ע"פ 3879-12
טרם נותח

פלוני נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 3879/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3879/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 16.4.12 בת"פ 29496-04-11 שניתן על ידי כבוד השופט ק' רג'יניאנו תאריך הישיבה: כ"א בטבת התשע"ג (3.1.2013) בשם המערער: עו"ד אייל שמחוני בשם המשיבה: עו"ד עדי צימרמן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (ת"פ 29496-04-11, כבוד השופטת ק' רג'יניאנו) מיום 16.4.2012. המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, על פי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במסגרת הסדר הטיעון, עתרה המשיבה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בכפוף למתן תסקיר חיובי מטעם שירות מבחן. ביום 11.9.2011 הטיל בית המשפט על המערער עונש של 12 חודשי מאסר בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע; שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון ופיצוי למתלונן בסך 2,000 ש"ח. בגזר דינו, דחה בית המשפט את המלצת הצדדים, וזאת, על בסיס קביעתו כי העונש המומלץ על ידי הצדדים חורג בצורה משמעותית מהעונש הראוי נוכח עבירת השוד והאלימות שבוצעה, בהתחשב באינטרס הציבורי. בית המשפט עמד על חומרתה של עבירת השוד והדגיש את הצורך להחמיר בענישה בגין עבירות אלימות. בתוך כך, דחה בית המשפט את הטענה כי מדובר בעבירה לא מתוכננת. כן ציין בית המשפט כי על פי עובדות כתב האישום, בהן הודה המערער, היו הוא ושותפיו תחת השפעת אלכוהול בעת ביצוע העבירה ויש לזקוף זאת לחובתם. עוד התייחס בית המשפט לכך שהמערער סירב להמלצת קצינת המבחן להצטרף להליך טיפולי. מבחינת שיקולים לקולה התייחס בית המשפט להודאתו של המערער ולכך שלקח אחריות על מעשיו. לכן, הטיל בית המשפט עונש נמוך מזה שהיה נגזר על המערער ללא הסדר טיעון. מכאן הערעור שלפנינו. בהחלטתנו מיום 3.1.2013 ציינו כי באת כוח המשיבה הסכימה לקבלת הערעור במובן זה שבמקום עונש מאסר בפועל של 12 חודשים יוטל על המערער עונש של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות ויתר חלקי גזר הדין יישארו על כנם. על כן, הענין הופנה לממונה על עבודות השירות למתן חוות דעתו. ביום 28.1.2013 נתקבלה חוות דעת זו לפיה המערער נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות והומלץ להציבו במקום עבודה כמפורט בחוות הדעת. המבחן שנקבע עבור הסדרי טיעון הוא האם העונש המוצע חורג בצורה משמעותית מטווח הענישה הסביר בגין העבירות המיוחסות לנאשם (ראו: ע"פ בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577 (2002)). מקום בו מתקיימת חריגה שכזו, לא רק שבית המשפט אינו כפוף להמלצת הצדדים, הוא מחויב לסטות ממנה (והשוו לדוגמא רע"פ 7949/04 קרמנצקי נ' מדינת ישראל (27.12.2004); ע"פ 7657/10 הייב נ' מדינת ישראל (29.3.2012)). זאת, תוך הגנה על זכויותיו של הנאשם, לרבות, במידת הצורך, מתן האפשרות לנאשם לחזור בו מהודאתו. במסגרת זו, מקובלת עלינו טענת הצדדים כי העונש שהוסכם עליו במסגרת הסדר הטיעון מצוי בטווח הענישה לעבירות מסוג זה, בהתחשב בחסכון בזמן השיפוטי עקב קיומו של הסדר הטיעון. זאת, אף אם מדובר בעונש מקל באופן יחסי. על כן, נדמה שלא נפל פגם בהסדר הטיעון המצדיק את דחייתו, וההחלטה להמליץ על עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות הייתה סבירה. נוכח כל האמור, הערעור מתקבל, עונשו של המערער יופחת ויעמוד על 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם. המערער יתייצב לריצוי עונשו בעבודות שירות ביום 1.3.13 לא יאוחר מהשעה 10:00 במתנ"ס מזכרת בתיה, וזאת על פי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 28.1.13. ניתן היום, י"ט בשבט התשע"ג (30.1.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12038790_H11.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il