פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3858/14

עמותת הרצליה למען תושביה נ. ח"כ ראובן ריבלין

העותרת ביקשה להורות לחברי כנסת המתמודדים לנשיאות להתפטר, להשעות עצמם או להימנע מהצבעה בבחירות, בטענה לאי-שוויון מול מועמדים אחרים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 05/06/2014 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3858/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה בחירות לנשיאות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות לחברי כנסת המתמודדים לנשיאות להתפטר, להשעות עצמם או להימנע מהצבעה בבחירות, בטענה לאי-שוויון מול מועמדים אחרים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3858/14

עמותת הרצליה למען תושביה נ. ח"כ ראובן ריבלין

העותרת ביקשה להורות לחברי כנסת המתמודדים לנשיאות להתפטר, להשעות עצמם או להימנע מהצבעה בבחירות, בטענה לאי-שוויון מול מועמדים אחרים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

עמותת 'הרצליה למען תושביה' הגישה עתירה נגד חברי כנסת שהתמודדו לנשיאות המדינה בשנת 2014. העותרת טענה כי העובדה שחברי כנסת מכהנים יכולים להתמודד לנשיאות ובו בזמן להצביע בבחירות לנשיאות יוצרת חוסר שוויון מול מועמדים אחרים. העותרת ביקשה מבית המשפט לחייב את המועמדים להתפטר מהכנסת, להשעות את עצמם או להימנע מהצבעה. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. הנימוקים המרכזיים היו: אי-מיצוי הליכים (העותרת לא פנתה למשיבים לפני העתירה), שיהוי בהגשת העתירה ימים ספורים לפני הבחירות, והעובדה שחוק יסוד: נשיא המדינה אינו מבחין בין מועמד שהוא חבר כנסת לבין מועמד שאינו כזה, והעתירה לא כוונה נגד הוראות החוק עצמן.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, י' דנציגר, ד' ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עמותת הרצליה למען תושביה

נתבעים

  • ח"כ ראובן ריבלין
  • ח"כ פואד בן אליעזר
  • ח"כ מאיר שטרית
  • כנסת ישראל
  • ממשלת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיים חוסר שוויון מהותי בין מועמדים לנשיאות המכהנים כחברי כנסת לבין מועמדים שאינם חברי כנסת.
  • מועמד שהוא חבר כנסת רשאי להצביע בבחירות לנשיאות, דבר המהווה יתרון בלתי הוגן.

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • חוק יסוד: נשיא המדינה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3858/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3858/14 - ב' לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרת: עמותת הרצליה למען תושביה נ ג ד המשיבים: 1. ח"כ ראובן ריבלין 2. ח"כ פואד בן אליעזר 3. ח"כ מאיר שטרית 4. כנסת ישראל 5. ממשלת ישראל משיבים פורמלים: 6. גב' דליה דורנר, כב' שופטת בית המשפט העליון בדימוס 7. ח"כ דליה איציק 8. פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד ד"ר שמואל סעדיה פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. משיבים 3-1 מכהנים כחברים בכנסת ה-19, ומתמודדים – יחד עם משיבים 8-6 – בבחירות לנשיאות המדינה, העתידות להיערך ביום 10.6.14. העתירה דנא נסבה על בקשתה של העותרת כי נורה למשיבים 3-1 להתפטר מחברותם בכנסת, לחלופין – להשעות עצמם מפעילות כחברי כנסת עד הבחירות לנשיאות, ולחלופי חלופין – להימנע מכל הצבעה בעניין בחירת נשיא המדינה. הטענה העיקרית שבעתירה היא כי קיים חוסר שויון מהותי בין מועמדים לנשיאות המכהנים כחברי כנסת פעילים לבין מועמדים לנשיאות שאינם חברי כנסת פעילים. לפי הטענה, אי-שויון זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שמועמד שהוא חבר כנסת רשאי להצביע בבחירות לנשיאות. ב. לאחר העיון בעתירה ובנספחיה, חוששנו כי אין בידינו להיעתר לה. בעתירה לא נטען – וככל הנראה לא בכדי – כי העותרת הקדימה פניה למי מן המשיבים קודם להגשתה של העתירה, קרי, העותרת לא פעלה למיצוי הליכים. די בכך שלא להיעתר לעתירה. היא גם מוגשת בשיהוי מובהק, ימים ספורים בטרם הבחירות לנשיאות, בנושא הידוע לכל למצער מזה חודשים לעניין המועמדים הספציפיים, וכמובן קיים במישור המשפטי מקדמת דנא. ג. יתר על כן: הליך בחירתו של נשיא המדינה מוסדר בחוק יסוד: נשיא המדינה. חוק היסוד קובע, בין היתר, כי "כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה" (סעיף 4), כי "נשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת לשבע שנים" (סעיף 3(א)), וכי "מי שעשרה חברי הכנסת לפחות הציעו את מועמדותו יהיה מועמד לנשיא המדינה ..." (סעיף 6(א)(2)). חוק היסוד אינו מבחין בין מועמד שהוא חבר כנסת פעיל לבין מועמד שאינו חבר כנסת פעיל. והנה, הגם שבעתירה נטען כי עניינה במישור העקרוני, הסעדים האופרטיביים שהתבקשו בה אינם מכוונים כלפי הוראותיו של חוק היסוד, ומתמקדים במשיבים 3-1. גם בכך יש כדי שלא להיעתר לעתירה. ד. על יסוד האמור, אין מנוס מאי-היעתרות לעתירה. למותר לציין, כי אין בהכרעתנו כדי להביע כל עמדה לגוף טענותיה המהותיות של העותרת, שכנראה מקומן בחצריו של המחוקק. ניתן היום, ז' בסיון התשע"ד (‏5.6.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14038580_T02.doc הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il