אמיר אבו ריזק נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3994/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט ע' ר' זועבי המערער: אמיר אבו ריזק נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.5.97 בתיק ת.פ.ח. 91/96 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ד' ברלינר, ש' גדות, נ' ישעיה תאריך הישיבה: י"א בחשוון תש"ס (21.10.99) בשם המערער: עו"ד בן יהודה אהוד בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל בשם שירות המבחן למבוגרים: הגב' זהבה מור פסק-דין המערער הורשע בהריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז1977-. במסגרת עסקת טיעון הודה המערער בכתב האישום המתוקן והורשע כאמור. הוא נדון לתשע שנות מאסר בפועל ולמאסר על תנאי. הערעור סב על חומרת העונש. המעשים נשוא העבירה חמורים הם מאין כמותם. המערער חבר יחד עם אחר, על רקע מריבה עם המנוח והשנים יצאו לפגישה עם המנוח כשהמערער מצויד בסכין וחברו מצויד במוט. במהלך המפגש הכה החבר בראשו של המנוח במוט והמערער דקר את המנוח בסכין, דקירה שהביאה למותו. גרימת מותו של המנוח קרובה ברכיביה לעבירת רצח והעונש שהושת על המערער על קטילת חיי אדם, איננו חמור כלל ועיקר. הסניגור המלומד הדגיש את גילו הצעיר של המערער ואת נסיבותיו האישיות. אלה נלקחו בחשבון על-ידי בית משפט קמא, שאלמלא כן היה העונש צריך להיות חמור יותר. ראוי לציין, כי במסגרת עסקת הטיעון, הוסכם כי המשיבה תטען לעונש מקסימלי של 11 שנה וב"כ המערער יהיה רשאי לטעון לכל עונש. בית המשפט השית על המערער תקופת מאסר קצרה מהמבוקש על פי המוסכם בעיסקת הטיעון. לפיכך, אין אנו מוצאים להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. הערעור נדחה. ניתנה היום י"א בחשוון תש"ס (21.10.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039940.J01