מרים ויסולי נ. מרדכי גבריאלי

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 38619-11-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערערת: מרים ויסולי נגד המשיבים: מרדכי גבריאלי ו-10 אח' ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 66713-06-25 מיום 21.7.2025 בשם המערערת: עו"ד אביעד ויסולי פסק-דין ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 66713-06-25 מיום 21.7.2025 בה נדחתה בקשת המערערת לשינוי סכום ערובה. בבקשה לשינוי סכום ערובה הדגישה המערערת כי בקשתה לא נובעת מחוסר יכולת כלכלית לשלם את הערובה, אלא שלשיטתה מבדיקה שערכה ביחס להליכים דומים בעבר, גובה הערובה הקבוע בתקנות הוא בלתי ריאלי ביחס להוצאות שעשויות להיפסק בהליך זה, שלא יעלו על 5,000 ש"ח. ביום 21.7.2025 דחה הרשם את הבקשה. נקבע כי אין לקבל את טענת המבקשת, שכן שינוי סכום ערובה נעשה בזיקה למבחנים למתן פטור מערובה – הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויים מספקים לקבלת הערעור – ובהתייחס לשיקולים נוספים ובהם אומדן ההוצאות הצפוי אם ההליך יידחה. המערערת לא טענה להיעדר יכולת כלכלית ולכן אין מקום להידרש לסיכויי ההליך ולשיקולים נוספים. טענת המערערת נדחתה אף לגופה, שכן הרשם לא סבר שסכום ההוצאות הצפוי, אם יידחה הערעור, לא יעלה 5,000 ש"ח, כפי שטענה המערערת. מכאן הערעור שלפנַי. בערעור נטען כי החלטת הרשם אינה עולה בקנה אחד עם תקנה 135(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), המאפשרת לבית המשפט לשנות סכומי ערובה ממגוון שיקולים ולא רק בנסיבות של קשיים כלכליים; כי תכלית הערובה היא הבטחת הוצאת המשיבים בלבד ולא הרתעת מערערים; וכי בפסיקה נקבעו שורה של שיקולים להפחתת סכום ערובה שהרשם לא התייחס אליהם ומתקיימים ברובם בעניינה של המערערת. לבסוף, ביקשה המערערת לפסול מותב זה ליישב בדין בערעור נוכח קיומו של חשש ממשי שבסבירות הקרובה ל-100% הערעור יידחה. דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים אלה ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ע"ר 55074-10-25 הרוש נ' וכטל (11.11.2025); ע"ר 12498-07-25 פלוני נ' פלונית (20.7.2025)), ומקרה זה אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות. הרשם רשאי להורות במקרים המתאימים על הפחתת סכום הערובה שבעל דין נדרש להפקיד, בזיקה למבחנים בנוגע ליכולתו הכלכלית של המבקש וסיכויים מספקים להצלחת ההליך ובהתייחס לשיקולים נוספים. צדק הרשם כשקבע כי הסתמכותה של המערערת על הליכים דומים אינו מספק כדי לקבוע כי הוצאות הליך זה צפויות להיות נמוכות, וממילא שיקול זה, ושיקולים נוספים שעליהם הצביעה המערערת, אינם השיקולים המרכזיים בהחלטה בבקשה להפחתת גובה ערובה (ע"ר 27638-10-25 בוגנים נ' הרפז (13.11.2025); ע"ר 6099/24 קירשנבאום נ' אביב ניהול ואחזקת מבנים ‏(‏א.נ.ו.מ‏)‏ בע"מ, פסקה 5 ‏(30.9.2024‏)‏‏). לבסוף, הבקשה לפסילת מותב זה לדון בערעור לא מעלה כל עילת פסלות ומשכך היא נדחית. ניתן היום, ח' טבת תשפ"ו (28 דצמבר 2025). דוד מינץ שופט