פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 39/19

פלדור ואח' נ' שר האוצר ואח'

העותרים ביקשו להורות לשר האוצר להביא לאישור ועדת הכספים את המלצותיו להעלאת גיל הפרישה לנשים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 08/12/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 39/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה גיל פרישה לנשים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) פלדור ואח' נגד שר האוצר ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות לשר האוצר להביא לאישור ועדת הכספים את המלצותיו להעלאת גיל הפרישה לנשים.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 39/19

פלדור ואח' נ' שר האוצר ואח'

העותרים ביקשו להורות לשר האוצר להביא לאישור ועדת הכספים את המלצותיו להעלאת גיל הפרישה לנשים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרים הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את שר האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים, בהתאם לחוק משנת 2004. במהלך השנים, בשל חילופי ממשלות ותקופות בחירות, הדיון בעתירה נדחה מספר פעמים. לבסוף, הממשלה קידמה חקיקה מקיפה במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2021-2022, אשר הסדירה את העלאת גיל הפרישה לנשים. בעקבות זאת, העתירה הפכה לתיאורטית והעותרים ביקשו למחוק אותה, תוך דרישה לפסיקת הוצאות משפט. בית המשפט הורה על מחיקת העתירה, וקבע כי על המשיבים לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח, שכן העתירה הייתה מוצדקת במועד הגשתה בשל הנזק שנגרם לקרנות הפנסיה, והמשיבים לא השיבו לגופם של דברים לאורך ההליך.

השלכות רוחב

העתירה עסקה בסוגיה ציבורית רחבה של העלאת גיל הפרישה לנשים והשפעתה על קרנות הפנסיה והשוויון המגדרי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ע' ברון, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פרופ' נתן פלדור
  • פרופ' יחזקאל גילדור

נתבעים

  • שר האוצר
  • המפקח על הביטוח במשרד האוצר
  • מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
  • מקפת-ניהול קרנות פנסיה ותגמולים בע"מ
  • קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות
  • נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות
  • חקלאים קרן פנסיה קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים
  • קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות
  • קרן גמלאות של חברי אגד בע"מ
  • קרן הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • חובה על שר האוצר לפעול להעלאת גיל הפרישה לנשים בהתאם לחוק גיל הפרישה, תשס"ד-2004.
  • העיכוב בהעלאת גיל הפרישה פוגע בקרנות הפנסיה הוותיקות.
  • הימנעות מפעולה מהווה פגיעה בעקרון השוויון המגדרי.
טיעוני ההגנה
  • אין מקום שממשלת מעבר תכריע בסוגיה כה רגישה.
  • העתירה לא הניעה את החקיקה החדשה שקידמה הממשלה.
  • הסעד המבוקש בעתירה שונה מהמנגנון שנקבע בחקיקה בפועל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

4000

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 39/19 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. פרופ' נתן פלדור 2. פרופ' יחזקאל גילדור נ ג ד המשיבים: 1. שר האוצר 2. המפקח על הביטוח במשרד האוצר 3. מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ 4. מקפת-ניהול קרנות פנסיה ותגמולים בע"מ 5. קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות 6. נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות 7. חקלאים קרן פנסיה קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים 8. קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות 9. קרן גמלאות של חברי אגד בע"מ 10. קרן הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד הדס ברוה; עו"ד סמדר פרי פסק-דין המשנה לנשיאה נ' הנדל: 1. בעתירה זו, שהוגשה ביום 2.1.2019, ביקשו העותרים להורות למשיב 1 (להלן: שר האוצר) לנמק "מדוע לא יביא [...] לאישור ועדת הכספים של הכנסת את המלצותיו לעניין העלאת גיל הפרישה לנשים, בהתאם לחוק גיל הפרישה, תשס"ד-2004 [...] לאלתר וללא דיחוי נוסף", ומדוע לא יביא בפני הוועדה "המלצה על השוואת גיל הפרישה לנשים ולגברים". בהמשך, צורפו להליך, לבקשת העותרים, משיבים 2-10 – המפקח על הביטוח במשרד האוצר, וקרנות הפנסיה הוותיקות. ערב הדיון בעתירה הגישו משיבים 1-2 את תגובתם, בה פרשו בהרחבה את התשתית העובדתית והנורמטיבית הרלוונטית – אך נמנעו מהתייחסות לגופן של טענות העותרים, והסתפקו באמירה כי לאור התפזרות הכנסת ה-20, במהלך חודש דצמבר 2018, "אין מקום כי ממשלת המעבר תידרש לסוגיה נכבדה זו, בטרם תכונן ממשלה נבחרת חדשה". משיבות 3-10, מצידן, הבהירו שאינן נוקטות עמדה בסוגיה העיקרית שעוררה העתירה, והתמקדו במענה לסעד שהתבקש בעתירה אחרת – ובמסגרת בקשה לצו ביניים בהליך דנן – לגבי עריכת איזון אקטוארי בקרנות בעקבות אי העלאת גיל הפרישה לנשים. 2. בעקבות הדיון בעתירה, ביום 27.5.2019, הורינו כי "במכלול הנסיבות, לרבות הגשת העתירה במהלך תקופת הבחירות בשנה זו – אין מקום להוציא צו ביניים, ובשלב זה אף לא צו על תנאי. בנסיבות שבהן טרם כוננה ממשלה, אנו נעתרים לבקשת משיבים 1-2 ומורים לפרקליטות המדינה להגיש הודעת עדכון עד ליום 1.10.2019". המצב הפוליטי המתמשך הביא להארכות חוזרות ונשנות של המועד להגשת ההודעה, אף שהעותרים טענו כי אין לדחות עוד את מועד ההכרעה, שעה שהיה על שר האוצר לפעול בעניין "על פי חוק כבר בשנת 2004". גם הקמת ממשלת ישראל ה-35 לא נשאה בכנפיה בשורה, שכן זמן קצר לאחר ששר האוצר דאז הודיע על כוונתו לקדם תיקון חקיקה מקיף בעניין גיל הפרישה לנשים, התפזרה הכנסת ה-23. גם הפעם, סברו משיבי הממשלה שיש להותיר את ההכרעה לממשלה נבחרת חדשה, ואילו העותרים הלינו על גרירת הרגליים המתמשכת לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים, טענו כי מדובר ב"סטירת לחי מצלצלת לעקרון השוויון המגדרי", וביקשו להכריע בעתירתם בהקדם. ביום 8.10.2021 עדכן שר האוצר כי ממשלת ישראל ה-36 החליטה "לקדם תכנית רב-שנתית להעלאת גיל הפרישה לנשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בשוק העבודה" – ובהמשך נמסר כי התוכנית המורכבת נכללה בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, שאושר בקריאה שנייה ושלישית ביום 2.11.2021. בנסיבות אלה, ביקשו העותרים למחוק את העתירה, שמיצתה את עצמה – ולהטיל על משיבים 1-2 את הוצאות ההליך. זאת, "לנוכח תרומת העתירה לאינטרס הציבורי ולנוכח המחדל שנהגו המשיבים משך שנים כה ארוכות, קל וחומר בנסיבות בהן כל ניסיונות מיצוי ההליכים מטעם העותרים טרם פנייתם לערכאות משפטיות נענו ריקם". מנגד, משיבי הממשלה טוענים שאין כל הצדקה לפסיקת הוצאות: העותרים לא קיבלו את הסעד לו עתרו; הגשת העתירה לא הניעה את החקיקה החדשה, שיצרה מנגנון שונה מזה שהתבקש במסגרתה; ובעת הגשתה, לא היה לה כל צידוק, משום שברור היה שאין להניח לממשלת מעבר להכריע בסוגיה כה רגישה. 3. כמבוקש, העתירה שמיצתה עצמה, נמחקת. אשר לפסיקת הוצאות – אין ספק כי עיתוי הגשת העתירה מעורר קושי, והדבר בה לידי ביטוי בהחלטה מיום 27.5.2019, בה הוזכר נתון זה כשיקול מרכזי לאי מתן צו על תנאי. עם זאת, שעה שהמשיבים לא הגישו כל התייחסות לגופן של טענות העותרים, אין לומר כי העיתוי נוטל לחלוטין את הצידוק להגשת העתירה – והדבר נכון שבעתיים, בשים לב לכך שבאותה עת הייתה "צפויה פגיעה חודשית משמעותית בקרנות הפנסיה של עמיתי הקרנות הוותיקות" כתוצאה מהעיכוב בהעלאת גיל הפרישה (פסקאות 69-70 לכתב העתירה). על כן, ובשים לב ליתר נימוקי הצדדים, יישאו משיבים 1-2 בהוצאות העותרים בהליך דנן על הצד הנמוך, בסך 4,000 ₪. ניתן היום, ‏ד' בטבת התשפ"ב (‏8.12.2021). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19000390_Z34.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il