מדינת ישראל נ. עודד פריניאן

פסק-דין בתיק רע"ב 3918/09 בבית המשפט העליון רע"ב 3918/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עודד פריניאן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 22.4.09 בעע"א 2989/08 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' מודריק תאריך הישיבה: ב' בסיון התשס"ט (25.5.2009) בשם המבקשת: עו"ד יוכי גנסין, עו"ד מיכל מיכלין-פרידלנדר בשם המשיב: עו"ד דוד יפתח, עו"ד משה שרמן ועו"ד דן ענבר פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. בפנינו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בתיק עע"א 2989/08, מיום 22.4.2009, בגדרה הורה למבקשת לבדוק ולקבוע את יציאת המשיב לחופשה. 2. המשיב, עודד פריניאן, הינו אסיר המרצה עונש מאסר בן חמש שנים שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק תפ"ח 1164/05, לאחר שהורשע, יחד עם אחיו ולאחר הודאתם בגדר הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לבצע פשע (רצח) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כיום אסור המשיב בכלא רימונים ותאריך השחרור המלא שלו ממאסר הינו ביום 30.8.2010. 3. הבקשה שבפנינו הינה חוליה נוספת בשרשרת הליכים שהתנהלה בעניינם של המשיב ושל אחיו בענין יציאתם לחופשה. ביום 18.3.2008 ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ד' רוזן), בגדרה נקבע כי מן הראוי שהרשות תבדוק הוצאת המשיב ו/או אחיו לחופשה למספר שעות בתנאים מכבידים וקשים שיהיה בהם להבטיח את שלומם. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשה לרשות ערעור בפני בית משפט זה (רע"ב 3045/08) אשר קיבל את הערעור במובן זה שהורה על השבת הענין לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן את מסוכנות המשיב ואחיו כלפי אחרים. ביום 3.6.2008, לאחר שהענין הוחזר לבחינתו, ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בגדרה אישר את עמדת הרשות כי אין להוציא את המשיב לחופשות. 4. זמן מה לאחר מכן, הגיש המשיב בקשה נוספת לצאת לחופשה וביום 28.1.2009 ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי התל-אביב-יפו בעע"א 2989/09 (כבוד השופט ד' רוזן), בגדרה הורה לרשות לבחון שוב את אפשרות הוצאתו של המשיב לחופשה בת מספר שעות, וקבע כי היה וזו תדבוק בעמדתה שלא לאפשר את החופשה, עליה להציג נימוקים ומידע עדכני ואחר המצביע על מסוכנות לציבור או למשיב עצמו באם יצא לחופשה בתנאים מגבילים. 5. ביום 22.4.2009, לאחר דחיות מספר, נידון הענין שנית וניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, נשוא הבקשה שבפנינו (כבוד השופט ע' מודריק). בגדרה של החלטה זו נקבע כי טענות המבקשת מתבססות על מידעים די ישנים, אשר עמדו גם בפני בית המשפט העליון עוד בהחלטתו הקודמת בעניינם של המשיב ואחיו (רע"ב 3045/08 הנ"ל). עוד צוין כי אותם מידעים הם שעמדו בבסיס החלטה שניתנה בענין אחיו של המבקש לענין שחרור לאחר שני-שלישים מתקופת המאסר ואשר דחתה את בקשתו של זה. יחד עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי לטעמו שונים השיקולים בין סוגית השחרור ממאסר בתום שני-שלישים מתקופתו מהשיקולים בענין הוצאה לחופשה בת מספר שעות. לפיכך הורה למבקשת לבדוק ולקבוע את יציאת המשיב לחופשה שלא תעלה על 12 שעות, בתנאי הכבדה שייקבעו על ידיה, וזאת תוך 30 ימים. עוד נקבע כי על המבקשת לנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי שמועד החופשה ייוודע למשיב ולאחרים בהתראה הקצרה ביותר האפשרית. כנגד החלטה זו הבקשה שבפנינו. 6. לטענת המבקשת, עומד ענין זה במבחנים שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור היות ונוגע הוא בביטחון הציבור כך שהינו חורג מעניינו הפרטני של המשיב. לגופו של ענין, נטען כי בעניינו של המשיב קיימים מידעים המעידים על מסוכנות רבה הנשקפת הן לו עצמו והן לציבור במידה ויצא לחופשה. זאת על בסיס הערכה מודיעינית המעידה על כך כי המשיב הינו בעל קשרים וסכסוכים עם ארגוני פשיעה, וכן כי המשיב ואחיו מצויים בקשרים עם עבריינים בכירים וחברי ארגוני פשיעה בהקשרים פליליים אף בתקופת מאסרם. לשיטתה, התעלם בית המשפט המחוזי בהחלטתו גם מנסיבות ביצוע העבירה בה הורשע המשיב המהוות אף הן חיזוק משמעותי למידע המודיעני המצוי בעניינו ולחוות דעת גורמי המודיעין בענין זה. כמו כן נטען כי לא ניתן משקל ראוי לסכנה הנשקפת לציבור מהמשיב במידה וזה יצא לחופשה וכי שגה בית המשפט המחוזי עת הניח כי ניתן יהיה לאיין מסוכנות זו במידה והחופשה תהה קצרה ותיוודע למשיב ולאחרים בהתראה קצרה ככל האפשר. לשיטתה, אין נתונה לאסיר זכות מוקנית לצאת לחופשות ולפיכך, יש ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבור בנסיבות הענין על האינטרס של המשיב. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי התעלם באופן בלתי סביר מהשלכות החלטתו על המאמצים להילחם בתופעה של ארגוני פשיעה וביריבות ביניהם תוך שימוש באמצעי לחימה ותוך סיכון שלום הציבור. 7. נוסף לטענות אלו, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי כשהניח כי המבחן לקבלת החלטת הגורמים המקצועיים דורש כי יתקיים מידע עדכני וקונקרטי המעיד על הסכנה לציבור, אחר מזה שהוצג בפניו, ובכך אף לא נתן את המשקל הראוי להחלטת בית משפט זה אשר על בסיס אותם מידעים קיבל את עמדת המבקשת באשר לשחרורו של אחי המשיב לאחר ריצוי שני-שלישים מתקופת מאסרו. כן נטען כי בית המשפט לא בחן את סבירות החלטת הגורמים המוסמכים והמקצועיים כפי תפקידו, אלא שם את דעתו תחת דעתם. 8. המשיב מצידו טוען כי אין בבקשת המדינה כל סוגיה החורגת מן הענין הצר והנקודתי באשר לשחרורו שלו לחופשה ומשכך אין היא מצדיקה מתן רשות ערעור. לטענתו, אין לקבל מצב, העולה לשיטתו כדי אפליה, לפיו כל אימת שמגישה המדינה בקשה לרשות ערעור טוענת היא כי מדובר בביטחון הציבור ומשכך בסוגיה המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית, ואילו בקשות אשר מגישים אסירים על החלטות ממין זה נדחות בשל היותן פרטניות ונוגעות לעניינם הצר בלבד. 9. לגופו של ענין נטען, כי החלטת בית המשפט המחוזי הינה מאוזנת ומידתית ואין מקום להתערב בה. המשיב ריצה כבר ארבע מתוך חמש שנות המאסר שהושתו עליו ולאורך כל מאסרו התנהג למופת ואף עובד במטבח הסגל, דבר המעיד על ההתרשמות החיובית של גורמי שירות בתי הסוהר ממנו ועל האמון שניתן בו. ביטוי לכך נראה לטענתו אף בדברי היועצת המשפטית של שירות בתי הסוהר בדיון שנערך בעניינו. עוד נטען כי עמדת המבקשת בעניינו עולה כדי אפליה בינו ובין אסירים אחרים אשר יוצאים לחופשות אף שנשפטו על עבירות חמורות מאלו בהן הורשע ולתקופות מאסר ארוכות משלו. כמו כן נטען, כי לא הייתה בכתב האישום כל טענה בדבר חברותו בארגון פשיעה או קיומו של ארגון כאמור ומשכך טענותיה הכלליות של המבקשת בענין זה אינן נוגעות למשיב עצמו. יתרה מכך, לשיטתו, עצם שהותו במאסר בתנאים חופשיים יחסית תוך מגע עם מאות אסירים והתפקיד האחראי שהוא ממלא במטבח הסגל, מוכיחים כי טענות המבקשת לסיכון שנשקף לו או ממנו הינן חסרות בסיס. בנסיבות אלו, לא ניתן לטענתו להמשיך ולהסתמך על חומר מודיעיני ישן ולא מעודכן ולהמשיך ולהחזיקו מעל ראשו של המשיב לנצח. עוד נטען כי בעצם כך שבית המשפט המחוזי לא ציין במפורש כי החלטת הרשויות המקצועיות אינה סבירה אין כדי להוביל לבטלות החלטתו, היות וברי כי זו מהות ההחלטה שניתנה לאחר שבחן את כל השיקולים הרלוונטיים, לרבות המידע המודיעיני הנטען. נוסף לטענות אלו, עולה מתגובת המשיב כי לטענתו נאמר לו על ידי קצין המודיעין של שירות בתי הסוהר כי אינו מתנגד ליציאתו לחופשה כך שנראה גם כי בשונה מטענות המבקשת, אין תיאום בין עמדת מודיעין שירות בתי הסוהר ומודיעין המשטרה, כאשר הראשונים תומכים דווקא בהוצאתו לחופשה. דיון 10. לאחר שעיינו בבקשה, בתגובה המשיב ובהחלטת בית המשפט המחוזי, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ואף עיינו, בהסכמת באי כוח המשיב, בחומר המודיעיני שהוצג, החלטנו ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור שהוגש על פיה ולקבל את הערעור. 11. נקבע לא אחת, בפסיקת בית משפט זה כי טענה לפיה נשקפת מסוכנות מהמשיב לציבור, יכולה לעורר חשיבות וענין לציבור באופן המצדיק לעיתים מתן רשות ערעור אף בהליכים מעין אלו ואף כנגד ההלכה הקובעת כי רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר תינתן אך במשורה, מקום בו מתעוררת שאלה משפטית או עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים (ראו למשל, רע"ב 3045/08 מדינת ישראל נ' פריניאן (טרם פורסם, 11.5.2008); רע"ב 5947/08 מדינת ישראל, נ' בסה (טרם פורסם, 14.7.2008) (להלן: ענין בסה)). ודוק, קביעה זו אינה בגדר "קלף פתוח" למדינה כי כל אימת שסבורה היא כי שגה בית המשפט המחוזי, תינתן לה רשות לערער על החלטתו. בקשות כאמור יש לבחון לגופן ולראות האם אכן מתעוררות בהן אותן שאלות של בטחון הציבור אשר יש בהן כדי להצדיק דיון נוסף בפני ערכאה זו. בנסיבות הענין שבפנינו, לאחר שעיינו בהחלטת בית המשפט המחוזי ובמידעים הקיימים בעניינו של המשיב (ואשר מטבע הדברים לא ניתן לפרטם), שוכנענו כי אכן מתעוררת השאלה האמורה, ויש מקום ליתן את הרשות לערער כאמור. 12. ראשית, יש להקדים ולומר כי בבחינת החלטתם של שירות בתי הסוהר והגורמים המקצועיים האמונים על כך, בשאלת יציאתו של אסיר לחופשה, התפקיד המסור לבית המשפט המחוזי הינו של בחינת חוקיות וסבירות ההחלטה בלבד, ואל לו להחליף דעתם בדעתו, ככל שהחלטתם עומדת במבחנים אלו (ראו למשל, רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מז(3) 802 (1993); רע"ב 10426/03 מדינת ישראל נ' אביטל, פ"ד נח(6) 817 (2004); ענין בסה). בבחינת ההחלטה יש לזכור כי יציאתו של אסיר לחופשה הינה פריבילגיה הניתנת לו ואינה בגדר זכות מוקנית. משכך, ואף אם נכון הוא כי דרך כלל אסיר שהתנהגותו מצדיקה זאת, יתוגמל בפריבילגיה זו, עדיין כשמאזנים זאת מול סכנה ממשית ואמיתית הנשקפת מן היציאה לחופשה לאותו אסיר ובמיוחד כאשר נשקפת סכנה אף לציבור הרחב, יכריעו שיקולים אלו דרך כלל את הכף. 13. לגופו של ענין, לאחר שעיינו בחומר המודיעיני, שוכנענו כי המצוי בו הינו תקף ורלוונטי אף למועד זה, וכי אכן יש בו כדי לבסס לכאורה מסוכנות ממשית הנשקפת הן למשיב והן לציבור במידה וזה ישוחרר לחופשה, ולו לחופשה קצרה ובתנאים המגבילים שהציב בית המשפט המחוזי. לא מצאנו גם בסיס לטענות המשיב כי החלטות המבקשת בעניינו עולות כדי אפליה בינו ובין אסירים אחרים משהחלטות ממין זה מטבען נגזרות מנתוניו הפרטניים של האסיר המבקש לצאת לחופשה והמידעים הקיימים ביחס אליו. 14. מן החומר המודיעיני עולה החשש הממשי כי המשיב ואחיו מעורבים בפעילות עבריינית במסגרת של "ארגון פשיעה". כך אף עולה מאופייה של העבירה בה הורשע המשיב ונסיבותיה. בנסיבות אלו, גובר עד מאוד משקלם של השיקולים המטים את הכף כנגד הוצאתו של המשיב לחופשה (השוו לרע"ב 314/06 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 1.2.2006); רע"ב 5791/05 חרירי נ' משטרת ישראל (לא פורסם 27.7.2005)). עוד אציין, כי משזה אופיו של החומר המודיעיני וזו המסקנה העולה ממנו, די לכאורה בסכנה הכללית הנלמדת מעצם היותו של המשיב חבר ב"ארגון פשיעה" על כלל המשמעויות העולות מכך ופוחתת הדרישה כי ימצא מידע מודיעיני ממוקד באשר לסיכון העולה מעצם שחרורו לחופשה. יובהר, כי אין בדברים האמורים כדי לקבוע כי לעולם יימנע ממי שהיה חבר ב"ארגון פשיעה" לצאת לחופשות במהלך מאסרו. ואולם, בבחינת בקשה מעין זו יש לבחון בדקדקנות האם אכן שינה אותו אסיר מדרכיו במידה המפחיתה את הסכנה הנשקפת לציבור משחרורו. כאשר התמונה העולה מן החומר המודיעיני הקיים בעניינו של המשיב מראה כי לא כך הוא, נוטה הכף באופן משמעותי כנגד ההחלטה להוציאו לחופשות. 15. סיכומם של דברים, מבחינת הבקשה עולה כי עמדת המבקשת הינה סבירה ולא היה מקום להתערב בה. נוסיף כי אף במידה ויש אמת בדבריו של המשיב כי גורמים מסוימים אמרו לו כי אין הם מתנגדים ליציאתו לחופשה אין בכך כדי להכריע את הכף כנגד העמדה הרשמית שהתגבשה אותה מציגה המבקשת (והשוו, עניין בסה הנ"ל). 16. אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט המחוזי מתבטלת. ש ו פ ט הנשיאה ד' ביניש: אני מסכימה. נ ש י א ה השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן. ניתן היום, י"ב בסיון התשס"ט (4.6.2009). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09039180_H04.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il