פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"פ 3881/01

עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ נ. יחזקאל קרטין

ערעורים הדדיים על אופן חישוב הנזק וסכום הפיצויים בגין פעילות בניירות ערך.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 15/01/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"פ — בקשות שונות פלילי.
מספר התיק 3881/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני ניירות ערך וחישוב נזק — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעורים הדדיים על אופן חישוב הנזק וסכום הפיצויים בגין פעילות בניירות ערך.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"פ 3881/01

עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ נ. יחזקאל קרטין

ערעורים הדדיים על אופן חישוב הנזק וסכום הפיצויים בגין פעילות בניירות ערך.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

התיק עסק בערעורים הדדיים בנוגע לחישוב פיצויים בגין פעילות בניירות ערך. בית המשפט העליון נדרש להכריע בארבע סוגיות: המועד הקובע לחישוב הנזק, גובה סכום התביעה, מגבלות הסעד הכספי, ושיטת חישוב הריבית וההצמדה. בית המשפט קבע כי המועד הקובע לחישוב הנזק הוא יום ביטול ייפוי הכוח (12.8.84), כפי שנקבע בהליך קודם. כמו כן, הותר למערערים לתקן את סכום התביעה בהתאם לחוות דעת שהוגשה, ונקבע כי אין הם מוגבלים לסכום המקורי שנתבע. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המשיבים כי חישוב הריבית וההצמדה לתקופה שלפני שנת 1989 צריך להיעשות לפי הדין שהיה נהוג באותה עת, ולא לפי הדין המאוחר. התוצאה הייתה הגדלת הסכום הפסוק לטובת המערערים, בניכוי ההפרשים הנובעים משיטת חישוב הריבית.

סוג הליך בקשות שונות פלילי (בש"פ)
הרכב השופטים ד' דורנר, י' אנגלרד, א' גרוניס
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יחזקאל קרטין
  • שמואל קרטין
  • שושנה קרטין
  • ג'יני קרטין

נתבעים

  • עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ
  • עתרת חברה להשקעות בע"מ
  • שלמה אייזנברג

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לחשב את הנזק על בסיס חוות דעת מאוחרת שהוגשה
  • אין להגביל את סכום הפיצוי לסכום התביעה המקורי
  • יש להכיר בתיקון כתב התביעה מכללא
טיעוני ההגנה
  • יש לחשב את הנזק לפי המועד שנקבע בפסק הדין הראשון (12.8.84)
  • יש להגביל את סכום התביעה לסכום המקורי
  • חישוב הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שלפני 1989 צריך להיעשות לפי הדין שהיה נהוג אז
מחלוקות עובדתיות
  • מועד קובע לחישוב הנזק
  • סכום התביעה המקסימלי המותר
  • שיטת חישוב ריבית והצמדה לתקופה שלפני 1989

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק דין קודם ע"א 3654/97
  • חוות דעת מומחה מטעם המערערים (בכפוף לתיקון שיטת החישוב)
ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות דעת מטעם המשיבים שסטתה מהמועד הקובע

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"א 3654/97
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון
תיקים שאוחדו

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 3881/01 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3881/01 ע"א 3675/01 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' גרוניס המערערים בע"א 3881/01: 1. עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ 2. שלמה אייזנברג המערערים בע"א 3675/01: 1. יחזקאל קרטין 2. שמואל קרטין 3. שושנה קרטין 4. ג'יני קרטין נ ג ד המשיבים בע"א 3881/01 1. יחזקאל קרטין 2. שמואל קרטין 3. שושנה קרטין 4. ג'יני קרטין המשיבים בע"א 3675/01: 1. עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ 2. עתרת חברה להשקעות בע"מ 3. שלמה אייזנברג תאריך הישיבה: י"ב שבט תשס"ג (15.1.2003) בשם המערערים בע"א 3881/01: עו"ד י' עזגד בשם המשיבים בע"א 3881/01: עו"ד ח' מלצר, עו"ד ד' פדר, עו"ד ג' אייל בשם המערערים בע"א 3675/01: עו"ד ח' מלצר, עו"ד ד' פדר, עו"ד ג' אייל בשם המשיבים בע"א 3675/01: עו"ד י' עזגד פסק-דין 1. ארבע סוגיות טעונות התייחסות במסגרת שני הערעורים שבפנינו, אשר נשמעו יחדיו, ואלה הן: א. מהו המועד הנכון לחישוב הנזק; ב. מהו סכום התביעה הנכון, האם הסכום הנקוב בכתב התביעה המקורי או הסכום שנתבקש בעקבות חוות הדעת מטעם המערערים בע"א 3675/01, הם המשיבים בע"א 3881/01 (להלן – המערערים), שהוגשה בשנת 1994; ג. האם הסכום בו יחוייבו המשיבים 1 ו-3 בע"א 3675/01, הם המערערים בע"א 3881/01 (להלן – המשיבים), מוגבל לסכומים שנתבעו על פי מרכיבי הנזק השונים או שמא ההגבלה מבחינת הסכום הינה על פי הסכום הכולל שבכתב התביעה; ד. כיצד יש לערוך את החישוב לגבי הפרשי הצמדה וריבית בתקופה שקדמה לתיקון משנת 1989 של חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961. נתייחס בקצרה לכל אחת מן הסוגיות. 2. טענותיהם של המשיבים בסוגיה הראשונה מתעלמות מפסק דינו של בית משפט זה בעת שהצדדים באו בפניו בסיבוב הראשון של ההליכים (ע"א 3654/97, פ"ד נג(3), 385). בפסק הדין נקבע, כי הנזק יחושב על פי ההפרש בין מחירי ההשקעה המקוריים לבין ערכם של ניירות הערך בשוק סמוך לביטול יפויי הכוח (פיסקה 30 לפסק הדין). בפסק הדין אף נזכר, כי המערערים הודיעו בכתב על ביטול יפויי הכוח ביום 12.8.84. על כן, אין המשיבים יכולים לטעון שחישוב הנזק צריך להעשות לגבי מועד אחר מיום 12.8.84. לפיכך, צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו למחיקת חוות הדעת שהוגשה מטעם המשיבים בעקבות פסק הדין הראשון של בית משפט זה, שכן באותה חוות דעת נערך החישוב שלא על פי המועד המתבקש. 3. תביעתם של המערערים הוגשה ביום 13.11.89. סכום התביעה ננקב בדולרים - 233,137.5$. בשנת 1994 הוגשה חוות דעת מטעם המערערים לעניין הנזק שנגרם להם, לטענתם. הסכום היה גבוה מסכום התביעה המקורי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשתה של חוות הדעת. איננו רואים צורך להכריע בטענות הצדדים לעניין תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מן החומר עולה בבירור, כי הדיון בבית המשפט המחוזי התנהל, בהמשך, על בסיס תביעה שסכומה הוא כאמור בחוות הדעת שהוגשה מטעם המערערים. זאת ועוד, משקבע בית משפט זה את הפרמטרים לחישוב הנזק בגדרו של הערעור הקודם, ועל רקע ההתנהלות הקודמת של הצדדים, ניתן לראות את כתב התביעה כמתוקן מכללא. בכל מקרה, נסיבות העניין מצדיקות, אם הדבר נדרש, כי במסגרת הערעור הנוכחי יותר למערערים לתקן את סכום התביעה. יצויין, כי לא נטען כלל בפנינו כי נפגעה זכות דיונית כלשהי של המשיבים עקב ההכרה בסכום התביעה המוגדל. לפיכך, הסכום המירבי של התביעה עומד על 3,106,785 ₪ ליום 31.8.00. 4. תביעתם של המערערים התייחסה לפעילות בניירות ערך של ארבע חברות. הסכום הכולל של התביעה נבע מצירוף הנזקים לגבי כל ארבעת המרכיבים. תביעה לגבי מרכיב אחד נדחתה ואינה עומדת עוד על הפרק. במצב דברים זה, אין המערערים מוגבלים, מבחינת הסעד הכספי שהם זכאים לו, לסכום המירבי שנתבע בגין שלושת המרכיבים שנותרו בעינם. המגבלה היחידה הינה הסכום שנתבע, כפי שתוקן (ראו ע"א 9099/96 ידיעות אחרונות בע"מ נ' פירסטנברג, פ"ד נג(5) 1, 23). 5. המומחה שהגיש חוות דעת מטעם המערערים ערך את חישובו לגבי התקופה שמשנת 1984 ועד לשנת 1989 על בסיס של הפרשי הצמדה וריבית צמודה. דרך חישוב זו אינה נכונה לתקופה הנזכרת, שכן החישוב של ריבית צמודה קיים בדין הרלבנטי אך מאז שנת 1989 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס. 8) התשמ"ט-1989, שהביא בין היתר לתיקונים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961). משמע, בסוגיה זו, ובה בלבד, הדין עם המשיבים. 6. אשר על כן, ערעורם של המשיבים (ע"א 3881/01) נדחה ואילו הערעור האחר מתקבל, כאמור בפסק דין זה. התוצאה היא שהסכום הפסוק יוגדל ויהא סך של 3,106,785 ₪ ליום 31.8.00, בניכוי הסכום המתבקש מקבלת טענותיהם של המשיבים כאמור בפיסקה 5 לעיל. היה והצדדים לא ישכילו לחשב במשותף את הסכום המגיע, יובא העניין להכרעתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. המשיבים יישאו בשכר טרחת עורך דין בשיעור 20% מן הסכום הנוסף שעליהם לשלם על פי פסק דין זה. ניתן היום, י"ב שבט תשס"ג (15.1.2003). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01038810_S02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il