פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3887/20

מ.ש. ובניו הפקות בע"מ ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

העותרים ביקשו להחיל את ההקלות שניתנו לאולמות אירועים גם על מופעי תרבות בתקופת הקורונה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 07/07/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3887/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הגבלות קורונה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) מ.ש. ובניו הפקות בע"מ ואח' נגד ממשלת ישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להחיל את ההקלות שניתנו לאולמות אירועים גם על מופעי תרבות בתקופת הקורונה.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3887/20

מ.ש. ובניו הפקות בע"מ ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

העותרים ביקשו להחיל את ההקלות שניתנו לאולמות אירועים גם על מופעי תרבות בתקופת הקורונה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, בעלי עסקים בתחום התרבות והאירועים, עתרו לבג"ץ בדרישה להשוות את תנאי הפעילות של מופעי תרבות לאלו של אולמות אירועים בתקופת מגפת הקורונה. לטענתם, ההבחנה בין התחומים הייתה מפלה ולא מבוססת מקצועית. לאחר הגשת העתירה, הממשלה שינתה את התקנות ואפשרה את קיום אירועי התרבות, וכן החלה בהליכי חקיקה להסדרת הנושא. בשל שינוי נסיבות זה, קבע בית המשפט כי העתירה הפכה לתיאורטית ואינה רלוונטית עוד, ולכן הורה על מחיקתה מבלי להכריע בטענות לגופן.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, נ' סולברג, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מ.ש. ובניו בע"מ
  • שאול מזרחי
  • אור דווידסון ניהול וייצוג בע"מ

נתבעים

  • ממשלת ישראל
  • מר יצחק (צחי) ברוורמן, מזכיר הממשלה
  • מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות
  • משרד הבריאות
  • משרד האוצר
  • משרד הכלכלה
  • משרד התרבות והספורט

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימת אפליה בין אולמות אירועים לבין מופעי תרבות.
  • אין הבדל עקרוני בין אירועי חתונה למופעי תרבות מבחינת הסיכון האפידמיולוגי.
  • יש להחיל את שיקול הדעת המקצועי באופן שוויוני על כלל הענפים.
טיעוני ההגנה
  • העתירה אינה רלוונטית עוד בשל שינוי נסיבות.
  • הממשלה תיקנה את התקנות ואפשרה קיום אירועי תרבות.
  • הליך חקיקה להסדרת הנושא תלוי ועומד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הצדקה להבחנה בין אולמות אירועים למופעי תרבות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תיקון מספר 18 לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3887/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. מ.ש. ובניו בע"מ 2. שאול מזרחי 3. אור דווידסון ניהול וייצוג בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. מר יצחק (צחי) ברוורמן, מזכיר הממשלה 3. מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות 4. משרד הבריאות 5. משרד האוצר 6. משרד הכלכלה 7. משרד התרבות והספורט עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד מיכל רומנו ברטהולץ ועו"ד אורי הברמן בשם המשיבים: עו"ד אבי מיליקובסקי ועו"ד שרון הואש-איגר פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עתירה למתן צו על-תנאי, במסגרתה נתבקשנו לקבוע כי ההוראות שניתנו על-ידי ממשלת ישראל ביום 12.6.2020 ביחס לפעילותם של אולמות האירועים בתקופת הקורונה, יחולו גם על המוסדות השונים המקיימים אירועי ומופעי תרבות. לטענת העותרים, אין עניינה של העתירה בהתערבות בשיקול הדעת המקצועי והרפואי של גורמי המקצוע, והעותרים אינם מתעלמים מן המדיניות המשפטית שלפיה יש לשקול בצמצום את ההתערבות בשיקול דעת הגורמים המקצועיים והמומחים בעניינים שברפואה ואפידימיולוגיה, וזאת כאשר שיקול הדעת הופעל על ידם בהסתמך על תשתית עובדתית מבוססת ועל מומחיותם המקצועית. לטענת העותרים, עניינה של עתירתם הפוך: העותרים מלינים על כך שמשהופעל כבר שיקול הדעת המקצועי, ומשאוזנו במסגרתו הסיכונים הקיימים באפידמיה אל מול זכויות הפרט, לא הופעל שיקול דעת זה ולא הוחלו ממצאיו ותוצאותיו באופן שוויוני על כלל הענפים במשק. וממה נפשך: אין כל הבדל עקרוני, טוענים העותרים, בין קיום ארועי חתונה, הכוללים אף ריקודים על רחבה משותפת, בהשתתפות 250 חוגגים, לבין קיום מופעי תרבות במסגרתם תוגבל כל קבוצה של 250 צופים למתחם נפרד וייעודי, תוך שמירה על המרחק הנדרש בין מקבצי הצופים אשר ירכשו כרטיסים ביחד. 2. עוד כהנה וכהנה טענו העותרים, טעונות עובדתיות ומשפטיות, אך אין צורך לפרט עוד. ביום 23.6.2020 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים, ובה נטען כי העתירה במתכונתה הנוכחית אינה רלבנטית, וכי דינה להימחק. ביום 17.6.2020, לאחר הגשת העתירה, החליטה ועדת השרים להתמודדות עם משבר הקורונה לאפשר קיומם של אירועי ומופעי תרבות, וביום 19.6.2020 החליטה הממשלה לתקן בהתאם את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. בינתיים פג תוקפן של התקנות, אולם הוגשה הצעת חוק להארכת תוקפן ב-45 ימים, ונכון למועד הגשת התגובה הליך החקיקה טרם הושלם. בנסיבות אלו, נוכח שינוי הנסיבות המהותי שחל לאחר הגשת העתירה, והליך החקיקה אשר תלוי ועומד, דין העתירה להימחק, תוך שמירת טענות. 3. לאור האמור בתגובת המשיבים, מפאת השינוי המהותי במסד הנתונים שעליו נשענת העתירה, שינוי שארע לאחר הגשתה, העתירה אינה רלבנטית עוד במתכונת שבה הוגשה, וזאת לאור תיקון מספר 18 לתקנות, ושאר ההתפתחויות שעליהן דווח בתגובת המשיבים. העתירה נמחקת אפוא בזאת. טענות הצדדים שמורות להם. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בתמוז התש"ף (‏7.7.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20038870_O02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il