סקו-סיסטם בע"מ נ. סופרקום בע"מ

החלטה בתיק ע"א 3923/06 בבית המשפט העליון ע"א 3923/06 וערעור שכנגד בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ד' חשין המערערת והמשיבה שכנגד: סקו-סיסטם בע"מ נ ג ד המשיבות והמערערות שכנגד: 1. סופרקום בע"מ 2. קירי-טכנולוגיות אימות בע"מ ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.3.06 בת.א. 3120/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת ש' גדות תאריך הישיבה: כ"ד באדר התשס"ז (14.3.2007) בשם המערערת והמשיבה שכנגד: עו"ד יחיאל כשר, עו"ד יגאל בורוכובסקי בשם המשיבות והמערערות שכנגד: עו"ד דוד מושביץ, עו"ד יוסי אברהם פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' גדות) בת"א 3120/99 מיום 15.3.2006, אשר קיבל את תביעת המערערת, חברת סקו-סיסטם בע"מ (להלן: סקו-סיסטם) כנגד המערערות שכנגד, חברת סופרקום בע"מ (להלן: סופרקום) וחברת קירי – טכנולוגיות אימות בע"מ (להלן: קירי) בעילה של גזל סוד מסחרי, ודחה את תביעתה בעילה של הפרת הסכם. חברת סקו-סיסטם מערערת על דחיית תביעתה בעילה של הפרת הסכם, ולעומתה מערערות בערעור שכנגד חברות סופרקום וקירי על קבלת העילה של גזל סוד מסחרי. למען הנוחות, אתייחס להלן אל חברת סופרקום כמייצגת אף את חברת קירי, וכל התייחסות אליה יש לראות כמתייחסת אף לחברת קירי. העובדות הצריכות לעניין 2. חברת סקו-סיסטם הינה חברה העוסקת, בין היתר, בפיתוח שיטת הדפסה ייחודית המגנה מפני זיופים באמצעות החדרתה לצבעי הדפוס של חותמת הניתנת לזיהוי באמצעות קורא אלקטרו-אופטי (להלן: שיטת סקו-לייבל). חברת סופרקום הינה חברה העוסקת, בין היתר בייצור ושיווק מערכות להפקת תעודות מאובטחות נושאות תמונה. החל מתחילת שנות התשעים, התקשרה סופרקום עם סקו-סיסטם לשם שימוש בשיטת סקו-לייבל לצורך אבטחת התעודות אותן היא מפיקה. החל משנת 1994 נעשה שימוש במסגרת הנפקת התעודות של סופרקום בקוראים האלקטרו-אופטיים אותם סיפקה סקו-סיסטם (להלן: הקוראים). בכדי לאפשר את כיולם של הקוראים העמידה סקו-סיסטם לרשות סופרקום את התוכנה והידע הנדרשים לביצוע הכיול (להלן: המידע). 3. על רקע זה חתמו סקו-סיסטם וסופרקום ביום 3.1.1995 על הסכם שכותרתו "הסכם סודיות" (להלן: הסכם הסודיות). במסגרת הסכם הסודיות הוגדרו שיטת הסקו-לייבל, הידע החסוי עליו היא מתבססת והמידע אותו העבירה סקו-סיסטם לסופרקם, כרכושה הבלעדי של סקו-סיסטם, ונקבעו הוראות שונות העוסקות בחובתה של סופרקום לשמור על סודיותם. 4. בסוף שנת 1995 הקימה סופרקום את חברת קירי, הנמצאת בשליטתה המלאה. חברת קירי עוסקת אף היא בתחום אבטחת מסמכים, כאשר המוצר אותו פיתחה מאפשר הדפסה דיגיטלית של נתונים משתנים באופן מאובטח. 5. ביום 19.8.1998 הודיעה סופרקום לסקו-סיסטם כי אין לה עוד עניין בהתקשרות נושא הסכם הסודיות, וכי לפיכך החל מיום 20.8.1998 יחשב ההסכם למבוטל. כן ביקשה סופרקום להודיעה בהקדם כיצד ולמי להחזיר את החומר המצוי ברשותה מתוקף ההתקשרות האמורה. 6. לטענת סקו-סיסטם, כחודשיים לפני הגשת התביעה נודע לה על הקמתה של חברת קירי, ועל פעילותה בתחום אבטחת המסמכים. לטענתה, פעילות זו מהווה הפרה של הסכם הסודיות ופגיעה בקניינה הרוחני. פסק דינו של בית המשפט המחוזי 7. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתה של סקו-סיסטם באופן חלקי. בפסק דינו דחה בית המשפט את התביעה בעילה של הפרת חוזה, וקיבל את התביעה בעילה של גזל סוד מסחרי. 8. בכל הנוגע לתביעה בעילה החוזית, קבע בית המשפט כי מובנה של "השיטה" המוגנת על ידי הסכם הסודיות הינו שיטת ההדפסה סקו-לייבל, המבוססת על שימוש בחומרים בעלי תכונות אופטיות מיוחדות המעורבבים בצבעי הדפוס כאשר הדפסתם יוצרת "חתימה" ייחודית, הניתנת לפענוח באמצעות מכשירי קריאה אלקטרו-אופטיים. לעניין זה דחה בית המשפט את טענתה של סופרקום המבחינה בין עצם הרעיון להשתמש בחומרים בעלי תכונות אופטיות, היוצרים חתימה הניתנת לפענוח בעזרת מכשירי קריאה אלקטרו-אופטיים, רעיון אשר אינו מוגן על ידי הסכם הסודיות, ובין השיטה המוגנת, המהווה את הטכנולוגיה המסוימת שפותחה על ידי סקו-סיסטם ליישומו של הרעיון. 9. עם זאת, לאור לשונו של הסכם הסודיות קבע בית המשפט כי רק העתקה של השיטה מהווה הפרה של ההסכם, בעוד שהשימוש אותו עושה סופרקום בשיטה אינו לכשעצמו מהווה הפרה, שכן אין בהסכם כל הוראה האוסרת על עצם השימוש, להבדיל מהעתקתו. משכך, דחה בית המשפט את התביעה בכל הנוגע להפרת הסכם הסודיות. 10. ביחס לתביעה בעילה של גזל סוג מסחרי, לפי סעיף 6 לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק העוולות המסחריות), קבע בית המשפט כי בעת כריתת ההסכם, שיטת סקו-לייבל הייתה שיטה ייחודית ליישום מסחרי של הדפסות המבוססות על שילוב תוספים בצבעי ההדפסה, אשר ניתן לזהות את זיופן באמצעות גלאי אלקטרו-אופטי, ומשכך מדובר בסוד מסחרי, החוסה תחת הגנת חוק העוולות המסחריות. בהמשך קבע בית המשפט, כי השיטה בה עושה סופרקום שימוש במסגרת פעילותה בתחום אבטחת המסמכים מבוססת על מידע הדומה דמיון מהותי למידע עליו מבוססת שיטת סקו-לייבל של סקו-סיסטם, וכי לסופרקום הייתה נגישות למידע זה במידה שדי היה בה כדי לקדם אותה במידה ניכרת בפיתוח שיטתה. משילובם של שני אלו קבע בית המשפט כי קמה חזקה בדבר שימוש במידע הסודי בדבר שיטת סקו-לייבל, אשר הועבר על ידי סקו-סיסטם לסופרקום, תוך הפרת חובת האמון המוטלת על האחרונה, כאשר חזקה זו לא נסתרה על ידיה. משכך, קבע בית המשפט כי סופרקום ביצעה כלפי סקו-סיסטם עוולה של גזל סוד מסחרי. 11. לאור הכרעתו לפיה חבה סופרקום בגין ביצוע עוולה של גזל סוד מסחרי, ולא בגין ביצוע עוולה של הפרת חוזה, העניק בית המשפט לסקו-סיסטם את הסעדים אותם ביקשה בכתב התביעה הנובעים מהעילה של גזל סוד מסחרי. משכך, חייב בית המשפט את סופרקום וקירי לשלם לסקו-סיסטם, ביחד ולחוד, פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 100,000 ש"ח והורה להן לחדול מפעילות שיש בה שימוש בסוד המסחרי. כן נענה בית המשפט לבקשתה של סקו-סיסטם וחייב את סופרקום להמציא לה דו"ח ובו פירוט של כל ההכנסות שנתקבלו אצלה בגין שימוש בסוד המסחרי. עם זאת, דחה בית המשפט את עתירתה של סקו-סיסטם לקבל את רווחי הפרת ההסכם בהתאם לדו"ח האמור, או לחלופין את מחציתו של סכום זה, בהתאם לקבוע בהסכם הסודיות. לבסוף פסק בית המשפט כי סופרקום וקירי ישאו בהוצאות המשפט של סקו-סיסטם וכן בשכר טרחת עורך דינה בסך של 30,000 ש"ח. מכאן הערעורים שבפנינו, כאשר סקו-סיסטם מבקשת לתקוף את קביעתו של בית המשפט שלא להעניק לה את מלוא הסעדים להם עתרה, ומנגד מבקשת סופרקום לתקוף את חיובה בגין העוולה של גזל סוד מסחרי. טענות הצדדים 12. עיקר טענותיה של סקו-סיסטם בפנינו הינו כי שגה בית המשפט המחוזי משדחה את תביעתה בעילה של הפרת הסכם. לטענתה, הפרשנות לפיה רק העתקה או העברה של המידע המוגן בהסכם הסודיות מהווה הפרה אינה משקפת את אומד דעתם של הצדדים. לטענתה, כל שימוש במידע החסוי, שלא לצורך כיול הקוראים האלקטרו-אופטיים מהווה הפרה של ההסכם, ואין לעניין זה כל משמעות להבאת ההתקשרות לסיומה. לחלופין טוענת סקו-סיסטם כי שגה בית המשפט משלא נענה לעתירתה החלופית, כי יושבו לה מחצית מהרווחים אותם עשתה סופרקום באמצעות השימוש בשיטה, בהתבסס על סעיף 3.5 להסכם. לבסוף טוענת סקו-סיסטם כי שגה בית המשפט המחוזי משפרש את עתירתה לסעד של השבה כנוגע אך ורק להשבת רווחים בגין הפרת ההסכם בלבד, ולא גם בגין העילות של גזל סוד מסחרי ועשיית עושר שלא במשפט. 13. מנגד טוענת סופרקום כי שגה בית המשפט משחייב אותה בגין עוולה של גזל סוד מסחרי, שכן סקו-סיסטם הבהירה באופן חד משמעי כי תביעתה היחידה הינה בגין עילה של הפרת הסכם הסודיות. משכך טוענת סופרקום כי משקבע בית המשפט כי לא הפרה את ההסכם, היה עליו לדחות את התביעה כולה. עוד טוענת סופרקום כי שגה בית המשפט משקבע כי קיים דמיון מהותי בין השיטה שבה עשתה שימוש ובין שיטתה של סקו-סיסטם, ולפיכך שגה משקבע כי קמה החזקה לפיה עשתה שימוש במידע שהועבר אליה על ידי סקו-סיסטם. כמו כן טוענת סופרקום כי שגה בית המשפט המחוזי משהחיל על המקרה את חוק העוולות המסחריות, שכן כניסתו לתוקף הייתה רק לאחר האירועים נשוא התביעה. דיון 14. הדיון בענייננו יחולק למספר נקודות, בהתאם לסוגיות העולות מן הערעורים. חלקו האחד יעסוק בטענתה של סקו-סיסטם לפיה השימוש אותו עושה סופרקום בשיטת ההדפסה מהווה הפרה של הסכם הסודיות, חלק שני יעסוק בטענתה לפיה זכאית היא למחצית מהרווחים אותם הפיקה סופרקום בגין השימוש בשיטה זו, בהתבסס על סעיף 3.5 להסכם הסודיות, וחלק נוסף יוקדש לשאלת חבותה של סופרקום בגין גזל סוד מסחרי. הפרת הסכם הסודיות 15. לטענתה של סקו-סיסטם, משקבע בית המשפט המחוזי כי סופרקום עשתה שימוש בשיטת סקו-לייבל במסגרת פיתוח שיטתה שלה, היה עליו לקבוע כי מדובר בהפרה של הסכם הסודיות, ולחייב את סופרקום בסעדים שנתבקשו בשל הפרה זו. לעניין זה טוענת סקו-סיסטם, כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי ההסכם לא אסר על שימוש בידע המוגן בהסכם הסודיות, אלא רק על העתקתו. 16. לשם פרשנות הסכם הסודיות וכדי להבין את היקף התפרשותו, עלינו בראש ובראשונה לבחון את לשונו. מחמת חשיבותו לענייננו, נביא להלן את תוכנו של החלק המבואי להסכם, בו הצהירו הצדדים על כוונותיהם: "הואיל: וברשות סקו-ליבל שיטת הדפסה באמצעות חומרים מיוחדים בעלי תכונות אופטיות היוצרים "חתימה" יחודית להדפסה המגינה עליה מפני זיופים ואשר נתוניה מוזנים לתוך מכשיר קריאה אלקטרו-אופטי המזהה את נתוני ההדפסה (להלן: "השיטה"); והואיל: וסקו-ליבל הינה הבעלים היחיד והבלעדי של כל הזכויות בשיטה, לרבות נכסי קנין רוחני וכל יתר הזכויות הקשורות בכך והכל כמפורט להלן; והואיל: וסופרקום עושה שימוש בשיטה שבאמצעותה ניתן לאתר מוצרים מזוייפים, מכירה אותה ומעוניינת לקבל את הידע החסוי לצורך יישומה של השיטה (להלן: "הידע"); והואיל: וסקו-ליבל מוכנה למסור לסופרקום את הידע (know how) בתנאי שידע זה יובא לידיעתה בלבד ויעשה בו שימוש אך ורק לצורך תיכנות מכשירי הקריאה האלקטרו-אופטיים; לפיכך, הותנה הוסכם והוצהר בין הצדדים כדלקמן:...". 17. כפי שניתן לראות, מדובר בהסכם אשר נכרת שעה שסופרקום עושה הייתה שימוש בשיטתה של סקו-סיסטם במסגרת פעולתה, ונועד להגן על המידע אותו נתבקשה סקו-סיסטם להעביר לסופרקום, בכדי שהאחרונה תוכל לעשות בו שימוש לשם תיכנות הקוראים, במסגרת יישומה של השיטה בה ממילא עשתה שימוש עוד לפני כריתת הסכם הסודיות. 18. כפי שעולה מעיון בו, רוב רובו של ההסכם הינו הצהרתי, ומכוון להגדרתם של תנאי העברת המידע בין סקו-סיסטם לסופרקום ולהצהרתה של סופרקום כי היא מכירה בכך שהמידע המועבר לה ושיטת סקו-לייבל הינם קניינה של סקו-סיסטם ונחלתה הבלעדית. מלשון הצהרתית זו, הזוכה למעמד מרכזי בהסכם הסודיות, ניתן להסיק כי לצד ההוראות הפרטניות המטילות חיובים מסויימים כבסיס להסכם, עיקר כוונתם של הצדדים הייתה להגדיר את טיב היחסים ביניהם ביחס לקניינה הרוחני של סקו-סיסטם. על פי הכללים המקובלים בבית משפט זה לפרשנותו של הסכם, לא ניתן לבחון כל סעיף בו כעומד בפני עצמו, ויש להבינו גם לאור ההקשר הכללי של העסקה ולאור יתר סעיפים ההסכם. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט בע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטוב יצחק ז"ל, פ"ד מא (1) 282, 305-306 (1987), לפיהם: "בפרשנות החוזה יש איפוא, מחד גיסא, להשקיף עליו כעל מכלול, תוך ראייתו הכוללת, ומאידך גיסא, לבחון את הקשרים בין ההוראות השונות, תוך מגמה לגבש מהן את אומד דעתם של הצדדים. בהקשר זה יש חשיבות רבה למהותה של העיסקה, למבנה המשפטי הכללי שלה ולמטרותיה הכלכליות והחברתיות. כל אלה יש להם השלכה על אומד דעתם של הצדדים". 19. מתוך הקשרים אלו יש לומר שחלק משמעותי מהסכם הסודיות אינו מהווה כלל חוזה הנועד לביצוע, אלא אך הצהרה של סופרקום אודות הכרתה בקניינה של סקו-סיסטם. בנסיבות אלו, משמעותו המרכזית של הסכם הסודיות הינה במסגרת החלתם של דיני הקניין הכלליים (ולצידם גם את הוראותיו של חוק העוולות המסחריות אשר, כאמור, טרם נכנס לתוקפו בעת כריתת ההסכם) על היחסים בין הצדדים, בכפוף למוצהר בו. מפרשנות זו עולה כי הצדדים התכוונו לכך שמעבר לחובות הפרטניות אותן קובע ההסכם, ואשר יידונו להלן, מתמצות זכויותיהם וחובותיהם על פי ההסכם בזכויות והחובות המוקנות להם בדין הכללי, בכפוף למוצהר בהסכם הסודיות. 20. מעבר להצהרה זו, מונה כאמור הסכם הסודיות מספר סעיפים המטילים חובות על הצדדים. בסעיפים 3.2 ו-3.3 מתחייבת סופרקום שלא להעביר את המידע שהועבר לה ולא להעתיקו, בסעיפים 4.1 ו-4.2 מתחייבים הצדדים לפעול בדרך שהוסכם עליה ביחס להבאת ההסכם לסיומו ובסעיף 5 מתחייבת סופרקום שלא להמחות את זכויותיה וחובותיה על פי ההסכם. כאמור, מקובלת עלי פרשנותו של בית המשפט המחוזי, לפיה חובות אלו ממצות את חובותיהם של הצדדים לפי ההסכם, ורק הפרה של אחת מהחובות הללו תהווה הפרה של ההסכם. 21. עם זאת, לא מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה סופרקום לא הפרה אף לא אחת מן החובות האמורות, המפורטות בצורה מפורשת בהסכם הסודיות. 22. סעיפים 3.2 ו-3.3 להסכם הסודיות מבטאים את התחייבותה של סופרקום על פי ההסכם שלא להעתיק או להעביר את הידע לאחר: "3.2 סופרקום מתחייבת לשמור בסודיות גמורה ומוחלטת את כל הידע החסוי, וכן כל מידע, ידע ונתונים שבאו ו/או שיבואו לידיעתה עקב ותוך עבודה עם סקו-ליבל, ולא לגלותם ולא להעבירם לאחר, בין במישרים ובין בעקיפין, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, בכל זמן שהוא, אלא אם קיבלה לכך את אישור סקו-ליבל מראש ובכתב. 3.3 סופרקום מתחייבת שלא להעתיק ו/או לשכפל ו/או להפיץ ו/או להעביר את החומר הנכלל בידע החסוי או חלק ממנו אלא אם קיבלה לכך את אישור סקו-ליבל מראש ובכתב". 23. לסעיפים אלו מצטרפת התחייבותה של סופרקום המצויה בסעיף 5 להסכם הסודיות, להימנע מלהמחות את זכויותיה על פי ההסכם: "5. המחאה והסבה סופרקום מתייחבת שלא להמחות ולא להסב, בין במישרין ובין בעקיפין, זכויותיה וחובותיה על-פי הסכם זה, כולם או מקצתם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה ולא לשעבד ולא למשכן זכויותיה על-פי הסכם זה לאחר (ים) וכן שלא להעבירן לחברה בת שלה, לחברה בשליטתה או לחברה קשורה, ללא הסכמתה המוקדמת ובכתב של סקו-ליבל". 24. מסעיפים אלו עולה כי זכותה של סופרקום לעשות שימוש במידע שהועבר אליה מסקו-סיסטם התמצה בשימוש שנעשה על ידיה בלבד, וכל שימוש בו שלא במסגרת הגבלה זו מהווה הפרה של הסכם הסודיות. 25. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, השימוש אותו עשתה סופרקום במידע שהועבר אליה, ואשר היווה ביצוע עוולה של גזל סוד מסחרי, נעשה באמצעות חברת קירי. במסגרת פסק דינו בית המשפט המחוזי לא הבחין בין סופרקום וקירי, בכל הנוגע לפעולתן המשותפת. כך, לעניין סעיף 10(1) לחוק העוולות המסחריות נקבע כי המידע הועבר מסקו-סיטסם לסופרקום, ואילו לעניין סעיף 10(2) נקבע כי נעשה שימוש במידע זה על ידי קירי. 26. אלא שזהות זו בין סופרקום וקירי נוגדת את התחייבותה של סופרקום בסעיף 5 להסכם, לפיה השימוש שייעשה על ידי סופרקום במידע שהועבר אליה ייעשה על ידיה בלבד, ולא באמצעות אחרים, גם אם מדובר בחברת בת שבשליטתה המלאה. לפיכך, מקביעותיו העובדתיות האמורות של בית המשפט המחוזי עולה בבירור כי סופרקום הפרה את התחייבויותיה לפי סעיפים 3.2, 3.3 ו-5 להסכם הסודיות, כאשר עשתה שימוש במידע באמצעות חברת קירי. 27. אשר על כן, אני מציע לחברי לקבל את הערעור ולקבוע כי סופרקום הפרה את הסכם הסודיות. התביעה לבעלות על מחצית רווחיה של סופרקום 28. בתביעה חלופית עותרת סקו-סיסטם לבעלות על מחצית הרווחים אותם עשתה סופרקום באמצעות פיתוח שיטה המתבססת על שימוש במידע שהועבר לה, בהתאם לאמור בסעף 3.5 להסכם הסודיות: "3.5 היה ובמהלך עבודתה תמציא ו/או תפתח ו/או תגלה סופרקום תהליך חדש ו/או שיטה חדשה בקשר לשיטה ו/או לידע החסוי ו/או לשיטות ו/או לתהליכי היצור, תמסור על כך הודעה מיידית לסקו-ליבל. אם ירצו סקו-ליבל או סופרקום לרשום פטנט או להבטיח את זכויותיהם בכל דרך אחרת, ישתפו הצדדים פעולה ויחתמו על כל מסמך שיוצג למטרה זו. למען הסר ספק, יובהר כי המצאות, תגליות ופיתוחים כאלה יהיו רכושם הבלעדי של הצדדים בחלקים שווים". 29. לנוכח קביעתי לפיה יש לקבל את תביעתה של סקו-סיסטם בעילה של הפרת החוזה, איני רואה צורך להידרש לטענתה החלופית בדבר בעלותה המשותפת על סופרקום בשיטה שנעשה בה שימוש על ידי קירי. גזל סוד מסחרי – הערעור שכנגד 30. בטרם הדיון בסוגיה זו, יש להידרש לטענתה של סופרקום, לפיה אין להחיל את חוק העוולות המסחריות על המקרה, שכן חוק זה נכנס לתוקפו אך ביום 28.10.1999, בעוד שפיתוח הטכנולוגיה נשוא הדיון נעשה על ידי קירי בין השנים 1995 ל-1999. איני יכול לקבל טענה זו. מכיוון שסופרקום לא טענה בבית המשפט המחוזי טענות לגבי הסעדים שנתבקשו על ידי סקו-סיסטם, לא נקבעו כל ממצאים בשאלת המועדים בהם נעשה על ידיה השימוש הנטען במידע. לפיכך, משלא הוכחשה סוגיה זו, יש לקבוע כי השימוש הראשוני במידע נעשה כבר בשנת 1995, לשם פיתוח השיטה בה השתמשה קירי, והמשך השימוש בו נעשה עד למועד הגשת התביעה, 16.12.1999. יש לציין, כי במסגרת התביעה ביקשה סקו-סיסטם, בין היתר, כי בית המשפט יורה לסופרקום וקירי להפסיק את השימוש בשיטה. משכך, הגם שעריכת הסכם הסודיות ומעבר המידע מסקו-סיסטם לסופרקום נעשו בטרם נכנס חוק העוולות המסחריות לתוקפו, והשימוש במידע זה על ידי סופרקום החל בטרם נכנס החוק לתוקפו, הרי ששימוש זה המשיך גם לאחר תחילת תחולתו של החוק. בנסיבות אלו, החלה של חוק העוולות המסחריות על נסיבות האירוע אינה מהווה החלה רטרוספקטיבית, כטענת סופרקום, אלא החלה אקטיבית, דהיינו – החלתו על מצב שקיים היה בעת כניסת החוק לתוקפו, כך שהוא חל מיום כניסתו לתוקף והלאה. ההלכה בעניין זה נקבעה בעע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (2) 765, 778-779 (1992): "מה דינו של חוק, החל על מצב דברים נתון (להבדיל מפעולה שנעשתה בעבר או מצב שנסתיים בעבר או מצב או פעולה שיתהוו אך בעתיד) הקיים ביום היכנסו לתוקף: האם החלת החוק על מצבים אלה היא רטרוספקטיבית או פרוספקטיבית? טול חוק חדש, הקובע כי בעלים של נכס חייב לשלם מס חדש. האם החלתו על מי שרכש בעלות באותו נכס לפני היכנסו לתוקף של החוק היא החלה רטרוספקטיבית של החוק? לדעתי, התשובה היא בשלילה. החוק יחול על כל בעלי הנכסים ביום חקיקתו, בלא שהחלתו עליהם היא רטרוספקטיבית. אכן, החלת החוק החדש תהא רטרוספקטיבית, אם היא תחול גם על מי שחדל להיות בעל נכס ביום כניסתו של החוק לתוקף (החלה על מי שהיה לו מצב של בעל נכס, ומצב זה הסתיים). החלתו של החוק אף אינה פרוספקטיבית (כלומר, מי שיהא בעל נכס בעתיד בלבד). החלתו של החוק על מי שהוא בעל נכס ביום כניסתו של החוק לתוקף היא החלה אקטיבית של החוק. החוק פועל מיד על מצב דברים כפי שהוא קיים ביום כניסתו לתוקף. נמצא, כי בצד מושג הרטרוספקטיביות ומושג הפרוספקטיביות קיים מושג האקטיביות. החלת חוק היא אקטיבית, אם היא מוחלת על מצב דברים המתקיים ביום כניסתו של החוק לתוקף". משכך, החלתו של חוק העוולות המסחריות על נסיבות המקרה הינה אפשרית, הגם שהוא יחול כאמור רק על השימוש שנעשה על ידי סופרקום החל מיום כניסתו של החוק לתוקף. נקודה זו יכולה הייתה להיות משמעותית בנוגע לסעדים שנתבקשו על ידי סקו-סיסטם בהתבסס על חוק עוולות מסחריות, אלא שכאמור סופרקום לא טענה כנגד הסעדים שנתבקשו בבית המשפט המחוזי, וממילא הסעד שהוענק הינו סעד שניתן ללא הוכחת הנזק. 31. טענה נוספת בפיה של סופרקום בנוגע להחלתו של חוק העוולות המסחריות על המקרה הינה כי בית המשפט עשה כן מיוזמתו, מבלי שהדבר נטען על ידי סקו-סיסטם, אשר טענה אך ורק לגבי הפרת ההסכם. גם טענה זו איני יכול לקבל. מעיון בכתבי טענותיה של סקו-סיסטם בבית המשפט המחוזי עולה בבירור כי אמנם עיקר טענותיה הוקדשו להפרת ההסכם, אולם לא ניתן לומר כי זנחה לחלוטין את טענותיה לגבי ביצוע העוולה של גזל סוד מסחרי כלפיה, כשטענה זו מופיעה הן בכתב התביעה והן בסיכומיה (ראו סעיף 25.5 לכתב התביעה וסעיף 30 לסיכומיה של סקו-סיסטם בבית המשפט המחוזי). משכך, אין כל פגם בפנייתו של בית המשפט המחוזי לבחינת ביצוע העוולה. 32. לגופו של עניין, טוענת כאמור סופרקום כי שגה בית המשפט משקבע כי עומדת כנגדה החזקה לפיה עשתה שימוש בסוד מסחרי של סקו-סיסטם. אבחן כעת טענה זו. 33. חוק העוולות המסחריות קובע את העוולה של גזל סוד מסחרי: גזל סוד מסחרי 6. (א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר. (ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה: (1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו; (2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד; (3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסר כאמור לפני שהגיע אליו. (ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, "הנדסה חוזרת" – פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר. לענייננו משמעותי סעיף 6(ב)(2) לעיל, הקובע כי שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמה, ובניגוד לחיוב חוזי, מהווה גזל סוד מסחרי. בהתאם, קובע סעיף 10 מהו שימוש בסוד מסחרי: חזקת שימוש 10. חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה: (1) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהיתה לו גישה אליו; (2) המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי. משכך, עיקר הסוגיה שבפנינו טמון בשאלות העובדתיות האם המידע המהווה את הבסיס לשיטת סקו-לייבל הגיע לידיעתה של סופרקום, האם מדובר היה בו במידע המהווה סוד מסחרי, והאם המידע שבו עשתה סופרקום שימוש במסגרת שיטתה דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי. 34. בית המשפט המחוזי בחן את מרביתן של הטענות העובדתיות אותן מעלה סופרקום בפנינו ונתן להן מענה בפסק דין מנומק היטב, בהתבססו בעיקר על העדויות אותן שמע ועל חוות דעתם של העדים המומחים מטעם הצדדים. כידוע, הלכה היא, כי בית משפט שלערעור לא יתערב על נקלה בממצאים שבעובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית והוא יעשה כן רק אם מסקנותיה אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר. כך במיוחד, כאשר מדובר בקביעות המבוססות על חוות דעת מומחים מקצועיים, שנחקרו על חוות דעותיהם אלו (ראו ע"א 6768/01 רגב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.4.2004); ע"א 2989/95 קורנץ נ' מרכז ספיר – בית חולים "מאיר", פ"ד נא (4) 687, 695 (1997); ע"א 8382/04 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' מזרחי (לא פורסם, 2.2.2006)). 35. בעניינו קבע בית המשפט המחוזי, כעניינים שבעובדה, כי סקו-סיסטם הוכיחה ששיטת סקו-לייבל הייתה שיטה מסחרית ייחודית ליישום אבטחת מסמכים באמצעות החדרת חומר לצבע הדפוס וגילויו באמצעות גלאי אלקטרו-אופטי. כן קבע כי המידע עליו מבוססת שיטתה של סופרקום דומה דמיון מהותי למידע עליו מבוססת שיטת סקו-לייבל, וכי במסגרת העברת המידע מצד סקו-סיסטם אל סופרקום ביחס לכיול הקוראים, הייתה לסופרקום נגישות לסוד המסחרי אשר היה בו כדי לקדם אותה במידה ניכרת בפיתוח שיטתה. בית המשפט המחוזי עיגן את הממצאים העובדתיים הללו בתשתית ראייתית מקיפה, אשר עלתה מהראיות והעדויות שהוצגו בפניו. אמנם בית המשפט לא נענה לבקשתה של סופרקום למנות מומחה מטעם בית המשפט, אולם אין בכך כדי לפגום בקביעותיו. יש לציין בעניין זה, כי בניגוד לטענותיה של סופרקום, סקו-סיסטם לא התנגדה לבקשתה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אלא אך ציינה כי אין היא משוכנעת בנחיצותו של מינוי זה. בנסיבות האמורות לא מצאתי כי קיימת כל עילה שהיא אשר תצדיק התערבות בקביעותיו העובדתיות האמורות של בית המשפט המחוזי. משכך, לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי קמה כנגד סופרקום החזקה שבסעיף 10 לחוק העוולות המסחריות, לפיה עשתה שימוש בשיטת סקו-לייבל במסגרת שיטתה שלה, שימוש העולה כדי גזל סודה המסחרי של סקו-סיסטם. 36. לאור האמור לעיל, דין הערעור שכנגד להידחות. סוף דבר 37. בסיכומו של עניין, אני מציע לחברי לדחות את הערעור שכנגד ולקבל את ערעורה של סקו-סיסטם ולקבוע כי סופרקום וקירי חבות לה, ביחד ולחוד, בגין הפרת חוזה הסודיות. אני מציע כי הדיון בתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, לשם קביעת הסעד לו זכאית סקו-סיסטם בגין הפרת החוזה. 38. סופרקום וקירי ישאו ביחד ולחוד בשכר טרחת עורך דינה של סקו-סיסטם, בסכום של 30,000 ש"ח. ש ו פ ט המשנה לנשיאה א' ריבלין: אני מסכים. המשנה לנשיאה השופט ד' חשין: אני מסכים. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן. ניתן היום, כ' בחשון תשס"ח (1.11.2007). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06039230_H08.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il