בג"ץ 3943-24
טרם נותח

פלוני נ. ביהמ"ש לענייני משפחה ביושבו בבית המשפט לנוער בפתח

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3943/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה 2. עו"ס לחוק הנוער ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים פתח תקווה 3. פלוני 4. פלונית ופלוני באמצעות האפוטרופא לדין, עו"ד דפנה בן דוד עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ארעי וצו ביניים בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העותרת, שאינה מיוצגת, מעלה טענות כלפי החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (תנ"ז 62586-01-23, השופטת ש' שי), שצוין בעתירה כמשיב 1. משאלה הם פני הדברים, וכמפורט בהמשך, הטענות המועלות בעתירה אינן מתאימות להיות נדונות בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. 2. העותרת והמשיב 3 (להלן: המשיב) היו נשואים בעבר, ולהם שני ילדים קטינים, שנולדו בשנים 2017 ו-2019. בני הזוג התגרשו בשנת 2022 ומאז הם מנהלים סכסוך משפטי בענייני רכוש ומשמורת, תחילה בבית הדין הרבני בפתח תקווה ובהמשך בבית המשפט לענייני משפחה. הקטינים היו נתונים תחילה במשמורתה של העותרת. מבלי לפרט, יצוין כי הקטינים היו חשופים לעימותים קשים בין ההורים, שהתנהלו בעצימות גבוהה. במהלכה של שנת 2022 ובראשית שנת 2023 התקבלו דיווחים של גורמי חינוך וטיפול בקהילה על מצוקה קשה של הקטינים. בשנת 2022 הוגש לבית הדין הרבני דו"ח שנערך על-ידי צוות מומחים ב"מרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר" במרכז הרפואי שמיר, שעסק בבחינת מסוגלותם ההורית של העותרת והמשיב, וכלל המלצות טיפוליות למשפחה כולה. בין היתר, הומלץ על משמורת משותפת של ההורים ועל מעקב פסיכיאטרי לעותרת, שעל-פי הערכת הגורמים המטפלים הייתה מצויה במצב רגשי קשה וסבלה מהתנהגות לא יציבה. על הדו"ח חתומה בין היתר פרופ' רחל לב-ויזל. 3. ביום 25.1.2023 הגישה המשיבה 2, עו"ס לחוק הנוער מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיר שבה התגוררו העותרת והקטינים, בקשה להכריז על הקטינים כקטינים נזקקים. המשיבה 4, אשר מונתה קודם לכן כאפוטרופא לדין לקטינים, הצטרפה לבקשה. ביום 9.2.2023 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה והכריז על נזקקותם של הקטינים לפי סעיף 3 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 ועל מתן צו השגחה בקהילה. בית המשפט לענייני משפחה הורה כי הקטינים יועברו באופן זמני למשמורת המשיב, ויוכלו לפגוש את העותרת פעמיים בשבוע במרכז קשר. 4. ביום 13.4.2023, לאחר שהוגש תסקיר בדבר דרכי טיפול, הורה בית המשפט לענייני משפחה כי הקטינים ייוותרו במשמורת זמנית של המשיב. זאת, בשים לב לשיפור המשמעותי שחל במצבם (על-פי דיווחים שהתקבלו ממסגרות החינוך), להתגייסות המשיב לטיפול בהם, וכן להתנהלות העותרת, שנמנעה מלשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים. לצד זאת, הדגיש בית המשפט לענייני משפחה כי מדובר בהחלטה זמנית. בית המשפט לענייני משפחה אף הורה לעותרת להודיע אם היא עומדת על קיום הליך הוכחות בשאלת הנזקקות, בטרם יינתנו ההוראות הקבועות בדבר דרכי הטיפול. בהמשך לכך, העותרת הודיעה כי היא אכן מבקשת לקיים הליך הוכחות. 5. במסגרת ניהול ההליך, ביום 18.7.2023 הורה בית המשפט לענייני משפחה כי מתוך רשימת העדים הארוכה שהגישה העותרת, יישמעו בשלב ראשון רק עו"ס לחוק הנוער ועו"ס לסדרי דין, בעוד נחיצות עדותה של פרופ' לב-ויזל, שהתבקשה על-ידי העותרת, תיבחן בהמשך. העותרת הגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה ביום 31.10.2023 (ענ"א 22719-02-23, השופטת ד' מרשק מרום). דיון ההוכחות שנקבע בינתיים, נדחה לבקשת העותרת. 7. ביום 9.1.2024 הגישה העותרת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה נוספת לזימון עדים, ובין היתר היא שבה וביקשה לזמן את פרופ' לב-ויזל. בהחלטה שניתנה באותו יום דחה בית המשפט לענייני משפחה בקשה זו, לאחר שקבע כי סוגיית זימון העדים נדונה והוכרעה. העותרת חזרה והגישה על כך ערעור לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה ביום 31.1.2024 (ענ"א 37347-01-24, השופטת מרשק מרום). 8. דיון ההוכחות נקבע ליום 28.2.2024, אך העותרת לא התייצבה אליו, ואף לא הגישה לבית המשפט לענייני משפחה כל בקשה או הודעה בעניין. לאחר שנשמעו טענות יתר הצדדים שהתייצבו לדיון, ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שהאריך את תוקף צווי הנזקקות וההשגחה בקהילה למשך שנה, וכן הורה על דרכי הטיפול בקטינים. בין היתר, נקבע כי הקטינים יוסיפו לשהות בבית המשיב, תוך קיום זמני שהות עם העותרת במרכז קשר. עוד נקבע כי הקטינים וההורים יקבלו טיפול משפחתי בהתאם להמלצות הגורמים המקצועיים. 9. ביום שבו ניתן פסק הדין, העותרת הגישה עתירה (קודמת) לבית משפט זה, הנסבה על החלטות דיוניות שונות שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה, לרבות בסוגיית זימון העדים. העתירה נדחתה ביום 31.3.2024, מן הטעם שהיא נסבה על החלטות דיוניות של בית המשפט לענייני משפחה, וכן מחמת היותה כוללנית (בג"ץ 1693/24, השופטים י' אלרון, ע' גרוסקופף ו-ג' כנפי-שטייניץ). 10. ביום 14.4.2024 ולאחר שהעתירה נדחתה הגישה העותרת ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (ענ"א 31648-04-24). 11. בעוד הערעור תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, ביום 12.5.2024 הגישה העותרת את העתירה שבפנינו. במסגרת העתירה מעלה העותרת שלל טענות כלפי החלטותיו הדיוניות של בית המשפט לענייני משפחה בניהול הליך הנזקקות, ובראשן הטענה כי היה מקום לאשר את זימונה של פרופ' לב-ויזל למתן עדות. העותרת מוסיפה כי היה על בית המשפט לענייני משפחה להורות על הגשת חומרי הגלם שעליהם נסמכה חוות דעתה של פרופ' לב-ויזל. העותרת ביקשה עוד "לפתוח מחדש" את הליך הנזקקות, כהגדרתה. לצד העתירה הגישה העותרת בקשה לפטור מאגרה, וזו הועברה לטיפול הרשמת ל' משאלי שלומאי, אשר בהחלטה מיום 13.5.2023 הורתה למשיבים להשיב לבקשה עד ליום 30.5.2024. 12. ביום 16.5.2024 הגישה העותרת בקשות למתן צו ארעי וצו ביניים. הבקשה לצו ארעי כוונה לכך שייאסר על המשיבים "להמשיך ולעשות שימוש בחוות הדעת של מכון סגול עד למתן החלטה סופית בעתירה". הבקשה לצו ביניים כוונה להורות למזכירות בית המשפט לענייני משפחה "לפתוח את תיק הנזקקות" אשר נסגר בעקבות פסק הדין מיום 28.2.2024. 13. העתירה ועמה הבקשה למתן צו ארעי וצו ביניים הועברה לטיפולי ביום 19.5.2024. 14. עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי באותו יום (19.5.2024) ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת מרשק מרום), אשר דחה את ערעור העותרת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי קבע כי בהתחשב במלוא הנתונים שהוצגו בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, טובת הקטינים אכן מחייבת את הישארותם בבית המשיב, לצד מתן הוראות נלוות. 15. לאחר שבחנתי את העתירה על נספחיה, ועיינתי בתיקי בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. ככל שניתן להבין מהעתירה, טענותיה של העותרת מופנות באופן מהותי כלפי החלטותיו הדיוניות של בית המשפט לענייני משפחה, ובפרט אלו הנוגעות לאי-זימונה של פרופ' לב-ויזל למתן עדות. כפי שתואר, עוד קודם לסיום ההליך בבית המשפט לענייני משפחה הערעורים שהוגשו על החלטות אלו לבית המשפט המחוזי – נדחו. כעת נדחה גם הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על הכרעות שיפוטיות שנתנו הערכאות המוסמכות. די בכך כדי לדחות את העתירה (ראו למשל: בג"ץ 7025/22 חלפון נ' מדינת ישראל משרד המשפטים, פסקה 4 (7.11.2022); בג"ץ 6681/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול, פסקה 2 (30.9.2020)). יש מקום להוסיף, כי אי-התייצבותה של העותרת לדיון ההוכחות, מבלי שהוגשה כל בקשה בעניין, מחלישה במידה רבה את טענותיה (בפרט בהתחשב בנכונותו העקרונית של בית המשפט לענייני משפחה לבחון את הצורך בזימונם של עדים נוספים לאחר קיום אותו דיון הוכחות). אין צריך לומר, וזאת מבלי לנקוט עמדה לגוף הדברים, כי בשלב זה יש ביכולתה של העותרת להשיג על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בדרך הקבועה לכך על-פי דין. 16. לא ניתן לסיים מבלי להוסיף, כי העתירה ונספחיה מגוללים מסכת של צער וכאב שגרם הסכסוך המשפטי שנסב על הליך הגירושין לכל הצדדים המעורבים, ובעיקר לקטינים. ניתן לקוות כי בשלב זה העותרת תמצא את הדרך להסתייע בגורמי הרווחה לטובתם של הקטינים. 17. סוף דבר: העתירה נדחית, ועמה גם הבקשות למתן צו ארעי וצו ביניים. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באייר התשפ"ד (‏20.5.2024). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 24039430_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1