יוסף קטישאת נ. ראש המינהל האזרחי

פסק-דין בתיק בג"ץ 40/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 40/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל העותר: יוסף קטישאת נ ג ד המשיבים: 1. ראש המינהל האזרחי 2. היחידה המרכזית לפיקוח 3. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה 4. צוות פיקוח אזורי של רשות המים 5. קמ"ט תשתיות המים במינהל האזרחי 6. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בשם המשיבים: עו"ד ת' ג'בארין עו"ד א' קראוס פסק-דין השופט צ' זילברטל: העותר מבקש בעתירתו, בין היתר, כי המשיבים ינמקו מדוע לא ימנעו מהריסת באר המים של העותר המצויה בחלקה 1 גוש 21 מאדמות כפר טאמון שבנפת טובאס; מדוע לא יימנעו מהחרמת כלים וציוד חקלאי השייכים לעותר והמצויים בסמוך לבאר ומדוע לא יקיימו שימוע בטרם הריסת הבאר והחרמת הציוד. מעיון בעתירה עולה, כי ביום 30.9.2013 הגיעו נציגי המשיבים אל מקום הבאר וערכו שם צילומים. ביום 31.12.2013 שוב "נראו" נציגי המשיבים במקום. העותר חושש, נוכח האמור, כי המשיבים מתכוונים להרוס את הבאר. מכאן העתירה. עוד עולה מעיון בעתירה, כי ביום 22.10.2013 פנה העותר למשיבה 4 וביקש לדעת אם קיימת כוונה לנקוט בפעולות כנגד הבאר, אך לא נענה. בתגובתם המקדמית מציינים המשיבים, כי העתירה הוגשה מבלי שנטען בה שהמשיבים נקטו "ולו ראשית הליך אכיפה כנגד באר המים, הכלים או הציוד החקלאי אשר נטען כי מצויים בסמוך לה". מכאן שהעתירה אינה תוקפת כל החלטה מינהלית של המשיבים ולפיכך דינה להידחות על הסף. עוד נטען, כי לאחר הסיור מיום 31.12.2013 לא פנה העותר למי מהמשיבים לצורך בירור הענין. אכן, ביום 30.1.2013 וביום 1.1.2014 סיירו במקום צוותי פיקוח של המשיבה 4 במסגרת עבודתם השוטפת, אך לא ננקטה כל פעילות אכיפה מצד צוותי הפיקוח. דין העתירה להידחות. כפי שציינו המשיבים, העתירה הוגשה על יסוד חשש שהתעורר אצל העותר מפני פעולות אכיפה שתבוצענה בענין הבאר מבלי שקודם לכן תמומש זכותו להישמע על ידי הרשות. חשש זה גבר כיוון שהעותר לא זכה לתשובה על מכתבו למשיבה 4 מיום 22.10.2013. משהוברר כי המשיבים לא נקטו בכל פעולת אכיפה בעניינו של הבאר ושלא התקבלה כל החלטה אופרטיבית בנדון, מתייתרת העתירה. אכן, נראה כי העותר לא מיצה את ההליכים עד תום בטרם הגיש את עתירתו, במיוחד כשלא נמסרה לו כל החלטה מינהלית אותה הוא מבקש לתקוף. מאידך גיסא, לא הובהר מדוע לא זכה העותר למענה על פנייתו מיום 22.102.13, ותחת זאת הגיעו אנשי המשיבה 4 למקום פעם נוספת, מה שהגביר את חששו של העותר מפני מהלך פתאומי וחד צדדי, אותו ביקש למנוע מבעוד מועד. בנסיבות אלה איני סבור כי יש מקום לחייב את העותר בהוצאות כפי שביקשו המשיבים. העתירה נדחית, אפוא, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א באדר ב התשע"ד (‏23.3.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14000400_L06.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il