדבר יתאפשר רק באישור בית המשפט. המערער הוסיף כי בנכס מצויות מצלמות וכי אין לו התנגדות להגשת התיעוד מהמצלמות והוסיף כי הוא נכון להיבדק בפוליגרף בשאלה אם אכן טיפל במערכת החשמל. משכך טען המערער כי גילה "גילוי מלא" של העובדות, וחזר על בקשתו להורות על הכנסת החשמלאי מטעמו לנכס (להלן: הודעת המערער מיום 3.5.2022). ביום 9.5.2022 הגישו המשיבים בקשה נוספת במעמד צד אחד למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, וטענו כי יום קודם לכן, ביום 8.5.2022, המערער ואחת מעדותיו תקפו את בן הזוג וגרמו לו חבלות קשות (להלן: ההליך השלישי למניעת הטרדה). נטען כי "אנו חוששים שהאלימות שהם מפעילים נגדנו תהיה חמורה יותר המקרה הזה עלול להסתיים בפגיעה קשה או ברצח על ידם [...]". לבקשה צורפו סיכום ביקור במיון וכן תיעוד הגשת תלונות במשטרה על הסגת גבול והיזק לרכוש וכן על תקיפה ואיומים. בהמשך אותו היום הגישו המשיבים בקשה לצרף החסן נייד (דיסק און קי) שבו מצויים לטענתם סרטונים מלאים של התקיפה. על כך נתן המותב החלטה בה קבע, בין היתר, כי על פי המפורט בבקשה "מדובר באירוע אלימות קשה שהינו – לכאורה – אירוע פלילי [...] התנהגותם המתוארת של [המערער ועדיו] חצתה, כך נדמה, את המישור האזרחי הרציונלי של התנהגות סבירה בין בני אדם, ועל [המשיבים] לפנות למשטרת ישראל לקבלת הסעד המתאים". בהמשך אותו היום נתן המותב החלטה נוספת, על בקשת המשיבים לצרף החסן נייד כאמור, וקבע: "לבית המשפט אין אפשרות לצפות בסרטונים המוגשים באופן המבוקש. מעבר לכך, בית המשפט מאמין [למשיבים] ועל כן אינו צריך לצפות בדבר; כדאי שהסרטונים יועברו למשטרת ישראל להוכחת טענותיהם הקשות של [המשיבים] כנגד [המערער ועדיו], והמבקשים מופנים להחלטה מהיום" (להלן: ההחלטה בעניין הסרטונים). ביום 12.5.2022 הגיבו המשיבים לבקשת המערער למתן סעד זמני בנוגע למספרה, וטענו כי אחי המנוחה מפעיל בשטח הנכס מספרה שבה הוא מתגורר, בלא לשלם דמי שכירות. לטענתם, המערער ומשפחתו איימו על שוכר הנכס ואף נקטו כלפי המשיבים באלימות קשה, אשר לטענתם מתועדת במצלמות האבטחה. המשיבים צירפו תמונות לתגובתם והוסיפו כי יציגו לבית המשפט סרטונים בדיון הוכחות שנקבע ליום 15.5.2022. באותו היום דחה המותב את הבקשה לסעד זמני וקבע כי "בשלב זה, ובהעדר זכות חוקית לתובע בנכס – אין מקום לכל סעד זמני. ההליך יישמע, ובסיומו ייקבעו זכויות הצדדים, בהן יוכל כל צד לעשות כפי ראות עיניו". לאחר שביום 15.5.2022 התקיים דיון הוכחות שבו נחקרו חלק מן העדים וכן הוגשו מספר בקשות וניתנו החלטות שונות ובהן החלטה מיום 1.6.2022 שלא ליתן סעד זמני המורה למשיבים שלא לפגוע בחזקתו של בעל המספרה במספרה – ביום 6.6.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. לטענתו, רצף האירועים הוביל למסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. בהקשר זה הפנה המערער להחלטת המותב מיום 22.3.2022 המציע לו לשקול את המשך ניהול ההליך נוכח פטירת המנוחה; להחלטת המותב מיום 3.5.2022 במסגרתה צוין כי המערער מביא לפני בית המשפט "עובדות חלקיות" על סמך הנטען במעמד צד אחד בהליך השני למניעת הטרדה; להימנעות המותב מליתן סעד זמני בהחלטתו מיום 12.5.2022, שבה נקבע כי למערער אין זכות חוקית בנכס; ולהחלטה מיום 1.6.2022 שלא ליתן סעד זמני המורה להימנע מפגיעה בחזקת בן המערער במספרה. על כל אלה הוסיף המערער כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 15.5.2022 קיבל מאת המותב את מספרי ההליכים השני והשלישי למניעת הטרדה מאיימת, שהתקיימו במעמד צד אחד, ולאחר שקיבל גישה להליכים ביום 2.6.2022 "נדהם" לראות כי בהחלטת המותב מיום 9.5.2022 צוין כי המותב מאמין למשיבים, טרם שהחלה שמיעת הראיות בהליך. לטענת המערער האמת היא הפוכה, והאלימים הם המשיבים אך מהחלטת המותב עולה כי הוא "מאמין באמונה עיוורת לגרסה המייחסת מעשים חמורים [למערער] מבלי בכלל שהוא סבור שיש צורך לראות את הסרטונים ומטריד מכל מבלי בכלל לשמוע את גרסת [המערער] לאירועים". למחרת, ביום 7.6.2022, דחה המותב את בקשת הפסלות בהחלטה קצרה בה קבע: "בקשה לפסלות שופט יש להגיש בהזדמנות הראשונה בה סבור בעל דין כי יש מקום לכך, ולא להמתין כשלושה חודשים, כפי שנעשה כאן [...] אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט אינה עילת פסלות, אף אין בהחלטות ענייניות או בהצעות שונות המוצעות לצדדים ע"י בית המשפט כדי ללמד דבר על אומד דעתו של בית המשפט או על עמדותיו ביחס לסיכויי הצדדים להליך – דבר אשר יקבע אך ורק על יסודן של הראיות שתובאנה [...]". מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף, בין היתר, כי שגה המותב כשקבע שהטענה הועלתה בשיהוי מאחר שמדובר בצבר אירועים שהגיעו לשיאם בסמוך למועד הגשת הבקשה, והוא חוזר על טענתו בבקשת הפסלות כי הגישה להליכים השני והשלישי למניעת הטרדה נפתחו בפניו רק ביום 2.6.2022 אז התוודע להחלטה בעניין הסרטונים. המשיבים טוענים כי דין הערעור להידחות, והם טוענים, בין היתר, כי העובדה שהמערער אינו שבע רצון מהחלטות המותב אינה מקימה עילת פסלות ועל אחת כמה וכמה נוכח כך שהמערער רשאי לערער על ההחלטות לגופן. המשיבים טוענים כי הבקשה הוגשה בשיהוי, וכי היא נעוצה בתחושותיו הסובייקטיביות של המערער. המשיבים מוסיפים כי המערער ובני משפחה נוספים הם האלימים כלפיהם, ולטענתם החלטות המותב היו נכונות לגופן, ולא פגעו באפשרותו של המערער להוכיח את תביעתו ואף לערער על פסק הדין ככל שיראה לנכון לעשות זאת. עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. בענייננו, המערער טוען כי החלטת המותב בעניין הסרטונים שבה קבע בנחרצות כי הוא מאמין למשיבים בנוגע למעשי האלימות הקשים שהם מייחסים למערער, וזאת על סמך טענות שהעלו המשיבים במעמד צד אחד בלבד ובלא שהמותב צפה בסרטונים או שמע עדויות באיזה מן ההליכים – מקימה חשש ממשי כאמור. על טענה זו הוסיף המערער טענות הנוגעות להחלטות דיוניות ואף טענות שדבק בהן שיהוי, אך טענתו העיקרית של המערער, הנוגעת להחלטה בעניין הסרטונים – לא קיבלה מענה בהחלטת המותב או בתגובת המשיבים. המותב פטר את בקשת הפסלות כולה בקבעו כי זו הוגשה בשיהוי ועוסקת בהחלטות דיוניות, אף שהמערער הבהיר כבר בבקשת הפסלות כי קיבל גישה להליכים השני והשלישי למניעת הטרדה, אשר נדונו במעמד צד אחד, רק ביום 2.6.2022, ועיון במערכת "נט המשפט" מאשש טענה זו. יש להצר על כך שהמותב נמנע מלהבהיר את משמעות קביעתו כי הוא מאמין לטענות המשיבים (ראו והשוו: ע"א 8193/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 13 (7.2.2022)); 1020/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (24.2.2021)). זאת בפרט מאחר שעיון בהליכים למניעת הטרדה מקשה על הבנת הבסיס לקביעתו זו – שכן ההליכים נדונו במעמד צד אחד, והתבססו על טענות המשיבים בלבד, בלא שהמותב צפה בסרטונים ומבלי שנשמעו עדים. אף לא ניתן לומר כי ההליכים למניעת הטרדה אינם משפיעים על ההליך נושא הערעור, שכן החלטות שונות שנתן המותב במסגרת ההליך דנן התבססו על האמור בהליכים אלה. כך, בפרט, בהחלטתו מיום 3.5.2022 בבקשת המערער לסעד זמני, קבע המותב כי המערער מביא לפניו "עובדות חלקיות", וזאת על סמך טענות המשיבים בהליך השני למניעת הטרדה. בנסיבות אלה, קביעתו הנחרצת של המותב אשר לפיה הוא מאמין לטענות המשיבים בדבר אלימות קשה שהפעיל המערער נגדם – טענות שאותן המערער מכחיש בתוקף – תוך שבית המשפט מאמץ בעניין זה טענות שהעלו המשיבים בבקשה שהגישו במעמד צד אחד, מבלי שצפה בראיות שהוצעו לו ומבלי ששמע עדויות, יש לה השפעה על ההליך נושא הערעור דנן ומשלא ניתנה מצד המותב כל הבהרה לקביעה זו בהחלטת הפסלות – אני סבורה כי מן הראוי שהמותב יימנע מלהמשיך לדון בעניינם של הצדדים, למצער מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור מתקבל אפוא, וההליך תמ"ש 7984-01-21 יועבר לטיפולו של מותב אחר. המשיבים יישאו בהוצאות המערער ובשכ"ט עו"ד בגין ערעור זה בסך של 5,000 ש"ח.    ניתן היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040110_V03.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1