אללטיף מחמוד בראהמה נ' באזור הגדה המערבית

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 38932-11-24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת רות רונן העותר: נאסר עבד אללטיף מחמוד בראהמה נגד המשיבים: 1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית 2. מועצת התכנון העליונה 3. יחידת הפיקוח עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד מוחמד אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופטת רות רונן: עניינה של העתירה שלפנינו היא בהחלטת המפקד הצבאי לדחות בקשה של העותר לקבל אישור ביטחוני לקידום היתר בנייה עבור מבנים שבחזקתו הנמצאים בתחומי צו בדבר איסור בניה מס' 1/96, התשנ"ו-1996 (להלן: צו איסור הבניה). במוקד העתירה ניצבים שני מבנים בהם מחזיק העותר, הם מושאי תיקי בב"ח ג' 108-109/21. המבנה האחד (תיק בב"ח ג' 108/21), מתואר על ידי המשיבים כ-"מבנה מוגמר העשוי מבלוקים ובטון", לצד הכשרה ופיתוח של כ-300 מ"ר; והמבנה השני (תיק בב"ח ג' 109/21) מתואר על ידיהם כ-"סככת פח העשויה ברזל ובלוקים, המשמש לממכר פירות וירקות", ובצדו הכשרה ופיתוח של כ-200 מ"ר (להלן יחד: המבנים). מהעתירה עולה כי המבנים הוקמו בשנים 2019-2018 בתחומי צו איסור הבניה, בסמוך לכביש 60. ביום 25.8.2021 נמסרו שני צווי הפסקת עבודה בהם נדרש העותר להפסיק את עבודות הבניה במבנים, והוא זומן לדיון לפני ועדת המשנה לפיקוח. בהמשך לכך, ביום 30.8.2021 הגיש העותר בקשה להיתר בניה לצורך הסדרת המבנים בדיעבד. הבקשה נדחתה על הסף בהחלטת לשכת התכנון המרכזי. זאת מאחר שהמבנים מצויים בתחומי צו איסור הבניה, ולא צורף לבקשה אישור לקידום הליך רישוי מהמפקד הצבאי כמפורט בטופס 6 לתוספת הראשונה לתקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים (בקשה להיתר ותנאיו) (יהודה והשומרון), התש"ף-2020. בקשה נוספת שהגיש העותר ביום 19.1.2023 – נדחתה מאותם הטעמים. לאחר דברים אלה, פנה העותר ביום 12.2.2024 למפקד הצבאי בבקשה לקבל אישור לקידום הליך רישוי של המבנים. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 23.9.2024 (כאשר מדברי הצדדים עולה כי היא נמסרה לעותר רק ביום 5.11.2024). בהחלטה זו נקבע כי לאחר שקילת מכלול השיקולים – לרבות הערכת הסיכונים הביטחוניים אל מול האינטרסים של העותר – מצא המפקד הצבאי כי לא ניתן לתת אישור לקידום הליך הרישוי למבנים המצויים במרחק של כ-25 מטרים מציר כביש 60, ומהווים קו ראשון לכביש זה. המפקד הצבאי הדגיש כי התכלית שביסוד צו איסור הבניה היא הגבלת הבניה בסמוך לצירי תנועה המשמשים לתנועה קבועה של אוכלוסייה וכוחות צה"ל. תכלית זו אינה מאפשרת לקדם את הליך הרישוי של המבנים שעשויים לשמש לביצוע פעילות חבלנית עוינת ביתר קלות או לשמש כמסתור ומחסה עבור מפגעים, באופן שיקשה על כוחות הביטחון לסכל את הפעילות החבלנית. מכאן העתירה שלפנינו. העותר טוען כי גורמי האכיפה במנהל האזרחי לא נקטו במשך זמן רב פעולות נגד הבינוי ועל כן יש לדחות את טענת המשיבים שלפיהן נשקף מהמבנים איום ביטחוני. עוד צוין כי אין משקל רב לטענות המפקד הצבאי בדבר הסיכונים הנשקפים מהמבנים וזאת בשים לב להיקף הבניה הרב באזור. לטענת העותר, המשיבים לא נקטו לאורך השנים צעדי אכיפה נגד המבנים כמו גם נגד מבנים נוספים באזור, באופן המצדיק בחינה מחדש של תחולת צו איסור הבניה על האזור. עוד נטען כי היקפו של צו איסור הבניה נקבע לפני 25 שנים והוא משתרע על שטח נרחב ביותר, ולפיכך יש הצדקה להחריג את המבנים מתחולתו. לאור כל אלה טוען העותר כי ההחלטה למנוע את קידום הליך הרישוי של המבנים פוגעת באופן לא מידתי בזכותו לקניין; כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה ושרירותית שהתקבלה בהיעדר תשתית עובדתית רלוונטית; וכי היא מפלה את העותר ביחס לבעלי מבנים אחרים המצויים באזור. המשיבים טוענים מנגד כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים. זאת, היות שהעותר הקים את המבנים בניגוד לחוק, בתחומי צו איסור הבניה; ואף המשיך בפעולות הבניה חרף צווי הפסקת העבודה שהומצאו לו. המשיבים מוסיפים כי יש לדחות את העתירה גם לגופה, בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי אשר הפעיל שיקול דעת מקצועי בסוגיה ביטחונית שבליבת תחום מומחיותו. המפקד הצבאי שקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ומצא כי אין לאפשר את קידום הליך הרישוי בראי הסיכון הביטחוני הנשקף מהמבנים הסמוכים לשפת כביש 60. המשיבים טוענים כי לרשויות האכיפה יש שיקול דעת רחב בקביעת עיתוי האכיפה, הנגזר מסדר עדיפויות שנקבע בהתאם למשאבים המוגבלים של הרשות. על כן, אין בשיהוי באכיפה כדי למנוע את הפעלת הסמכות בשלב זה. עוד נטען כי בניגוד לטענת העותר, החלו הליכי אכיפה נוספים גם ביחס למבנים אחרים במרחב הסמוך לכביש 60. יצוין כי בד בבד עם העתירה, הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי. בהחלטתי מיום 17.11.2024 ניתן צו ארעי שלפיו "לא ייהרסו המבנים נושא העתירה עד למתן החלטה אחרת; וזאת, בכפוף לכך שתוקפא כל בנייה חדשה ולא ייעשה שינוי כלשהו במצב הקיים במבנים. מובהר כי הצו הארעי לא יחול על הריסה הנדרשת עקב צרכי לחימה דחופים ומטעמי בטחון מובהקים". דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, על נספחיהן, מצאנו כי דינה להידחות בהיעדר עילה להתערבות. התכלית שביסוד צו איסור הבניה היא למנוע בניה בסמוך לצירי תנועה מרכזיים באזור יהודה ושומרון, בשל החשש כי בניה כזו תסכן את המשתמשים בדרך בכך שתקל על ביצוע פעילות חבלנית עוינת ותשמש למסתור ולמחסה עבור מפגעים; ובנסיבות אלה תקשה על כוחות הביטחון לסכל, להרתיע ולתפוס מפגעים. הצו מורה כי המבקש לבצע בניה בתחומו נדרש להיתר מהמפקד הצבאי (בג"ץ 3002/24 מנהלת ההקדשים האיסלמיים בירושלים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 6 (9.7.2024)). החלטת המפקד הצבאי בבקשות למתן היתר כאמור היא החלטה בעלת אופי מקצועי, והיא מבוססת על מומחיותו בענייני ביטחון שעליהם הוא מופקד. לפיכך יש ליתן משקל רב לשיקול דעתו בנושא. לאור זאת, מוטל על המבקש לסתור את עמדתו הביטחונית של המפקד הצבאי נטל כבד – ובית המשפט ייטה ככלל שלא להתערב בהחלטות המפקד הצבאי בנושא זה (בג"ץ 1098/24 אבו חאמד נ' ועדת המשנה לפיקוח, פסקה 6 (7.2.2024); בג"ץ 51700-08-24 ג'ואברה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 4 (20.1.2025)). המפקד הצבאי שקל מחד גיסא את הערכת המצב המבצעית ואת מיקום המבנים, אשר מצויים לדבריו "במרחק של כ-24 ו-25 מטרים בהתאמה מציר הכביש, ומהווים קו ראשון לכביש 60"; ומאידך גיסא את הפגיעה באינטרסים של העותר, ומצא כי לא ניתן לאשר את קידום הליך הרישוי. העותר לא עמד בנטל הנדרש כדי להוכיח, ולו על פני הדברים, כי נפל פגם בשיקול דעתו הנרחב של המפקד הצבאי או שנשקלו שיקולים שאינם ביטחוניים-ענייניים. משכך, לא מצאנו כי קמה הצדקה להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי. הוא הדין גם ביחס ליתר טענות העותר. טענתו ביחס לאכיפה בררנית בהשוואה למבנים אחרים באזור נטענה בעלמא, וללא בסיס עובדתי המאפשר את בירורה (בג"ץ 2675/23 מוסא נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 7 (30.10.2023)). בכלל זה לא הובהר האם המבנים האחרים הם מרוחקים יותר מהכביש – כאשר אם אלה הם פני הדברים, היחס השונה כלפיהם הוא מוצדק. כך גם איננו מקבלים את הטענה כי השתהות המפקד הצבאי בהליכי האכיפה מעידה על היעדרו של טעם ביטחוני בהריסת המבנים. כידוע, הלכה היא כי לרשות שיקול דעת רחב בקביעת סדר עדיפויות ביחס לאכיפת דיני תכנון ובניה – והחלטתה נגזרת משיקולים שונים, וביניהם משאביה המוגבלים של הרשות (בג"ץ 3945/21 עמותת רגבים נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 7 (2.2.2022)). בהתאם לכך, איננו סבורים כי העיכוב בהליכי האכיפה מצדיק לבדו התערבות בהחלטת המפקד הצבאי; וממילא אין בו כדי לבסס טענת הסתמכות שתמנע פעולות אכיפה על פי צו איסור הבניה שבתחומו נבנו המבנים (בג"ץ 3246/17 אבו טיר נ' מפקד כוחות צה"ל, פסקה 29 (11.6.2019)). 10. סוף דבר: העתירה והבקשה למתן צו ביניים – נדחות. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 17.11.2024 – יבוטל. ניתן היום, ‏י"א בניסן התשפ"ה (‏9.4.2025). דפנה ברק-ארז שופטת אלכס שטיין שופט רות רונן שופטת