איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל נ' שר התרבות והספורט ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3923/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל נ ג ד המשיבים: 1. שר התרבות והספורט 2. שר האוצר 3. שר המשפטים 4. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י' באייר התשפ"ב (11.5.2022) בשם העותר: עו"ד יובל יועז; עו"ד אלעד מן בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי עטילה פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: סעיף 3ד. לפקודת זכויות יוצרים, 1924 (להלן: הפקודה) קובע את ההסדר הידוע בכינויו "גמול קלטות" (להלן: הסדר הקלטות הריקות), אשר מורה על פיצוי מכספי הממשלה "את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שיעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי..." – שימוש המותר מכוח סעיף 3ג. לפקודה. על פי הסדר זה, על הממשלה להעביר מדי שנה לתאגידים המייצגים את בעלי זכויות היוצרים, המבצעים והמפיקים (להלן: חברות התמלוגים), סכום בשיעור של 5% מהמחיר לצרכן (ללא מע"מ) מסך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה הקודמת, וזאת בהתאם לנתונים שתקבע ועדה שהוקמה לעניין זה על פי סעיף 3ד.(ד) לפקודה (להלן: ועדת התמלוגים). ואולם, יישומו של הסדר הקלטות הריקות נתקל בשנים האחרונות בקשיים מעשיים, וזאת בשל מה שהמשיבים מכנים "השינויים והתמורות שחלו בתחום הקלטות", דהיינו, היעלמותה הכמעט מוחלטת של "הקלטת" מחיינו, והחלפתה בהתקני הקלטה אחרים, כדוגמת הטלפונים החכמים (Smartphones). כך, למשל, כבר בשנת 2012 עמדו נתוני הייבוא של קלטות על סך של 280$ בלבד, כך שהסכום שהיו אמורים לחלק כ"גמול קלטות" עמד, לפי קריאה דווקנית של הסדר הקלטות הריקות, על עשרות שקלים חדשים בלבד. עד לשנת 2019 התגברה המדינה על הקושי היישומי האמור באמצעות הקצאת סכום של 1.5 מיליון ש"ח לשנה לטובת "גמול קלטות", וחלוקתו בין חברות התמלוגים. הסדר זה הופסק בשנת 2019, ומטעם זה הוגשה ביום 16.6.2020 העתירה שלפנינו, במסגרתה נתבקשנו על ידי העותר, שהוא אחד מאותן חברות התמלוגים, להורות על המשך הפעלתו גם ביחס לשנת 2019. בתגובתם לעתירה מסרו המשיבים כבר ביום 9.11.2020 כי בכוונתם לאמץ "הסדר ביניים עד לגיבוש פתרון קבע", על פיו ימשיך התשלום האמור לחברות התמלוגים באמצעות מנגנון של תמיכות. ואכן, הסדר ביניים שכזה, המתייחס לשנים 2021-2019, ואשר על פיו הוקצה לטובת תמיכות לחברות התמלוגים (והעותר בכללם) סכום כולל של 4.5 מיליון ש"ח, אושר במסגרת תקציבי התמיכות של משרד התרבות והספורט לשנת 2021 (ראו הודעת עדכון מטעם המשיבים מיום 11.10.2021). המשיבים הוסיפו ועדכנו כי הוגשו ארבע בקשות לקבלת תמיכה על ידי חברות תמלוגים, אשר אחת מהן הוגשה על ידי העותר. בהמשך התבשרנו כי סכומי התמיכה שאושרו לעותר לשנים 2021-2019 עומדים על 750,000 ש"ח, וכי אף שולמה לו, כמו גם ליתר חברות התמלוגים שנמצאו זכאיות, מקדמה בשיעור 40% מהסכום שאושר (300,000 ש"ח בעניינו של העותר). להשלמת התמונה יצוין כי ביני לביני, במסגרת שתי עתירות אחרות, שעסקו אף הן בנושא הסדר הקלטות הריקות, ובכלל זה בהסדר הביניים שאומץ, מסרו משיבי הממשלה כי נמצא פתרון של קבע לעניין תשלום "גמול קלטות", וזאת "בדמות פרשנות מרחיבה למונח 'קלטת' החורג מהפרשנות ההיסטורית שניתנה לו מכוח [הסדר הקלטות הריקות], באופן שמונח זה יכלול אמצעי הקלטה דיגטליים", ובהתאם לכך גם חודשה פעילותה של ועדת התמלוגים (אשר לא כונסה מאז 2005) על פי פרשנות זו. עוד הובהר באותו עניין כי חברות התמלוגים יהיו רשאיות להפנות לוועדת התמלוגים גם דרישות המתייחסות לשנים שקדמו לשנת 2022, כאשר "הממשלה שומרת את מכלול טענותיה לעניין הטענות שיועלו לפני ועדת התמלוגים; כי ועדת התמלוגים תהיה רשאית להחליט בעניין כפי שתמצא לנכון; וכי לעותרות תישמר הזכות להשיג על החלטות הוועדה בהליכים המתאימים" (בג"ץ 5497/21 תל"י חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ נ' שר התרבות והספורט, פסקה 6 (29.12.2021) (להלן: בג"ץ 5497/21)). בכך סברנו לתומנו כי הדיון בנושא הסדר הקלטות הריקות מיצה את עצמו בהצלחה, ואולם מתברר כי הדברים אינם כה פשוטים. מהודעות העדכון והתגובות שנמסרו לנו בתחילת שנת 2022 במסגרת העתירה הנוכחית, עולה כי קיימים קשיים בירוקרטיים שונים המעכבים את העברת יתרת הכספים שאושרו לעותר כתמיכה. לא נרתענו, וקבענו דיון במעמד הצדדים במטרה לנסות ולהביא ליישוב ההדורים. בדיון שהתקיים לפנינו ביום 11.5.2022 פירטו הצדדים לפרוטות את המחלוקות הקיימות ביניהם אשר מעכבות את העברת יתרת הכספים – מחלוקות הנוגעות בעיקרן לשיעור התקורות שניתן לאשר לעותר; המסמכים והאישורים שעליו להמציא למשרד התרבות והספורט; והעיתוי בו יועברו התמיכות. עשינו כמיטב יכולתנו לגשר על הפערים. בסופו של דבר, גילו המשיבים, המבקשים מטבע הדברים לפעול על פי נוהליהם, נכונות חלקית ללכת לקראת העותר, ופירוט הסכמותיהם נמסר בהודעת עדכון מטעמם שהוגשה ביום 16.5.2022. מעבר לכך, ועם כל הרצון הטוב, איננו סבורים כי ביכולתנו לסייע לעותר בהסדרת המחלוקות האמורות. מכל מקום, הדבר בוודאי חורג מגדר העתירה שלפנינו. לאור האמור, ותוך שמירת זכויות וטענות הצדדים ככל שהדבר נוגע לתשלום התמיכה שאושרה לעותר ולהגשת תביעות לוועדת התמלוגים בגין השנים 2021-2019 בהתאם להסדר שהושג בבג"ץ 5497/21, אנו מורים כי הדיון בעתירה הסתיים, לאחר שזו מיצתה את עצמה. לאור תרומת העותר לקידום הטיפול בנושא, מצאנו לנכון לפסוק לו הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ט"ז באייר התשפ"ב (‏17.5.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20039230_Y21.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il