פלוני נ' מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3941/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3941/03 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת מ' נאור המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.3.93 בע"פ 221/02 על ידי כבוד השופטים ח' פיזם, א' רז וש' שטמר תאריך הישיבה: ח' באייר תשס"ד (29.4.04) בשם המערער: עו"ד סעיד חדאד ועו"ד סמי נס בשם המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו ערעור על גזר דין שהוטל על המערער בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא פיזם והשופטים רזי ושטמר) בו נגזרו עליו 25 שנות מאסר לריצוי בפועל. 2. המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של נסיון לרצח, קשירת קשר לרצח, מגע עם סוכן חוץ, תמיכה בארגון טרור, ועבירות בנשק בניגוד לחוק העונשין תשל"ז-1977, וכן בעבירות של תמיכה בארגון טרור בניגוד לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948. ... 3. בית המשפט המחוזי הדגיש בגזר דינו את חומרת מעשיו של המערער אשר אילו, חלילה, צלחו היו גורמים בודאי להרג של קרבנות רבים. להקלה, זקף לזכותו של המערער את הודאתו באשמה, את מצבו המשפחתי והאישי ... ואת מצבו הרפואי שאינו תקין. הוא ייחס משקל גם לחרטה שהביע המערער. במכלול שיקולי הענישה ראה בית המשפט לשים את הדגש על מטרות ההרתעה והצורך בהלימה של היקף הענישה לחומרת העבירות ולסיכון שהן טומנות בחובן. 4. בערעור לפנינו, טענו באי כח המערער כי אף שמדובר במעשים חמורים, ישנם היבטים לקולא בעניינו של המערער שהיה ראוי לתת להם משקל רב מכפי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. הם הדגישו את היותו של המערער סוכן שירות הבטחון הישראלי במשך מספר שנים ואת תרומתו למדינה בתפקידו זה, וכן כי גם אחרי שנתפס ונעצר בגין העבירות נשוא הליך זה ניסה לעזור ככל יכולתו למאמץ הבטחוני הישראלי. עוד טענו כי יש לייחס חשיבות למבחן התוצאה במובן זה, שחרף חומרת מעשיו של המערער, לא נגרמו בעקבותיהם פגיעות בנפש. הם חזרו וטענו על דבר מצבו האישי והבריאותי הקשה, ובקשו כי מכלול שיקולים אלה ישפיע להקלה בעונש. 5. בא כוח המדינה הדגיש את חומרתם של מעשי המערער. הוא הצביע על המניעים האידיולוגיים שהניעו אותו בפעולותיו המשתקפים, בין היתר, בסירובו לקבל כסף עבור מעשי הטרור שהיה מעורב בביצועם. לגישתו, חשיבות מעשיו של המערער כסוכן שירות הבטחון הישראלי מתאיינים לאור חומרת מעשיו, ויש לראות בעובדה שחצה את הקווים אף משום היבט לחומרה. מדובר באזרח המדינה החב חובת אימון כלפיה, ועובדה זו מוסיפה, לגישת המדינה, מימד של חומרה למעשיו. 6. העבירות שביצע המערער הן אכן חמורות עד מאד. הוא עירב עצמו בפעולות טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל, כאשר היקף הפעולות, עוצמתן והסיכון הטמון בהם הוא רב ביותר. אילו, חלילה, התממשו במלואם נסיונות הפיגועים שהמערער היה שותף לביצועם היה הדבר בודאי מסתיים בהרג ובפציעה של רבים מתושבי ישראל. במציאות הבטחונית הקשה בה נתונה המדינה, ונוכח חשיפתו של הציבור בישראל לאורך תקופה ארוכה לפעולות טרור המסכנות את חייו יומיום ושעה שעה, מחוייבים אנו בנקיטת יד מחמירה בענישה כלפי מבצעי פעולות איבה המסכנות חיי אדם. על מערכת השפיטה לתרום את חלקה, ביחד עם מערכות הממשל והביצוע האחרות, למלחמה אפקטיבית בפעולות טרור המאיימות על שלומם וחייהם של תושבים תמימים, כי הדבר בנפשנו. המערער קשר עצמו בקשר מתמשך עם פעילי טרור והפך מעורב בפעילות טרור ארוכת טווח, שלא הצטמצמה לארוע חד-פעמי. מעורבותו, כך נראה, לא נבעה מבצע כסף אלא מאמונה בצדקת דרך זו, ויש בכך ללא ספק כדי לשוות קו של חומרה לאופי מעשיו ומסוכנותו. חומרה יתירה נילווית גם לעובדה כי מדובר בפעיל טרור שהוא אזרח ישראל, החי במדינה וחב לה חובת אמונים מכח אזרחותו והשתייכותו אליה, גם אם הוא חולק על דרכה ומדיניותה. עם זאת, כנגד מאפייני החומרה שפורטו לעיל, מצויים גם קווי זכות במערער שיש בהם כדי להוות שיקולים לקולא לעונש. הנסיבות האישיות, המשפחתיות והבריאותיות של המערער נלקחו בחשבון בשיקולי בית המשפט המחוזי, בצד התחשבות בהודאתו וחרטתו של המערער על מעשיו. אולם מעבר לנסיבות מקילות אלה, אשר היו לנגד עיני בית המשפט המחוזי, נבקש להצביע על שני טעמים נוספים לקולא אשר לא נמנו על שיקולי הערכאה הדיונית, ואשר לדעתנו יש להם משקל במכלול שיקולי הענישה: האחד –... הורשע השותף... ודינו נגזר... לא היתה מחלוקת בין בעלי הדין כי חלקו של ... בשורת מעשי הטרור היה החלק הדומיננטי והוא היה הכח המניע והיוזם להם, ואילו המערער, חרף חומרתם הרבה של מעשיו, שימש גורם נילווה שסייע בהוצאה מן הכח אל הפועל את יוזמותיו ... ראוי לדעתנו, כי ינתן משקל הולם בענישה ליחס בין שני שותפים האלה לדבר עבירה ולאבחנה ביניהם מבחינת חלקם היחסי ומידת מעורבותם במעשי העבירות. שנית – המערער שימש סוכן שירות הבטחון הכללי הישראלי ... מתגובת שירות הבטחון שהוגשה לבית המשפט, המצויה במסמך ת/1 בתיק, עולה כי המערער ביצע שירות חשוב ונאמן לכוחות הבטחון הישראליים בשנים בהם פעל כסוכן השירות. בסעיף 8 לאותו מסמך נאמר כי: "לציין, כי במרבית תקופת הפעלתו, תיפקד הנדון לשביעות רצוננו המלאה, ביצע את המשימות שהוטלו עליו היטב, ופעל בהתאם לתידרוכים אותם קיבל, וזאת לרבות מקרים רבים בהם יצר קשר עם מפעיליו ביוזמתו". הערכה זו של שירות הבטחון נושאת עימה חשיבות ומשקל במסגרת השיקולים להקלה בדין. נכון הוא כי לאחר עבודתו בשירות הבטחון הישראלי, חצה המערער את הקווים, שינה את כיוון פעולתו מן הקצה אל הקצה, והפך ממסייע ותורם לבטחון המדינה לאויב בנפש שאינו בוחל בכל אמצעי ואף באמצעי ההרסני ביותר. יחד עם זאת, בשיקולי הענישה עלינו להתחשב בפרקים שונים בחיי אדם, ולהתחשב באותם קווי זכות ומעלה שקנה לעצמו בקטעי חייו בהם תרם תרומה מיטיבה בין לכלל ובין לפרט. כלל הוא בענישה כי מי שקנה לעצמו זכויות במעשים לטובת החברה זכאי לכך שביום פקודה יעמדו אלה לטובתו. כשם שמחמירים עם מי שעברו מכביד, כך יש לייחס ערך מקל למי שרשם לעצמו זכויות, ובבוא יום הדין, יעמוד לו הדבר כנימוק לקולא גם אם עבר את החמורות שבעבירות (ע"פ 2754/97 צור נ' מדינת ישראל תק' על' 98(1) 373; ת.פ. 55/96 מדינת ישראל נ' פרומדיקו, פסמ"ח תשנ"ז, חלק שני עמ' 1, בעמ' 321). השנים בהן תרם המערער לבטחון המדינה וסייע להשגת תכליות חשובות לחברה הישראלית צריכות להיזקף לזכותו במסגרת שיקלול כולל של מיגוון היבטי הענישה. בענין זה איננו רואים עין בעין עם הערכאה הדיונית אשר ראתה בהיותו של המערער סוכן שב"כ לשעבר משום טעם להחמרה. 7. נוכח האמור, באנו לכלל דעה כי יש לתת ביטוי לשני הטעמים האמורים לקולת העונש, בדרך של הפחתה מסוימת בתקופת מאסרו של המערער, באופן שבמקום 25 שנות מאסר בפועל שנגזרו עליו, יועמד עונש המאסר שעליו לרצות על 23 שנים. 8. ערעורו של המערער על חומרת העונש מתקבל איפוא, ובמקום עונש המאסר שהוטל עליו הוא ירצה 23 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו ב-14.3.02. ניתן היום, ח' באייר תשס"ד (29.4.04). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03039410_R07.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il