מרדכי נחמן נ. היועץ המשפטי לממשלה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3909/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר: מרדכי בן צבי נגד המשיב: היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי פ ס ק - ד י ן השופט א' מצא: העותר, אסיר המרצה עונש מאסר עולם, התלונן על קצין משטרה פלוני, כי בעת עריכת חיפוש בדירת מגוריו גנב מן הדירה רכוש וכספים. פרקליטת מחוז חיפה החליטה, בשעתו, לגנוז את התיק מחוסר אשמה; והמחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, אליה פנה העותר בבקשה לשוב ולחקור בתלונתו, דחתה את בקשתו. כנגד החלטה זו הגיש העותר ערר. בעוד עררו תלוי ועומד פנה העותר לבית המשפט בעתירה קודמת (בג"ץ 3960/96). ביום 25.9.96 פסק בית המשפט לדחות את העתירה בהיותה מוקדמת מאחר ש"זכות הערר של העותר טרם מוצתה". בפסק הדין נקבע כי לעותר "שמורה הזכות לפנות נוספות לבית משפט זה לאחר שיקבל את ההחלטה בעררו". בעתירתו הנוכחית ביקש העותר ליתן צו המורה לפתוח בהליכים משפטיים נגד קצין המשטרה הנילון. כיון שבעתירה לא נאמר אם ניתנה החלטה בעררו של העותר, ומה תוכן ההחלטה שניתנה, החלטתי (ביום 30.6.97) לבקש תגובה מפרקליטות המדינה. מתגובת הפרקליטות, שהוגשה לבית המשפט ביום 13.7.97, עולה, כי לאחר עיון בחומר הראיות דנה פרקליטת המדינה בעררו של העותר ולא מצאה מקום לשנות מהחלטת המחלקה לחקירת שוטרים, שלא להעמיד את קצין המשטרה הנילון לדין פלילי או לדין משמעתי, מחוסר אשמה. לפיכך החליטה פרקליטת המדינה לדחות את עררו של העותר. הודעה על דחיית הערר מיום 10.7.97 (משמע, לאחר הגשת העתירה הנוכחית) שוגרה אל העותר. בהודעה המופנית לעותר צוין, כי "מחומר הראיות עולה כי אין כל שחר או שמץ ראיה המוכיח כי המעשים אותם הינך מייחס לנילון אכן נעשו". עתירה זו - כמו קודמתה - הוגשה לבית המשפט בטרם ניתנה החלטה בעררו של העותר. עתה, משניתנה ההחלטה, נתייתרה העתירה. אם מבקש העותר להשיג על צדקת ההחלטה הדוחה את עררו, עליו להגיש עתירה חדשה בה יפרט את נימוקיו. העתירה נדחית. ניתן היום, י' בתמוז תשנ"ז (15.7.97). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039090.F03