עמותת "בת דור- אגודה לאומנות המחול בתל אביב" נ. שרת החינוך ה

החלטה בתיק בג"ץ 3916/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3916/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל העותרת: עמותת "בת דור - אגודה לאומנות המחול בתל אביב" נ ג ד המשיבים: 1. שרת החינוך התרבות והספורט 2. מינהל התרבות במשרד החינוך התרבות והספורט 3. ועדת התמיכות למחול- משרד החינוך התרבות והספורט 4. המדור למחול - משרד החינוך התרבות והספורט עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ה' באדר תשס"ו (5.3.06) בשם העותרת: עו"ד ד' הולץ-לכנר בשם המשיבים: עו"ד א' קורינלדי-סירקיס פסק דין השופטת ע' ארבל: 1. בפנינו עתירתה של עמותת "בת דור- אגודה לאמנות המחול תל-אביב" (להלן: העותרת או העמותה) המצטרפת למספר רב של עתירות המוגשות לבית משפט זה המתייחסות לחלוקת תמיכות על-ידי משרד החינוך, התרבות והספורט (להלן: משרד החינוך). העתירה מופנית נגד שלושה עניינים: פרסום קריטריונים לחלוקת כספים ללהקות מחול; דחיית בקשת העותרת לתמיכה מהמשיבים לשנת 2004; וקבלת תמיכה מהמשיבים לשנת 2005. רקע עובדתי 2. העותרת הינה עמותה המנהלת בית ספר לאמנות המחול ומפעילה להקת מחול שהעמידה דורות של רקדנים מקצועיים שחרתו על דגלם לתרום לקידום רמת אומנות המחול במדינת ישראל. מיום היווסדה ועד לשנת 1999 נתמכה העותרת על-ידי הברונית בת שבע דה רוטשילד ז"ל ותוקצבה בסכומים מסוימים על-ידי משרד החינוך והתרבות. לאחר מותה של הברונית עשתה העותרת כל שביכולתה על מנת לשרוד, והחל משנת 1999 נעזרה בתמיכה כספית של המנהלת האומנותית של העמותה, גב' ג'נט אורדמן. כמו כן קיבלה העותרת תמיכה ממשרד החינוך והתרבות בסכומים שונים: בשנת 1999 קיבלה העותרת סכום של 403,000 ₪; בשנת 2000 לא קיבלה העותרת כל תמיכה ציבורית; בשנת 2001 קיבלה העותרת סכום של 550,00 ₪; בשנת 2002- סכום של 316,000 ש"ח. בשנים 2003-2004 לא קיבלה העותרת כל תמיכה מהמשיבים. לאחר שהוגשה העתירה התנהלו מגעים שונים בין העותרת למשיבים, ובסופם אושרה לעותרת עבור שנת 2005 תמיכה בסך של 80 אלף ₪ עבור הלהקה ובסך של 100 אלף ₪ עבור בית הספר למחול. העותרת הצהירה כי נכון למועד הגשת העתירה אין הגב' אורדמן יכולה להמשיך ולתמוך כספית בעמותה. 3. ביום 24.7.02 הגישה העותרת עתירה קודמת שעניינה דרישה מהמשיבים לתקצב את העותרת באופן שוויוני ובהתאם להיקף התקציב העומד לחלוקה וכן לקבוע קריטריונים שוויוניים לחלוקת כספי תמיכות. ביום 11.12.02 דחה בית משפט זה את העתירה תוך שהוא רושם לפניו את הודעת בא-כוח המשיבים, לפיה "עד ליום 1.6.03 ייקבעו קריטריונים פרטניים באשר לתמיכה במחול". בית המשפט ציין כי העותרת תוכל להגיש בקשותיה במסגרת קריטריונים אלה, ועד אז אם העותרת תגיש בקשתה מחדש, זו תיבחן במסגרת אמות המידה הקיימות (בג"ץ 6464/02). דיון קביעת קריטריונים 4. בעתירה הנוכחית טוענת העותרת בדבר חשיבות קביעתם של קריטריונים ומבחנים מוגדרים, ברורים ואובייקטיביים לצורך חלוקת התקציב המיועד ללהקות מחול. עם זאת, במהלך הזמן שעבר מאז הגשת העתירה נקבעו הקריטריונים האמורים והמשיבים הצהירו כי הם יפורסמו ברשומות בקרוב. על פי עדכוני המשיבים, ביום 6.11.05 פורסם נוסח טיוטת מבחני התמיכה בתחום המחול- להקות מחול, וכן פורסמה פניה לציבור בה הוזמן הציבור להעיר הערותיו על הנוסח האמור עד ליום 27.11.05. לאחר קבלת ההערות ובדיקתן ולאחר אישור משרד המשפטים, אמור להתפרסם נוסח סופי של מבחני התמיכה ברשומות. לא נמסר לנו שאכן המבחנים פורסמו ברשומות. העותרת ממשיכה לטעון כי טרם פורסמו קריטריונים ומבחנים הנוגעים להפעלת בתי ספר למחול, להבדיל מלהקות מחול, ולפיכך עתירתה בעניין זה לא התייתרה. באת-כוח המשיבים טענה בפנינו כי בעתירה כלל לא התבקש צו על תנאי המתייחס לקריטריונים עבור בתי ספר למחול, וכל שהוזכר שם היה קריטריונים עבור להקות מחול. כמו כן, לטענתה, חלוקת התמיכות לבתי הספר למחול נעשית על סמך קריטריונים שנקבעו עבור בתי ספר לאומנויות. 5. מאחר והעתירה התייחסה למבחנים עבור להקות מחול, ובהנחה שאלו פורסמו זה מכבר או עתידים להתפרסם בקרוב, התייתרה העתירה בנקודה זו. יש לציין כי מבחנים אלו נועדו להכווין התנהגות והתנהלות וצופים הם פני עתיד, שכן דרכה של נורמה שפניה פני עתיד (ראו בג"ץ 5290/97 עזרא נ' השר לענייני דתות, פ"ד נא(5) 410, 422). באשר לקריטריונים לבתי ספר למחול טענו המשיבים כי התקציבים לבתי הספר למחול מחולקים בהתאם לקריטריונים שנקבעו לבתי ספר לאומנויות. העותרת לא הראתה כל טעם לפגם בכך, ולפיכך גם בנקודה זו יש לדחות את העתירה. עם זאת יש לזכור כי קריטריונים אלו, שהיו אמורים, בהתאם להודעת המשיבים בבג"ץ 6464/02, להתפרסם עד ליום 1.6.03, מפורסמים רק בימים אלו, ולפיכך לא חלו בשנים 2004-2005. לכך, אני סבורה, יש השלכה על תוצאות העתירה בחלקה הבא שבו אדון כעת. תמיכות לשנת 2004 6. ביום 1.1.04 התקיימה פגישה אצל ראש מדור מחול וסגנית מנהל מינהל התרבות במשרד החינוך, התרבות והספורט בעניין התמיכה בעמותה לשנת 2004. בפגישה הוחלט כי בתום שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2004 יבחן מחדש מצבה של העמותה לשם הכרעה בשאלת התמיכות. באותה פגישה העלו נציגי המשיבים את העקרונות על-פיהם תיבדקנה בקשות העותרת לשם בחינת זכאותה לתמיכה לשנת 2004. עקרונות אלו כללו יציבות במרכיבי צוות הניהול, הנהלת חשבונות מסודרת, שיקום מוסדות העמותה, ביצועי להקת המחול כלהקה פעילה, התנהלות בית הספר למחול, הגשת בקשת התמיכה באופן מלא כנדרש ומתן הבהרה כי כספי התמיכה לא ישמשו להחזר הלוואות שניתנו לעמותה על-ידי גב' אורדמן. ביום 6.12.04 המליץ יושב ראש המדור למחול, מר דוד אגמון, לוועדת התמיכות במינהל התרבות שלא לאשר תמיכה בעותרת בשנת 2004. במכתבו של מר אגמון פורטו שש נקודות המנמקות את ההמלצה, ובהן הכנסות עצמיות נמוכות; אי ניצול של חלק ממתקני העמותה והעמסת הוצאות אחזקה מיותרות על העמותה בגין חלק מהמתקנים; אי בקיאות הנהלת העמותה בנעשה בעמותה; אי הצגת חזון עם יעדים ברי השגה ותוכנית הבראה; וכדומה. 7. העותרת טוענת כי היא עמדה בכל הדרישות שהוצגו לה בתחילת שנת 2004 וכי המכתב מעלה נקודות שלא הוצגו בפניה כדרישות בתחילת השנה. באשר לנימוקים גופם טוענת העותרת כי הינם שרירותיים ובלתי סבירים. העותרת סבורה כי המשיבים שמו להם למטרה שלא ליתן תמיכה ממשלתית לעותרת במטרה לשים קץ לקיומה. העותרת טוענת כי היא מופלית יחסית ללהקות מחול אחרות ומציגה לשם כך נתונים על סכומי התמיכות להם זכו להקות מחול אחרות בשנת 2003 ובשנת 2004. עוד מעלה העותרת חשד בדבר קיומם של שיקולים זרים ובלתי רלוונטיים, אותו היא מסיקה משתי התבטאויות של נציגי המשיבה בעניינה של העותרת. לטענת העותרת, במצב דברים בו המשיבים משתהים בפרסום מבחנים ברורים למרות פסק דינו של בית המשפט, הציבור אינו יודע כיצד לכלכל את צעדיו לשם קבלת תמיכה. בהעדר קריטריונים אלו סבורה העותרת כי הרשות השלטונית פעלה בעניינה בשרירותיות ובחוסר עקביות. לדבריה, היא פעלה במרץ, מתוך מוטיבציה קיומית, בהתאם לדרישות המשיבים, אך לאחר קיום הדרישות כולן העלו המשיבים נקודות שונות המצדיקות לדעתם את דחיית בקשת התמיכה, אך נקודות אלו כלל לא היוו בסיס לבדיקה מראש. המשיבים טוענים כי פנייתה של העותרת לוקה בשיהוי לאחר שנגמרה שנת התקציב והוצא כל הסכום המיועד לסעיף התקציבי הרלוונטי. לטענתם, גם אם נדחתה בקשתה של העותרת לתמיכה בסוף שנת 2004, יש בהגשת העתירה רק ביום 20.4.05 משום שיהוי. עוד הם מציינים, כי אף אם נפל פגם בחלוקת התמיכות בסעיף מסוים בשנה מסוימת לא יינתן סעד לעותר מקום בו כבר חולקו הכספים. לגופו של עניין סבורים המשיבים כי החלטתם בעניינה של העותרת הינה סבירה ומבוססת על בדיקה מעמיקה. לטענתם, התקיימו מספר דיונים במדור למחול במינהל התרבות, בהם נבחנו אפשרויות שונות שיהיה בהן כדי להעלות את העותרת על מסלול של הבראה ופעילות אמנותית נאותה ומשמעותית. לבסוף גובשה המלצה הדוחה את בקשת העותרת לתמיכה לשנת 2004, וזאת לאחר עיון בדו"ח הביקורת אודות העמותה ולאחר ביקור המדור במתקני העותרת, ולאור ניסיונם העגום של המשיבים עם התנהלות העותרת בשנים עברו, ולפיו לא עמדה העותרת בהמלצות שנקבעו בעניינה במסגרת תוכנית ההבראה. שיהוי 8. בטרם אפנה לבחינת טענת ההפליה של העותרת אתייחס תחילה לטענת השיהוי שהועלתה על-ידי המשיבים. ההמלצה שלא לאשר תמיכה לעותרת לשנת 2004 ניתנה על ידי יו"ר המדור למחול ביום 6.12.04. המכתב הגיע למשרדה של העותרת ביום 22.12.04. מנכ"ל העותרת שלח מכתב תשובה ליו"ר המדור למחול ביום 6.1.05. במכתבו מגיב המנכ"ל לטענות והנקודות שהועלו במכתבו של יו"ר המדור למחול ומביע תקווה כי בסיום תהליך בחינת התמיכה בעמותה תשוב העמותה "לקבל את ההכרה הממלכתית שהיא ראויה לה". ביום 13.1.05 השיב יו"ר המדור כי החלטת המדור לא השתנתה. יצוין כי ההחלטה הסופית בעניין של וועדת התמיכות ניתנה ביום 9.12.04 אך נראה שהחלטה זו כלל לא נשלחה לעותרת, כך שהעותרת סברה כי ההליכים בעניינה עדיין מתנהלים. במצב דברים זה, הגשת העתירה ביום 20.4.05 נראית לי סבירה ואינה לוקה בשיהוי. אמנם, לאחר שחולקו הכספים שהיו מיועדים לתמיכה בתקציב שנה מסוימת לא נוהג בית משפט זה להיענות לעתירה הנוגעת לכספים אלו (ראו למשל בג"ץ 2238/02 בית כנסת ניצנים – בקעה, ירושלים נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 3.12.02)). עם זאת בענייננו דחיית בקשת העותרת לתמיכה ניתנה רק בסוף שנת 2004, כך שאף אם היתה העותרת מזדרזת ומגישה את עתירתה ימים ספורים בלבד לאחר דחיית בקשתה היתה מוצאת עצמה במצב בו כספי התמיכות לשנת 2004 כבר חולקו ועתירתה היתה נדחית מפאת שיהוי. למעשה, בכך היינו מונעים מהעותרת את יומה בבית המשפט ואת אפשרות הביקורת השיפוטית על החלטת הרשות בעניינה. משכך, סבורה אני כי בנסיבות עניין זה אין לומר כי העותרת השתהתה ואין לדחות את העתירה על סמך נימוק זה. מכאן אעבור לבחון את טענת ההפליה שמעלה העותרת. הפליה 9. סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: חוק יסודות התקציב), אשר הוסף בשנת 1992 במטרה לקבוע שיטה חדשה של חלוקת תמיכות על ידי משרדי ממשלה שלא במסגרת שיטת הכספים הייחודיים, קובע כי תמיכה במוסדות ציבור תיעשה על-פי מבחנים שוויוניים שיקבעו ויפורסמו ברשומות. המבחנים במשמעות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב צריכים לאפשר הערכה אובייקטיבית במידה סבירה של המועמדים לתמיכה (בג"ץ 3792/95 תיאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאומנויות, פ"ד נא(4) 258, 275-276). גם בטרם נקבעו מבחנים שוויוניים מסודרים על-פי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב היתה חובה על המשיבים לפעול בהתאם לקריטריונים ברורים. כפי שאמר השופט ברק (כתוארו אז) בבג"צ 59/88 צבן נ' שר האוצר, פ"ד מב(4) 705 (להלן: עניין צבן): "אכן, כספי התקציב הם כספי מדינה. רשויות השלטון המוסמכות לפעול בהם, אינן רשאיות לעשות בהן כטוב בעיניהם. רשויות השלטון הם נאמני הציבור, והוצאתם של כספים אלה וחלוקתם, צריכה להעשות בדרך העולה בקנה אחד עם נאמנות זו. מבחינת המהות, מחייבת דרך זו שכנוע כי המטרה לשמה נועדו הכספים, היא מטרה שיש למדינה ענין לתמוך בה. התמיכה צריכה להעשות על פי עקרונות של סבירות ושוויון. (ראה בג"צ 175/71 פסטיבל למוסיקה אבו-גוש קרית-יערים נ. שר החינוך והתרבות, פ"ד כה(831 ,821 (2) ומתוך שיקולים ענינים. עמדנו על כך בבג"צ 780/83 ישיבת תומכי תמימים מרכזית נ. מדינת ישראל (לא פורסם) בו ציינו כי התמיכה הכספית צריכה להעשות "על פי קריטריונים ברורים, ענייניים ושווים". מבחינת הצורה חייבים להקבע קריטריונים ברורים וגלויים, על פיהם תעשה ההחלטה באשר לתמיכה הכספית, תוך קביעת מנגנוני בקרה כי הכספים משמשים את תעודתם, רק בדרך זו תעשה התמיכה באופן המתיישב עם חובת הנאמנות של השלטון. רק בדרך זו מובטח אמון הציבור, כי תמיכת המדינה נעשית לפי משקל הענין ולא משקל המעונין". הכנת המבחנים והקריטריונים לתמיכה בכל תחום הינה מלאכה מורכבת שדורשת זמן והשקעה רבה. אך גם בתקופה בטרם כניסת מבחנים אלו לתוקף יש לחלק את כספי התמיכות, שהם כספי ציבור, בהתאם לקריטריונים ברורים, גלויים ושוויוניים. חיי תרבות עשירים ומגוונים חיוניים לכל חברה מתוקנת, הן לציבור צורך התרבות והן לגוף המספק את התרבות ועונה גם על הצורך של כל פרט שבו למימוש עצמי. המדינה המאפשרת ותומכת בחיי התרבות הללו, בין היתר באמצעות חלוקת תקציבים, צריכה לעשות זאת מתוך מדיניות ברורה ועל סמך מבחנים שוויוניים כפי שקובע סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. אכן חלוקת כספי התקציב צריכה להיעשות בסבירות ובאופן שוויוני ולמטרה לשמה נועדו. משרד החינוך, כמו גם רשויות שלטון אחרות, אינו יכול לעשות בהם כאוות נפשו. בהיותן מופקדות על כספי ציבור על הרשויות לפעול בנאמנות, הקפדה ואחריות על בסיס המטרות שלהן יועדו כספים אלו, בסבירות ובשוויון (ראו עניין צבן). עקרון השוויון הוא נדבך חיוני בראיה חברתית כוללת וערך יסוד בחברה דמוקרטית. חיי חברה ותרבות תקינים אינם יכולים להתקיים בלא שוויון בסיסי בין הקבוצות השונות שנוטלות בו חלק. ערך זה חולש גם על חלוקת תקציבים ותמיכה בגופים פרטיים על ידי המדינה. לא יתכן כי רשות שלטונית תחלק את כספי הציבור בצורה לא שוויונית והכרחי כי כל מוסד תרבות העונה על קריטריונים דומים ומשתייך לאותה קבוצת שוויון יקבל הקצבה וסיוע דומים. עוד אציין כי ראוי בעיני לאמץ גישה פלורליסטית בחלוקת התקציבים למוסדות תרבות ולא גישה פופולרית. אין לעודד ולתמוך רק במוסדות התרבות החזקים והמצליחים, אלא גם במוסדות קטנים אשר תרומתם האומנותית והתרבותית רבה. יש לזכור, כי פופולריות של מוסד תרבותי בעיני הציבור אינה משקפת תמיד רמה אומנותית גבוהה דווקא, ולפיכך יש לאפשר גם תמיכה במוסדות תרבות העונים על טעמו של קהל מצומצם יותר ולא רק לטעמו של הציבור הרחב. בכך אין כמובן בכדי לאפשר ולהצדיק ניהול כושל של מוסד תרבות. על רקע האמור קמה השאלה האם החלטות משרד החינוך בחלוקת התקציבים לשנת 2004-2005 בכל הנוגע לנושאי מחול ולהקות מחול ניתנו באופן שוויוני או שמא באופן מפלה, והאם החלטת ועדת התמיכות לגבי להקת בת דור נתקבלה באופן שונה כלפי העותרת, בהשוואה ללהקות אחרות באותו סדר גודל. 10. בחומר שבפנינו אין כדי להצביע על שיקולים זרים ובלתי ענייניים כפי שניסתה העותרת לטעון כנגדם. עם זאת, בסופו של יום מתברר כי התוצאה מפלה את העותרת לרעה, ומעוררת ספק אם ניתן משקל מספיק לשמירה על עיקרון השוויון בין להקות המחול המבקשות תמיכה. כידוע הפליה יכולה להיווצר גם כאשר יוצר הנורמה לא התכוון לכך. מבחן ההפליה מתממש בתוצאה של מימוש הנורמה. עקרון השוויון צופה פני תוצאה (ראו בג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נב(3)630, 654). השאלה אינה רק מהו המניע של המחליטים, השאלה היא גם מהי התוצאה של ההחלטה. ההחלטה היא פסולה לא רק כאשר המניע הוא לפגוע בשוויון אלא גם כאשר המניע הוא אחר אך הלכה למעשה נפגע השוויון (ראו בג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עירית תל אביב-יפו, פ"ד מב(2) 309, 333-334). דברים ברוח דומה נאמרו על ידי בית משפט זה בהקשרים שונים (ראו בג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2) 221; בג"ץ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 501; בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258). מבחינת הנתונים שהוצגו בפנינו בנוגע לשנת 2004 עולה כי בענייננו הדרך בה חולקו כספי ההקצבות ללהקות מחול השיגה תוצאה מפלה. לצורך בחינה זו יש להביא בחשבון כי המשיבים לא פעלו, כאמור, על פי קריטריונים ברורים וידועים מראש לתקצוב להקות מחול, וזאת על אף התחייבותם בפני בית משפט זה לפרסם את התבחינים עד ליום 1.6.03. המשיבים טוענים בתגובתם כי גם לפני פרסום הקריטריונים מחולקים התקציבים כדין על סמך ידיעה מקצועית מצטברת ובהתאם לאמות מידה המשקפות את השיקולים המקצועיים הרלוונטיים הנוגעים לעניין ובדרכים הוגנות וסבירות אשר אינן מקימות עילה להתערבות שיפוטית בהן. אלא שאמירה זו נאמרת בעלמא, מבלי לתת לבית המשפט כל בסיס לבחינת יישום חלוקת התקציבים השוויונית הנטענת. אמירות סתמיות כגון דא אינן מאפשרות למעשה ביקורת שיפוטית על חלוקת התקציבים עובר לפרסום קריטריונים רשמיים ואובייקטיביים. זה למעשה הרציונאל שעמד בבסיס חקיקת סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. רק פרסומם של קריטריונים אחידים, ברורים, וככל הניתן אובייקטיביים מאפשר חלוקה שוויונית והוגנת של התמיכות ופיקוח שיפוטי על חלוקה זו. מעבר לכך, מעיון במכתבם של המשיבים אל העמותה מיום 6.12.04 בו דוחים המשיבים את בקשת העותרת לתמיכה, עולה כי הנימוקים שנתנו לעותרת אינם קשורים בהכרח לדרישות שהועלו בפניה בתחילת השנה. כמו כן, הנימוקים במכתב אינם מפורטים ואינם מציינים את הנתונים והעובדות עליהם התבססו. כך, אמירה כללית כגון "הלהקה אינה מצדיקה את קיומה כפי שהיא פועלת כיום" אינה מאפשרת ללהקה וכן לבית המשפט לבחון את נכונותה ואת הצדקתה לדחיית הבקשה. נימוקים אחרים הינם סובייקטיביים מאוד, כגון העדר מעורבות של ההנהלה הציבורית בעמותה, מעורבות יתר של המנהלת האומנותית בניהול העמותה, וכדומה. אמנם ראוי בעיני כי הבסיס לבחינת התמיכה בעותרת יהיה התנאי כי היא מתנהלת באופן תקין ועומדת ביעדי הבראה ושיקום, אך בעניין זה אני סבורה, על-פי החומר שהוצג בפנינו, כי העותרת עמדה בדרישות אלו. העותרת הציגה בפנינו פירוט מלא של הצעדים בהם נקטה בעקבות הדרישות שהוצגו לה על ידי המשיבים, דרישות ששיקפו, סביר להניח, את הצעדים הדרושים בעיני המשיבים לצורך הבראתה של העותרת ושיקומה. כן צירפה לעתירתה את המכתבים ששלחה למשיבים במהלך שנת 2004 ובהם היא מודיעה להם על צעדים אלו. אף נראה שהמשיבים סברו כי העותרת עמדה בדרישות שהוצגו לה, שכן, כאמור, הנימוקים שהועלו בפני העותרת לדחיית התמיכה בה אינם מציינים כי העותרת לא עמדה בדרישות שהוצבו לה בתחילת השנה ואף במהותם אינם זהים לדרישות הראשוניות. אף בתגובת המשיבים לעתירה לא מצאתי טענה בדבר אי עמידתה של העותרת בדרישות שהוצבו לה. 11. לפיכך, לא נותר לי אלא לבחון את טענת ההפליה על בסיס הנתונים שהגישו המשיבים, המשווים בין נתוני הלהקות השונות. נתונים אלו, עליהם מסתמכים אף המשיבים בתשובתם, מעלים כי ניתן לראות בעותרת ובלהקת "כרמון" כמשתייכות לאותה קבוצת שוויון, וזאת על-פי מספר הרקדנים בלהקה, מספר המופעים שהעלתה הלהקה והכנסות עצמיות של הלהקה (ראו בג"ץ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות, פ"ד נג(5) 337, 363-364). טבלת הנתונים אודות שנת 2004 מלמדת כי אכן העותרת הופלתה לרעה בהשוואת נתוניה ללהקת "כרמון". נתוני שתי הלהקות דומים, אך בעוד העותרת לא תוקצבה כלל בשנת 2004, תוקצבה להקת כרמון בסכום של 480 אלף ₪. בכתבי טענותיהם של המשיבים לא ניתן כל הסבר לפער המשמעותי בתמיכה בין שתי הלהקות. כל שצוין בטבלת הנתונים הוא כי מדובר ב"להקה המייצגת עיצוב בימתי של המחול העממי, יצירה מקורית, מוניטין של האמן העומד בראשה בתחום זה. פוטנציאל למופעים בפני תיירים. הפקות הלהקה מלוות בזמר העברי. הזמר העברי היה בשנת 2004 הנושא המרכזי של המשרד". איני סבורה כי הסבר זה, שאף לא נטען במפורש בכתבי הטענות, מצדיק את פער התמיכות בין שתי הלהקות. ושוב אדגיש, לו היתה מדיניות ברורה וסבירה של המשיבים, שעל פיה היו מחלקים את התקציבים, לא הייתי רואה מקום להתערב במדיניות זו, אך במצב בו התקציבים מחולקים ללא כל מדיניות או קריטריונים ברורים, ההתערבות היא הכרחית. 12. נתון נוסף המעלה תמיהה באשר להעדר התמיכה בעותרת בשנת 2004 הוא דו"ח הביקורת של משרד רו"ח שטרק את שטרק, אשר נערך לבקשת החשב הכללי במשרד האוצר במסגרת תוכנית הבקרה על תמיכות מתקציב המדינה למוסדות ציבור נתמכים. יוער כי בטרם קבלת החלטת המשיבים עמדה לעיניהם טיוטת הדו"ח בלבד, שכן הדו"ח המלא והסופי פורסם לאחר מתן החלטתם. למרות הביקורת שמפרט הדו"ח בהקשרים שונים על התנהלות העמותה, קובע הדו"ח כי בקשת התמיכה של העמותה לשנת 2004, העומדת על סך של כ-2.5 מיליון ₪, הינה סבירה. עוד מציין הדו"ח כי "נוכח מצבה הכספי הקשה של העמותה ובהעדר מקורות מימון קבועים ומספיקים נראה שהמשך פעילות העמותה מותנה בקבלת הקצבות". 13. אשר על כן הגעתי למסקנה כי העותרת הופלתה לרעה בכך שלא קיבלה כספי תמיכות בשנת 2004. עם תוצאה זו קשה להשלים. השלמה עימה תפגע במרקם חיי התרבות ובמיוחד בתחושת השוויון שהיא תנאי הכרחי במדינה מתוקנת. עוד יוער כי משמעותה של הפליה זו עבור העותרת היא למעשה, ככל הנראה, התמוטטותה הכלכלית וסגירתה. תמיכות לשנת 2005 14. כאמור, לאחר הגשת עתירה זו, ובמהלך שנת 2005, דרשו המשיבים מהעותרת למלא אחר תנאים מסוימים. לאחר דין ודברים בין הצדדים החליטה ועדת התמיכות לתקצב את להקת המחול של העמותה בסך של 80 אלף ₪ לשנת 2005, ואת בית הספר למחול בסך של 100 אלף ₪ לאותה שנה. 15. העותרת טוענת כי סכומי התמיכה שאושרו לה אינם סבירים באופן קיצוני. לטענתה, מהשוואת נתוניה של העותרת עם נתוני להקות מחול אחרות ובתי ספר למחול אחרים עולה כי היא הופלתה לרעה. המשיבים טוענים כי טענות העותרת לגבי שנת 2005 אינן חלק מהתשתית העובדתית של העתירה, מאחר וההחלטה על מתן התמיכה התקבלה לאחר הגשת העתירה. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי העותרת לא דייקה בנתונים שהציגה שאינם תואמים את דו"ח הביצוע שהוגש על-ידה למשיבים. כן דוחים המשיבים את טענות העותרת בדבר אפלייתה ביחס ללהקות מחול ובתי ספר למחול אחרים. לטענתם הסכום שהוקצה לעותרת הינו סכום ההולם את פעילותה ומצבה בהשוואה לגופים הנתמכים האחרים. 16. כאמור, לעותרת אושרה תמיכה כלשהי עבור שנת 2005. אין ביכולתנו לבחון את גובה התמיכה, שכן העותרת לא הציגה בפנינו כל נתונים הרלוונטיים לשנה זו. העותרת מביאה דוגמאות לאפלייתה הלקוחות מנתונים המתייחסים לשנת 2004, אך אין בכך כדי לבסס תשתית עובדתית עבור שנת 2005. מעבר לכך אין בידינו כל תשתית עובדתית המאפשרת לבחון לגופה את החלטת המשיבים ככל הנוגע לשנת 2005. לפיכך אין מנוס מדחיית חלק זה של העתירה. סעד 17. אשר על כן, אם תישמע דעתי, אציע לחברי לקבל את העתירה ככל שהיא נוגעת לתמיכה בעותרת בשנת 2004. מאחר שלא ניתן לומר בבירור מהו הסכום המגיע לעותרת עבור שנת 2004, הייתי מציעה כי העותרת תקבל עבור שנת 2004 את אותו סכום שקיבלה עבור שנת 2002. הסכום ינתן מתקציב משרד החינוך לשנת 2006. משרד החינוך ישא בהוצאות המשפט של העותרת בסך של 25,000 ש"ח. ש ו פ ט ת השופט א' א' לוי: 1. ככל שהדבר נוגע לראשיה הראשון והשלישי של העתירה, לאמור – קביעתם של קריטריונים לתקצובן של עמותות מחול והעברתם לעותרת של כספי תמיכה עבור שנת הפעילות 2005, מסכים אני להכרעתה של חברתי, השופטת ארבל. עם זאת, לא אוכל לצרף דעתי למסקנתה של חברתי באשר לחלוקת כספי התמיכות לשנת 2004, ואת טעמי לכך אביא להלן. 2. בתשובתה לעתירה פרשֹה המדינה את מכלול השיקולים שעל יסודם הוחלט שלא לכלול את העותרת במעגל הזכאים לתמיכה כספית מהמדינה בשנת 2004. עיקר הדבר הוא, כי העותרת לא הגשימה, ולו חלקית, את יעדיה של תוכנית הבראה אשר גובשה נוכח מצבה הפיננסי הרעוע, הגרעון הכבד ממנו סבלה, וחוסר ההתאמה בין יעדיה התקציביים לבין מאזנה הכספי בפועל. הגורמים המוסמכים במשרד החינוך הגיעו לכלל מסקנה, כי העותרת הייתה רחוקה מלעמוד בתחזית ההכנסות אליהן התייחסה הצעת התקציב לשנת 2004, ומנגד הוצאותיה עלו באורח משמעותי על המתוכנן באותה שנה. עוד נמצא, כי תפקודה של הנהלת העמותה לקה בחסר, ובקיאותה בנעשה בלהקת המחול הוטלה בספק. ולבסוף נקבע, כי העותרת עשתה שימוש בלתי-יעיל במתקנים שלרשותה, ודבר זה הכביד אף הוא על קופתה. מנתונים אלה – אשר לא נמצא לי יסוד לפקפק במהימנותם חרף הכחשותיה של העותרת, מצטיירת תמונה של עמותה, שהתנהלותה לוקה בחסר וסיכוייה ליישם בהצלחה תוכנית לייצובו של מצבה הפיננסי נמוכים. אף לו ניתן היה להעלים עין ממצב דברים זה כל עוד פעלה "בת דור" מכוחם של כספי תמיכה פרטיים, הרי משעה שמבקשת היא לבסס את עיקר הכנסותיה על כספי ציבור, שוב אין להשלים עם הדבר. 3. הקצאתו של מימון כספי מאת רשויות המדינה מחייבת, כתנאי מקדים, כי השימוש בכספים אלה יעשה ביעילות, על יסודם של כללים ברורים ובאורח תקין וניתן לבקרה. תנאי זה אינו דורש עיגון מפורש בקריטריונים הפרטניים שעל יסודם משולמים כספי התמיכה. הוא טבוע במהותם של דברים, ומתחייב כמו מאליו מאותה חובת נאמנות של רשויות הציבור בה דיברה חברתי לעיל. יתרה מכך, יישומו חיוני להגשמתה של התכלית לשמה משולמים הכספים מלכתחילה והיא, כלשון חברתי שאליה מצטרף גם אני, קיומם של חיי תרבות עשירים ומגוונים. העברתם של כספי תמיכה לעמותה, אשר ספק מרחף מעל האורח בו היא מנהלת את ענייניה הכספיים, עלולה כשלעצמה להיתפש כפעולה שאינה מידתית וכך להיפסל. 4. אשר על כן, לו נשמעה דעתי היינו דוחים את העתירה על כל חלקיה. ש ו פ ט הנשיא א' ברק: הנני מסכים לפסק דינו של חברי, השופט א' לוי. ה נ ש י א הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט לוי. ניתנה היום, י"ח בסיון תשס"ו (14.6.06). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05039160_B18.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.