רפאל אוחנה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3989/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3989/05 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת א' חיות המערער: רפאל אוחנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"פ 209/03 מיום 10.3.05 שניתן על ידי כבוד השופט י' שפירא תאריך הישיבה: ה' בטבת התשס"ו (05.01.06) בשם המערער: עו"ד שמואל סמי אלבראנס בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד בשם שירות במבחן: גב' אדוה פרויד פסק-דין 1. המערער הורשע בעבירה של חטיפה, עבירה של נסיון לחטיפה וכן עבירה של גניבה. בנוסף לכך, צרף המערער שני תיקים של בית משפט השלום בעבירות של בריחה ממשמורת חוקית, הסגת גבול, איומים והחזקת נכס החשוד כגנוב. הוטלו עליו 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן הופעל, באופן חופף, מאסר על תנאי של שמונה חודשים. הערעור הוא על חומרת העונש. 2. בא כוח המערער, עו"ד אלבראנס, שם את הדגש על כך שהמערער, שיכול כבר לפנות לועדת השחרורים, נמנע מלעשות כן, משום שהוא מעוניין בהמשך טיפול גמילה בו הוא נתון. כל בקשתו היא כי תופחת תקופה של כחצי שנה ממאסרו, כך שהמערער לא יהיה תלוי בחסדיה של ועדת השחרורים אם לאחר סיום הטיפול, הוא יבקש להשתחרר. 3. העונש שהוטל על המערער הוא עונש הולם, הן בשים לב לעבירות בהן הורשע והן בשים לב לכך שהערכאה הראשונה (כב' השופט י' שפירא) עשתה כל מאמץ להביא את המערער לטיפול גמילה, אך באותה עת כשל בכך. 4. אין אנו רואים הצדקה להתערב בעונש. אכן, המערער עשה, עד כה, מאמצים הראויים להערכה להיגמל, ואנו תקווה שימשיך במעשיו אלה החשובים לו עצמו ולגורלו. ואולם עוד כברת דרך לפניו ואין הצדקה להקל בעונשו היום. פתוחה בפניו הדרך לפנות לועדת השחרורים, והשאלה אם יעשה כן ומתי מסורה, בסופו של יום, לשיקול דעתו הוא. ניתן היום, ‏‏‏‏‏‏‏ה' טבת, תשס"ו (5.1.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05039890_C02.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il