פלוני נ. בית המשפט הצבאי לערעורים (יהודה)

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3862/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט י' אלרון העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט הצבאי לערעורים (יהודה) 2. התובע הצבאי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ישראל ילון פסק-דין השופט י' עמית: 1. בעתירה זו נתבקשנו להורות על ביטול החלטתו של בית המשפט הצבאי לערעורים בע"מ 1680/19 מיום 15.4.2019, בגדרו נדחה ערר שהגיש העותר על החלטת בית המשפט הצבאי ביהודה לעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו (תיק מס' 11494/18, החלטות מיום 4.2.2019 ו-6.3.2019). 2. נגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בציוד מלחמתי; קשירת קשר לסחר בציוד מלחמתי; ונשיאת נשק, ייצורו והחזקתו – לפי סעיפים 233(א-ב) ו-230 לצו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009. לפי הנטען בכתב האישום, במספר אירועים בשנים 2018-2011 היה העותר מעורב במכירתם של כמה וכמה כלי נשק, ובהם אקדחים ורובי אמ-16. ביום 4.2.2019 קבע בית המשפט הצבאי ביהודה כי ישנן ראיות לכאורה בנוגע לעבירות המיוחסות לעותר, וזאת בין היתר על סמך הודאותיו. עוד נקבע כי מתקיימת עילת מעצר בעניינו, ועל כן הורה בית המשפט על מעצרו של העותר עד לתום ההליכים. ביום 28.2.2019, בעקבות ערר שהגיש העותר (ע"מ 1339/19), הורה בית המשפט הצבאי לערעורים על השבת התיק לדיון בערכאה הדיונית על מנת לבחון חלופת מעצר. בית המשפט הצבאי ביהודה אליו הוחזר התיק קבע בהחלטתו מיום 6.3.2019 כי חלופת המעצר שהוצעה אינה מהווה מענה הולם למסוכנות הנשקפת מהעותר, והותיר על כנה את ההחלטה לעצרו עד לתום ההליכים. ערר נוסף שהגיש העותר נדחה – ומכאן העתירה שלפנינו. 3. בעתירה נטען כי לעותר הוצא צו מניעת מפגש עם עורך דין, ועל אף שהצו פג ביום 14.11.2018, נמנע מהעותר להיוועץ עם עורך דין גם בחקירות שנערכו מספר ימים לאחר מכן. נטען כי "הודאותיו והפללתו העצמית הגורפת של העותר הינן תוצר ישיר של מניעת מפגש עם עורך דין", וכי לאור זאת ראוי היה לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק, או לכל הפחות לשחרר את העותר לחלופת מעצר. 4. דין העתירה להידחות על הסף. המחוקק לא קבע ערכאת ערעור שלישית על פסקי דין והחלטות של בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה והשומרון והלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי המשפט הצבאיים. כך לגבי פסקי דין של בית הדין הצבאי לערעורים (ראו, לדוגמה, בג"ץ 4224/16 חוסין מוחמד עצפור נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (1.12.2016) ועל אחת כמה וכמה כשעסקינן בהחלטות ביניים (בג"ץ 7925/12 ג'ברין נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש, בפסקה 5 והאסמכתאות שם (18.12.2012); בג"ץ 666/18 חודרוג' נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 והאסמכתאות שם (11.2.2018)). על אף האיצטלא המשפטית העקרונית שעטה העותר על עתירתו, המדובר בטענות פרטניות שהמקום הראוי לבירורן הוא בערכאה הדיונית – שביכולתה להביא בחשבון את הטענות הללו במסגרת הכרעת הדין וגזר הדין. 5. אף לגופו של עניין, עיינתי בהחלטות מושא העתירה ולא מצאתי כי נפל בהן פגם המצדיק את התערבותנו. בית המשפט הצבאי לערעורים התייחס במפורש לטענה בדבר מניעת המפגש, ובעמ' 4-3 להחלטה מיום 15.4.2019 צוין כי: "בנסיבות המקרה לא ברור מחומר הראיות האם אכן הופרה זכותו של העורר להיוועץ בעורך דין על ידי רשויות החקירה. כמו כן, לא ברור מהי הסיבה בגינה לא ניתנה לעורר האפשרות לדבר עם עורך דינו לאחר שהוסרה מניעת המפגש בעניינו והאם אכן מדובר בפגיעה מכוונת בזכותו של העורר להיוועץ בעורך דין כפי שנטען. דינן של השאלות הללו להתברר במשפטו של העורר. [...] גם אם תתקבל הטענה לפגיעה בזכויות של העורר בחקירה הרי שהאיזון בין עוצמת הפגיעה האפשרית בזכויות העורר לבין האינטרס הציבורי מחייב את המשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו." הנה כי כן, החלטתו של בית המשפט הצבאי לערעורים אינה סותמת את הגולל על הטענות שהועלו בעתירה, וביכולתו של העותר להעלותן בגדרי ההליך העיקרי. משכך, קיים לעותר סעד חלופי בבית המשפט הצבאי. 6. העתירה נדחית, אפוא, על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' בסיון התשע"ט (‏12.6.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19038620_E01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1