אילן שובל נ. עו"ד בן עזרא בתפקידו כמנהל עזבון המנוחה שוחה דו

פסק-דין בתיק ע"א 3884/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3884/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: אילן שובל נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד בן עזרא בתפקידו כמנהל עזבון המנוחה שוחה דוד ז"ל 2. הכונס הרשמי 3. עו"ד אופיר פידר – נאמן לנכסי החייב אילן שובל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.3.2017 בפש"ר 10902-03-11 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת נ' גרוסמן תאריך הישיבה: י"ח בכסלו התשע"ט (26.11.2018) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד יוגב בוטבול בשם המשיב 2: עו"ד מזל מרו בשם המשיב 3: עו"ד דן שטרנפלד; עו"ד גלית שוקרון פסק-דין הנשיאה א' חיות: ערעור נגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת נ' גרוסמן) מיום 29.3.2017 בפש"ר 10902-03-11 אשר הורה על ביטול צו ההפטר שניתן ביום 28.11.2016 בעניינו של המערער (להלן: החייב). 1. החייב והוריו המנוחים היו בעלי המניות בחברת חברת עוז השקעות בע"מ (להלן: החברה) והחייב ניהל אותה בפועל. בשנת 2007, על רקע קשיים כלכליים של החייב ואביו, הועברו מניות האב ללא תמורה לבת זוגו דאז של החייב, גב' פאולין מרטצ'נקו (להלן: פאולין), והחייב המשיך לנהל את החברה בפועל. במהלך שנת 2011 פתח החייב בהליך פשיטת רגל וביום 19.9.2011 ניתן בעניינו צו כינוס. לחברה היו זכויות גבייה מכוח פסק דין שניתן לטובתה בשנת 2002 נגד עזבון המנוחה שוחה דוד (להלן: פסק הדין מ-2002). כמו כן, בדיון שהתקיים ביום 27.9.2016 בבקשה להפטר, טען החייב כי אין לו נכסים מכל מין וסוג כלשהו ולא הזכיר את החברה או את פסק הדין מ-2002. ביום 28.11.2016 ניתן לחייב הפטר וזמן קצר לאחר מכן הגיש המשיב 1, מנהל עיזבון המנוחה שוחה דוד ז"ל - אחד מן הנושים של החייב - בקשה לביטול צו ההפטר. מבקשת המשיב 1 עלה כי בשנת 2013, במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל בעניינו, פעל החייב בהליך הוצאה לפועל 26-02261-02-5 (להלן: הליך ההוצאה לפועל) על מנת לממש את זכאותה של החברה לפי פסק הדין מ-2002. עוד עלה מן הבקשה כי ביום 28.11.2016 - יום מתן ההפטר - הגיש החייב תצהיר בהליך ההוצאה לפועל, ובו טען כי הוא הבעלים האמיתי של מניות החברה וכי פאולין החזיקה במניות אלו עבורו בנאמנות במהלך התקופה שבה נוהל בעניינו הליך פשיטת הרגל. 2. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיב 1 וביטל את ההפטר שניתן לחייב. בית המשפט קבע כי החייב התנהל בחוסר תום לב ופעל להסתרת הבעלות האמיתית בחברה וזאת באמצעות רישום מניותיה על שם פאולין. בית המשפט הוסיף כי מן הראיות שהוצגו בפניו, בשנת 2013 התנגד החייב לבקשה להחלפת הזוכה בתיק ההוצאה לפועל בה נטען כי החברה המחתה את זכויותיה לאדם בשם ניר קצירי (להלן: קצירי), וטען בתצהיר שהגיש "הנני משמש כמנהל המבקשת הזוכה בתיק ההוצל"פ". עוד נקבע כי החייב ניסה לטשטש את הקשר בין החברה ובינו, באמצעות העברת חלק ממניותיה ביום 20.5.2014 לחברת קורינתוס בבעלות אביו של קצירי. כמו כן, בשנת 2014 בתפקידו כמנהל החברה העביר לקצירי תשע מניות הנהלה בחברה מאמו המנוחה שנפטרה בשנת 2012, וזאת ללא צו ירושה ומבלי שלרשם החברות נמסרה הודעה על כך שהמעבירה נפטרה זה מכבר. 3. בית המשפט קבע כי מן התשתית העובדתית שנפרסה בפניו עולה כי בעת הכניסה להליך פשיטת הרגל ובמהלכו, נקט החייב בפעולות להסתרת נכסיו ולניתוק הקשר הגלוי בינו ובין החברה. זאת, כך נקבע, על מנת להסתיר מעיני כל הנוגעים בדבר את היותו בעל מניות בחברה הזכאית לקבל כספים רבים בהליך ההוצאה לפועל. רק לאחר סיום הליך פשיטת הרגל, כך נקבע, הרגיש החייב בטוח לדווח בתצהיר חתום על מעמדו האמיתי כבעלים של מניות החברה שהוחזקו עבורו בנאמנות על ידי פאולין. התנהלות זו, כך הוסיף בית המשפט וקבע, מצדיקה את ביטול צו ההפטר שניתן בעניינו של החייב ביום 28.11.2016. עוד נקבע כי על הנאמן לבחון את הענקת המניות לפאולין וכן את העברת המניות לקצירי ולחברת קורינתוס. 4. מכאן הערעור דנן שבו טוען החייב, בתמצית, כי אין לו מניות בחברה וכי הן הועברו מהוריו לבת זוגו לשעבר; כי רק עתה יש ערך כספי למניות החברה בשל יכולתה לממש את פסק הדין מ-2002, אך ב-2007 לא היה להן ערך ולכן אין בסיס לטענה כי הוא הסתיר את הבעלות במניות באותה עת. עוד נטען כי נושי החייב לא ייהנו מהתמורה שכן חובות החברה עולים על זכויותיה ואין תועלת לנושים בהותרתו בהליך פשיטת הרגל. החייב מוסיף וטוען כי לא זכה להליך הוגן וכי פאולין וקצירי לא נחקרו בנוגע להעברת המניות. המשיבים כולם סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי ומבקשים לדחות את הערעור. 5. הפטר דינו כדין כל צו בפשיטת רגל ובית המשפט מוסמך לעיין בו עיון חוזר, לבטלו או לשנותו (סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; רע"א 4847/18 פלנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 10 (7.10.18) והאסמכתאות שם; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 210 (מהדורה שלישית, 2010)). בהקשר זה נפסק כי אחד המקרים המצדיקים את ביטול צו ההפטר הוא דיווח שקרי של החייב לגבי זכויותיו הכלכליות (רע"א 1449/18 יהודה נ' כונס הנכסים הרשמי (21.3.2018)). במקרה דנן קבע בית המשפט המחוזי כי יש לבטל את צו ההפטר שניתן לחייב לאחר שהגיע אל המסקנה כי הראיות שהוצגו בפניו מלמדות על כך שהחייב פעל בחוסר תום לב ונקט צעדים להסתרת בעלותו במניות החברה. מסקנה זו אכן נתמכת היטב בראיות שהוצגו לבית המשפט קמא ובהן תצהירו של החייב עצמו מיום 28.11.2016, בו הצהיר כי מניות החברה הן שלו והוחזקו על ידי בת זוגו בנאמנות עבורו וכן הצהיר כי שימש כמנהל יחיד בחברה, בין היתר, במהלך התקופה שבה התנהל הליך פשיטת הרגל נגדו (מוצג 4 בתיק המוצגים של המשיב 3 בעמ' 117). על כן, אנו סבורים כי בדין החליט בית המשפט לבטל את צו ההפטר ולהורות לנאמן לחקור את סוגיית הענקת מניות החברה והבעלות בהן ואת ההשלכות הנובעות מכך על הליך פשיטת הרגל. המערער הלין בפנינו על כך שעד היום הנאמן טרם זימן את פאולין או כל גורם אחר המעורב בעניין ובאת כוח הנאמן השיבה כי היא נתקלת בקשיים לאיתור פאולין וזימונה. לנוכח הזמן שחלף מאז מתן פסק הדין על הנאמן להגביר את המאמצים בהקשר זה על מנת לסיים את החקירה ולאפשר את סיום הפרשה בהקדם. מכל מקום, אנו סבורים כי בנסיבות שתוארו לעיל לא נפלה כל טעות בפסק דינו של בית המשפט קמא המבטל את צו ההפטר. המסקנה שאליה הגיע בית המשפט מעוגנת, כאמור, בראיות שהוצגו ולא נפלה בה טעות שבדין. אנו מאמצים, אפוא, את פסק הדין על נימוקיו, כסמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ד בכסלו התשע"ט (‏2.12.2018). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 17038840_V14.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il