פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3925/97

עומר דאהר נ. עונאללה בן ראוף

ערעור על פסק דין שקבע כי נכרתה עסקת מכר מקרקעין על בסיס הסכמה דיונית לבדיקת פוליגרף.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 05/01/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3925/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על פסק דין שקבע כי נכרתה עסקת מכר מקרקעין על בסיס הסכמה דיונית לבדיקת פוליגרף.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3925/97

עומר דאהר נ. עונאללה בן ראוף

ערעור על פסק דין שקבע כי נכרתה עסקת מכר מקרקעין על בסיס הסכמה דיונית לבדיקת פוליגרף.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער והמשיב היו חלוקים בשאלה האם נכרתה ביניהם עסקת מכר מקרקעין. בערכאה הראשונה, הסכימו הצדדים להכריע במחלוקת באמצעות בדיקת פוליגרף. תוצאות הבדיקה העידו כי המשיב דובר אמת והמערער אינו דובר אמת. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי העסקה התקיימה, תוך קביעת מחיר המגרש והיתרה לתשלום על בסיס עדות המשיב ומסמך בכתב. המערער ערער לבית המשפט העליון, בטענה כי היה על המשיב להוכיח את העסקה במסמך בכתב וכי לא היה מקום להסתמך על הפוליגרף. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי משניתנה הסכמה דיונית לבדיקת פוליגרף, הצדדים מחויבים לתוצאותיה, ואין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ת' אור, ט' שטרסברג-כהן, מ' אילן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עומר מוחמד דאהר

נתבעים

  • עונאללה בן ראוף
  • ג'אבר אבו אחמד

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיומה של עסקת מכר מקרקעין תמורת 45,000$.
  • ביצוע תשלומים על חשבון המגרש כפי שמופיע במסמך בכתב.
טיעוני ההגנה
  • הכחשת קיומה של עסקת המכר.
  • טענה כי התשלומים שהועברו היו החזר הלוואה ולא תשלום עבור מגרש.
  • טענה בדבר הצורך במסמך בכתב לעסקת מקרקעין (הועלתה לראשונה בערעור).
מחלוקות עובדתיות
  • האם נכרתה עסקת מכר מקרקעין.
  • מהות התשלומים שהועברו בין הצדדים.
  • מחיר המגרש.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תוצאות בדיקת פוליגרף בהסכמת הצדדים.
  • עדות המשיב לעניין מחיר המגרש.
  • מסמך בכתב המפרט תשלומים "על חשבון מגרש מס' 42/2".
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת המערער כי התשלומים היו החזר הלוואה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 900/91
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בנצרת

תגיות נושא

  • מקרקעין
  • פוליגרף
  • הסכמה דיונית
  • דיני חוזים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

10000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3925/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט מ' אילן המערער: עומר מוחמד דאהר נגד המשיבים: 1. עונאללה בן ראוף 2. ג'אבר אבו אחמד ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 26.5.97 בת.א. 900/91 שניתן על-ידי כבוד השופט ג'ראח תאריך הישיבה: י"ז בטבת התשנ"ט (05.01.99) בשם המערער: עו"ד שי טויסטר בשם המשיב 1: עו"ד מרדכי עמוס פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. בין המערער והמשיב 1, נתגלעה מחלוקת באשר לעסקת מכר מקרקעין. המשיב הגיש תביעה נגד המערער בה ביקש להצהיר כי הוא רכש מהמערער חלקת קרקע תמורת 45,000$. המערער הכחיש את העסקה. בית המשפט הציע לצדדים להסכים להיבדק בבדיקת פוליגרף שתוצאותיו תכרענה את המחלוקת. הצדדים הסכימו להצעה זו והגיעו להסכמה דיונית כהצעת בית המשפט. בית המשפט ניסח בהסכמת הצדדים את השאלות שתוצגנה להם, ביניהן שאלות ישירות לעניין מכירת החלקה על-ידי המערער למשיב. תוצאות הבדיקה הצביעו בעליל על כך שהמשיב דובר אמת באשר לעשייתה של עסקת המכר ואילו תשובותיו של המערער לא היו אמת. בית המשפט קבע - על פי תוצאות הבדיקה - כי אכן מכר המערערת את החלקה למשיב. 2. משהגיעו הצדדים להסכמה דיונית בדבר אופן הכרעת הסכסוך ביניהם והסכימו להכרעה בו על פי תוצאות הפוליגרף, היה בית המשפט מוסמך להכריע במחלוקת זו על פי תוצאות הפוליגרף כפי שאכן עשה. לאור ההסכמה הדיונית אין המערער יכול להעלות טענה בדבר הצורך להכריע בסכסוך באופן אחר משהוסכם ואין הוא יכול להעלות טענה לפיה היה על המשיב להוכיח קיומה של העסקה על פי מסמך בכתב, טענה שהועלתה על-ידו לראשונה בבית משפט זה. 3. אשר לתוצאות הפוליגרף לגופן, צדק בית המשפט בקבעו בהחלטתו, כי לפי אותן תוצאות נמצא המשיב דובר אמת באשר לעשיית עסקת המכר בין הצדדים, לפיה רכש המשיב מן המערערת את החלקה. לאחר מתן ההחלטה, ניתן על ידי בית המשפט פסק-דין, בו הוסיף וקבע את מחיר הרכישה - 45,000$, את הסכומים ששילם המשיב על חשבון הרכישה 31,250$ ואת היתרה לתשלום 13,750$, וחייב את המשיב בתשלום יתרת זו כנגד העברת החלקה לו. 4. גם בקביעותיו אלה של בית המשפט אין מקום להתערב. משנטען כי עסקת המכר בוצעה תמורת 45,000$ ומשהוכחשה העסקה מכל וכל, ומשנקבע על פי תוצאות הפוליגרף כי העסקה אכן בוצעה, רשאי היה בית המשפט לסמוך בעניין המחיר על עדותו של המשיב ולהשלים על ידי כך פרט זה, מה עוד שלא הועלתה על-ידי המשיב טענה בקשר למחיר הרכישה, מאחר וזו הוכחשה על ידו מכל וכל. זאת ועוד, הוגש לבית המשפט מסמך בו מופיעה רשימת תשלומים ששילם המשיב למערער. המערער טען כי אלה תשלומי החזר הלוואה אולם טענה זו נסתרת מכל וכל על ידי כותרתו של המסמך האומרת (בתרגום חופשי) "על חשבון מגרש מס' 42/2". 5. כמו כן, כוללת רשימה זו סכום של 6,600$, יתרה מעסקה קודמת שנזקפה לזכות המשיב כתשלום על חשבון המגרש, שנקבע על פי אותה עדות. בראש אותו מסמך מופיע רישום בדבר מחיר המגרש בספַרות. אלא שהמערער טען, כי הרישום הוסף מאוחר יותר ובית המשפט, לא התייחס אליו לצורך קביעת המחיר וקבע אותו על פי עדות המשיב. 6. אין אנו מוצאים להתערב בקביעת המחיר על ידי בית המשפט והוא הדין בקביעת הסכומים ששולמו על חשבון המגרש וביתרה לתשלום. סוף דבר, הערעור נדחה והמערער ישלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ש"ח. ניתנה היום, י"ז בטבת תשנ"ט (5.1.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039250.J07