סיגל בכר נ. אופיר שטרית

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 401/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: סיגל בכר נ ג ד המשיב: אופיר שטרית ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה מיום 15.12.2022 בת"א 63670-11-21 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' רף בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (השופט נ' רף) מיום 15.12.2022 בת"א 63670-11-21 (להלן: ההליך), שבה נדחתה בקשת המערערת לפסילת המותב מלדון בהליך. ההליך נושא הערעור דנן עניינו תביעה כספית שהגיש המערער נגד המשיבה בחודש נובמבר 2021 בגין הפרת הסכם שנכרת, על-פי הנטען, בין הצדדים בעניין שיווק מגרשים לרכישה ביישוב בת חפר. התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום בבאר שבע, אולם בחודש ינואר 2022 הועבר ההליך לטיפולו של המותב הנוכחי. ביום 7.2.2022 התקיים הדיון הראשון בפני המותב, ובו נדונה בקשת המערערת לביטול צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע (הרשם א' הדר) ביום 30.11.2021, ולפיו נאסר על המערערת לבצע כל פעולה בכספים שקיבלה לידיה מרוכשי המגרשים נושא התביעה. בהחלטת המותב מיום 9.2.2022 נקבע כי צו המניעה הזמני מיום 30.11.2021 יוותר על כנו. בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ו' פלאוט) ביום 11.4.2022 (רע"א 12419-04-22). ביום 25.5.2022 נעתר המותב לבקשת המשיב למתן צו עשה, והורה למערערת להפקיד בחשבונה את כל השיקים שנמסרו לה על ידי רוכשי המגרשים נושא המחלוקת; וכן להמציא את הסכמי ההצטרפות לקבוצת הרכישה עליהם חתומים הרוכשים. על החלטה זו הגישה המערערת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (רע"א 21802-09-22; השופטת פלאוט), אשר ביום 20.9.2022 הורה למותב לדון בשאלת מועד פקיעת השיקים שטרם הוכרעה על ידו. ביום 28.9.2022 התקיים קדם משפט בהליך, בפתחו עתרה המערערת לפסילת המותב. כעולה מפרוטוקול הדיון, לאחר דין ודברים בעניין, נעתרה המערערת להצעת המותב להגיש בקשת פסלות בכתב. לפיכך, ביום 24.10.2022 הגישה המערערת בקשה בכתב לפסילת המותב (להלן: בקשת הפסלות הראשונה), בה הלינה על החלטות שונות שניתנו בהליך, ובהן ההחלטות בדבר מתן צו מניעה זמני ומתן צו עשה, וכן ההחלטה בעניין גובה הערובה שהפקיד המשיב במסגרת בקשת הסעד הזמני. לשיטת המערערת, בהליכים מקדמיים אלה גילה המותב את דעתו ביחס לתוצאות ההליך והכריע במרבית הסוגיות הנוגעת לליבת התביעה, באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים בהמשך ניהול התיק. עוד טענה המערערת כי במהלך הדיון מיום 7.2.2022 הציע המותב הצעת פשרה לצדדים אשר מלמדת כי המותב גיבש דעה מוקדמת ביחס לתוצאת ההליך כבר בשלב המקדמי. המשיב התנגד לבקשת המערערת, וביום 13.11.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. נקבע כי במסגרת הדיון בבקשה למתן סעד זמני, נדרש בית המשפט לברר, בין היתר, אם קמה עילת תביעה על בסיס קיומן של ראיות מספקות לכאורה, ובעשותו כן אין כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. אשר להשגות המערערת כנגד הערובה שנקבעה במסגרת בקשת הסעד הזמני, צוין כי זו נקבעה על ידי בית משפט השלום בבאר שבע, וכי כפי שהובהר בהחלטה מיום 18.1.2022, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטתו של מותב אחר. בכל הנוגע להצעת המותב מיום 7.2.2022, צוין כי הצעה זו ניתנה בשלב המקדמי של ההליך וכחלק מדיון מחוץ לפרוטוקול, וזאת מתוקף סמכותו של בית המשפט להציע לצדדים הצעה שתביא לסיום המחלוקת. לפיכך, נקבע כי אין בטענות המערערת כדי להקים עילה לפסילת המותב. ביום 28.11.2022 הגישה המערערת בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות הראשונה, וזאת באיחור של יום (בש"א 8128/22). ביום 6.12.2022 דחה בית משפט זה (הרשמת ל' משאלי-שלומאי) את הבקשה. ביום 11.12.2022 דחה המותב את בקשת המערערת להגיש רשימת בקשות מן הטעם כי "הבקשה מוגשת בניגוד להוראות הדין"; וביום 12.12.2022 התקיים קדם משפט נוסף. כעולה מפרוטוקול הדיון, בפתח הדיון שבה המערערת על בקשתה להגיש את רשימת הבקשות, ולאחר שהובהר למערערת כי ניתנה כבר החלטה בנושא, ביקשה המערערת כי הדיון יוקלט. המותב דחה את בקשתה בציינו כי "מדובר בקדם משפט ואין שום מקום להקליט את הדיון" והבהיר כי "בהתאם לתקנות בקדם משפט אין מקום לרשום כל מילה ומילה אלא אך לשקף את פני הדברים". לאחר דברים אלה, פנה המותב לדון בשאלת מועד פקיעת השיקים, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.9.2022. בשלב זה, כפי העולה מהפרוטוקול, החלו הצדדים לצעוק אחד על השני, תוך שהמערערת קוטעת את דברי בא-כוח המשיב ומרימה את קולה. בתום הדיון, ניתנה החלטת המותב ולפיה השיקים אשר הוצגו על ידי המערערת פקעו במועד מתן ההחלטה מיום 25.5.2022, ולפיכך אין עוד מקום להורות למערערת להפקיד את השיקים או להמציא את הסכמי ההצטרפות כאמור באותה החלטה. כעולה מן ההחלטה, אף בשלב זה המשיכה המערערת להפריע לדיון והתפרצה לדבריו של המותב. לאחר מתן ההחלטה צוין כי: "בשלב זה הצדדים צועקים אחד על השני פעם נוספת. בית המשפט עוצר את הדיון. ככל ש[המערערת] מבקשת להגיש בקשה לפסילה, תעשה כן בכתב". בהמשך לכך, ביום 14.12.2022 הגישה המערערת בקשה נוספת לפסילת המותב, בה העלתה השגות על החלטות שונות שנתן המותב לאורך ניהול ההליך, ובהן ההחלטה לדחות את רשימת בקשותיה מיום 11.12.2022 שמעלה, על-פי הנטען, "חשש כבד להתנהלותו של הליך לא ראוי ולא הוגן" ומלמדת על "הפליה בהחלת הדין" כלפיה. עוד נטען כי במהלך הדיון מיום 12.12.2022 הביע המותב דעה נחרצת באשר לתוצאות ההליך באמרו כי "הוא מבטל את הצו [עשה] בשל פקיעת תוקף הצ'יקים אבל ה[משיב] יוכל לפנות עם פסק הדין להוצל"פ". עוד הוסיפה המערערת כי "לאורך כל הדיון ניהל בימ"ש דין ודברים מחוץ לפרוטוקול ואז הכתיב לפרוטוקול דברים שונים", וטענה ל"עיוותים קשים בכתיבת הדברים המנוגדים להלך הרוח באולם". כמו כן, טענה המערערת כי המותב לא דן בבקשה לפסילתו מיד לאחר שהועלתה על ידה, ואף סירב לרשמה בפרוטוקול תוך שממשיך בניהול הדיון. ביום 15.12.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. בפתח הדברים צוין כי המערערת הגישה זה מכבר בקשת פסלות שנדחתה, וכי מאז ההכרעה בה "כל אשר השתנה הינו קדם משפט שהתנהל ביום 12.12.22 ורשימת בקשות שהוגשה יממה לפני כן". אשר להחלטה בעניין רשימת הבקשות מיום 11.12.2022, נקבע כי מדובר בהחלטה דיונית אשר אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות, אף אם אינה לרוחו של מי מהצדדים. בהתייחס לדיון מיום 12.12.2022, הבהיר המותב כי בניגוד לנטען על ידי המערערת, לא התנהל כל דיון מחוץ לפרוטוקול. בהקשר זה צוין כי "כפי שניתן לראות בפרוטוקול הדיון, התנהלות המבקשת בקדם המשפט היתה לא נאותה כאשר היא צועקת, מפריעה, מסננת דברי בלע ומנסה שלא לאפשר לנהל דיון נאות לגופם של דברים", וכי לאור התנהלות זו "בית המשפט הבהיר לה היטב שצעקות והתפרצויות חוזרות ונישנות לא יירשמו בפרוטוקול". המותב הוסיף כי בעקבות התנהלות הצדדים, הדיון התארך יתר על המידה וגלש לזמן ההפסקה של הקלדנית, ולכן בשלב מסוים החל המותב להקליד בעצמו את הדיון "על מנת שלא לעכב את הצדדים". עם זאת, הובהר כי מדובר בפעולה טכנית בלבד אשר אין בה "כדי להשפיע או להשליך באופן כלשהו על ההתנהלות בתיק לגופם של דברים". כן ציין המותב כי הבקשה לפסילת המותב הועלתה רק בתום הדיון ותוך כדי מתן החלטתו, וכי "למרות צעקותיה [של המערערת] בית המשפט ביקש לאפשר לה לטעון בנושא". עם זאת, כך צוין, המערערת הוסיפה להתבטא באופן בלתי הולם, ועל כן לא התקיים דיון בבקשה והמערערת הופנתה להגיש את בקשתה בכתב. מכאן הערעור דנן, שבו חוזרת המערערת, המייצגת את עצמה, על הטענות שהועלו בבקשות הפסלות. בתמצית, המערערת שבה בעיקרו של דבר על השגותיה נגד החלטות המותב בעניין צו המניעה הזמני מיום 9.2.2022 ובעניין צו העשה מיום 25.5.2022. כן עומדת המערערת על טענתה כי פרוטוקול הדיון מיום 12.12.2022 אינו משקף את הדברים לאשורם וחולקת על האופן שבו תיאר המותב את השתלשלות העניינים בדיון. כך נטען כי המותב "השמיט [מהפרוטוקול] חלקים שלמים בהם נעשה ניסיון להשמיע טענות" וכן הביע דעה נחרצת באשר לתוצאת ההליך באומרו כי "הוא ממליץ לחתור לקידום ההליך וחיסכון בזמן, שכן בכך יקבל [המשיב] פסק דין עימו יוכל ללכת להוצאה בפועל". לגישתה, התנהלות המותב במהלך הדיון מעידה על משוא פנים ולפיכך מצדיקה את פסילתו בהליך נושא הערעור דנן ו"בכל הליך בו תהיה [המערערת] צד להליך שבפניו". עיינתי בטענות המערערת ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ולפיו עילת פסלות קמה בהתקיים נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא שוכנעתי כי חשש כזה מתעורר בענייננו. תחילה יצוין כי במסגרת הערעור דנן אין מקום להידרש לטענות אשר נוגעות לאירועים ולהחלטות שקדמו להחלטה בבקשת הפסלות הראשונה מיום 13.11.2022 – שעליה, כאמור, לא הוגש ערעור. כפי שהובהר בפסיקה, אמנם אין הגבלה על מספר הפעמים שבהן רשאי בעל דין להגיש בקשת פסלות, אך הטוען לעילת פסלות נוספת באותו הליך נדרש להצביע על עילה חדשה שצמחה לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת (ע"א 9614/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (13.12.2017); ע"פ 4367/22 בוקובזה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (נבו 27.7.2022)). לגופם של דברים, לא שוכנעתי כי הטענות החדשות שמעלה המערערת בבקשת הפסלות הנוכחית מבססות עילה לפסילת המותב. סעיף 68א(א) לחוק בתי המשפט קובע כי פרוטוקול הדיון ישקף את "כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט", ואולם סעיף 68א(ב) מסייג כלל זה בקבעו כי "בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול". כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 12.12.2022, וכפי שהבהיר המותב במפורש בהחלטת הפסלות, לנוכח התנהלותה הבלתי הולמת של המערערת, אשר לאורך כל הדיון הוסיפה להפריע ולהתפרץ לדברי המותב, הובהר לצדדים כי צעקות והתפרצויות לא יתועדו בפרוטוקול הדיון. לא מצאתי כל פגם בהחלטה זו של המותב. זאת ועוד, המערערת מייחסת למותב עצמו התבטאויות שונות שזכרן לא בא בפרוטוקול הדיון. חרף זאת נמנעה המערערת מלהגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול והסתפקה בהגשת בקשה לפסילת המותב. כפי שנפסק בעבר, הליכי פסלות אינם מהווים תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"א 1751/20 חאג' נ' אגף המכס והמע"מ - היחידה לפשיעה חמורה‏, פסקה 6 (2.6.2020); ע"א 4202/21 בוקשפן נ' וייספיש, פסקה 8 (20.6.2021)), ועל כן אינני רואה מקום להידרש לטענות בעניין התבטאויותיו של המותב אשר לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון. יתר טענות המערערת מתייחסות להחלטות שיפוטיות שנתן המותב במסגרת ההליך, אך האכסניה המתאימה להעלאת טענות אלה אינה בהליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 3163/22 פלונית נ' מורג, פסקה 11 (20.7.2022); ע"א 2994/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (11.6.2020)). אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באדר התשפ"ג (‏7.3.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23004010_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1