הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו נ. ועדת ערר מחוזית -

פסק-דין בתיק עע"מ 400/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 400/15 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל המערערת: הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו נ ג ד המשיבים: 1. ועדת ערר מחוזית - מחוז תל אביב 2. התחדשות אורבנית יזום ונדלן בע"מ 3. ניר קופמן 4. דני קורין 5. פורמלי סמדר ועמוס גואטה 6. פורמלי ראובן נוטע 7. פורמלי שמעון לוי 8. פורמלי פנחס סביון 9. פורמלי דואק כהן 10. פורמלי גלעד קוטלר 11. פורמלי אסף לב ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב (השופט מ' יפרח) בעת"מ 39846-10-14 מיום 18.12.14 תאריך הישיבה: י"ז באייר התשע"ו (25.5.16) בשם המערערת: עו"ד שלום זינגר; עו"ד לירון רותם בשם המשיבה 1: עו"ד נטע אורן בשם המשיבה 2: עו"ד עופר טויסטר; עו"ד מיטל טויסטר-רוזנטל פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. הועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב-יפו מערערת על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, שאישר את החלטת ועדת הערר המחוזית מחוז תל-אביב, לעניין תוספת בניה לפי תמ"א 38 לבנין ברחוב אבן גבירול בתל-אביב, על-ידי המשיבים 11-2 (חברת ייזום קבלנית ובעלי הדירות בבניין). ההבדל הוא שהועדה המקומית היתה נכונה לאשר תוספת קומה וחצי, ואילו ועדת הערר סברה כי התכנית המצויה בגדרי תמ"א 38 מאפשרת תוספת של שתיים וחצי קומות. בית המשפט המחוזי, בעקבות ועדת הערר, לא קיבל את הזדקקות הועדה המקומית למסמך מדיניות שלה. שאינו בעל מעמד סטטוטורי, וכאמור דחה את הערעור על החלטת ועדת הערר. ב. הועדה המקומית מערערת מנימוקי החלטתה הבסיסית, שהעדפתה היא הריסה ובניין מחדש, אך מכל מקום גם בהיעדר הריסה, נכונה היא לנוכח מצבו הכללי של רחוב אבן גבירול לאשר אך קומה וחצי. נטען גם כי לא ניתן משקל לתמונה כוללת ולמסמך המדיניות. עמדת המדינה בערעור מבוססת על דיון בלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי). היא תומכת בעיקרון ביכולת הועדה המקומית לקבוע מסמך מדיניות, וכן בהשבת הדיון לועדת הערר. אכן, ככלל יש מקום לשיטת המדינה לאישור הזכויות שמאפשרת התמ"א, אך התמ"א מאפשרת גם שיקול דעת (סעיפים 21 ו-22) לועדה המקומית, ויש בה איזונים מסוגים שונים. שיקול הדעת, כך סבורה המדינה, הוא רחב, אך אם מבקשת הועדה המקומית לסרב להעניק זכויות שבתמ"א, עליה לנמק במפורט את הדבר בכל מקרה קונקרטי, שהרי מסמך מדיניות אינו חזות הכל. לכן יש לדעת המדינה להשיב את הדיון לועדת הערר לגופם של דברים לפי האמור. הועדה המקומית תומכת בהחזרת הדיון, כמוצע על-ידי המדינה. ג. לפנינו טען בא כוח המשיבה 2 בכשרונו, כי אין לו מחלוקת עם עמדתה העקרונית של המדינה, אך לדעתו כל הנחוץ והמתבקש כיום כבר נעשה בפני הועדה המקומית וועדת הערר, והועדה המקומית גם יכלה להציג כל חומר ספציפי רלבנטי לפני ועדת הערר. באי כוח הועדה המקומית והמדינה דבקו באמור מעלה. ד. החלטנו לקבל את הערעור במובן המוצע על-ידי המדינה, בנתון לאמור להלן. ראשית, אמנם אין מחלוקת עקרונית אמיתית בין הצדדים, באשר גם בא כוח המשיבה 2 כאמור אינו חולק על האפשרות כי ועדה מקומית תכין מסמך מדיניות. נוסיף מצדנו, כי מסמך מדיניות, גם אם אינו סטטוטורי, הוא בחינת הנחיות פנימיות שחשוב שיהיו שכמותן לרשות מינהלית, בכפוף לחשיפתן לציבור ולאפשרות להשיג עליהן. הנחיות אלה כמובן אינן חזות הכל, ונתונות הן לדיון פרטני תוך מרווח האפשרויות הסטטוטוריות לשיקול דעת, וכך כמובן במקצועיות ובהגינות כלפי כולי עלמא ובדיון פתוח. בפנינו הצהיר בא כוח הועדה המקומית, כי הדלת אינה נעולה הן לשכנוע באשר לנסיבות הבניין דנא ולהקלה והן להתיחסות כלכלית ככל הנחוץ. אנו מאמינים כי גם המדינה אינה סבורה שאין מקום לפתיחות בהתחשב בהיבטים אנושיים רלבנטיים, ושמסמך מדיניות צריך ל"העניש" חלילה מי שאינו נכון להריסה ובינוי מחדש, שאולי עדיפה, אך לוח הזמנים המובנה שלה אחר. השאלה היא איפוא, בסופו של יום, יישומה הקונקרטי של התמ"א בנסיבות המקרה דנא, ועל פני הדברים נראה כי יש מקום לדיון מחודש, בהתחשב בעמדה שהביע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המצדיקה חידוד קונקרטי בועדת הערר. ה. התיק יושב לועדת הערר לדיון מחודש בהתחשב בעמדת המדינה ובאמור מעלה, בלא שניטע מסמרות. הדיון יתקיים עד סוף ספטמבר 2016, כדי שהנושא לא יתעכב. הערעור מתקבל לפי האמור. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ז באייר התשע"ו (‏25.5.2016). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15004000_T15.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il