נתן צבי ברין נ' ניצב דורון תורג'מן מפקד מחוז ירושלים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3857/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ח' כבוב העותר: נתן צבי ברין נ ג ד המשיב: ניצב דורון תורג'מן, מפקד מחוז ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מנשה צ. יאדו בשם המשיב: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד קובי עבדי פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו הוא בצו שהוציא המשיב, מפקד מחוז ירושלים (להלן: המשיב), ביום 29.5.2022, האוסר על העותר, מר נתן צבי ברין (להלן: העותר), להיכנס, לשהות או להימצא בשטח הר הבית ומבואותיו עד ליום 23.7.2022, וזאת מכוח סמכות המשיב שלפי סעיף 4א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: צו ההרחקה). החלטה זו התקבלה לאחר שימוע שנערך לעותר, ובעקבות ביקורו של העותר בהר הבית ביום 23.5.2022, במהלכו פעל בניגוד לכללים הנוהגים במקום. לטענת העותר, אין הצדקה להותיר את צו ההרחקה בעינו, במיוחד בהינתן הפגיעה בחופש הפולחן שלו; לא נשקפת מהעותר מסוכנות וכי אין בכוונתו לחזור על מעשיו; ובידי המשיב מסלול חלופי להענישו בגין מעשיו (באמצעות נקיטה בהליך פלילי), שהינו פוגעני פחות. נוכח כל אלה, ביקש העותר לבטל את צו ההרחקה בעניינו. ביום 17.6.2022 הגיש המשיב תגובה מקדמית לעתירה, במסגרתה טען כי דין העתירה להידחות באשר אין היא מגלה כל עילה להתערבות שיפוטית. לטענתו, בהינתן התנהגות העותר, בהתחשב ברגישות הייחודיות של המקום בכלל ובנסיבות השעה בפרט (ובכלל זה המתיחות הביטחונית המוגברת), ובשים לב למכלול הטענות שהועלו על ידי העותר והאינטרסים הנוגעים בדבר – מדובר בהחלטה סבירה ומידתית. בצד זאת, עדכן המשיב כי במסגרת הטיפול בעתירה נבחן עניינו של העותר פעם נוספת, ולאור הצהרתו של העותר כי אין בכוונתו לשוב על מעשיו, ולאחר שהתקבלה עמדת גורמי הביטחון, החליט המשיב לקצר את משך צו ההרחקה בחודש ימים, כך שיעמוד בתוקפו עד ליום 23.6.2022 (כולל). לפיכך, נטען כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה. בסמוך להגשת התגובה המקדמית, הזדרז העותר וביקש "להורות למשיב להסביר לאלתר מדוע לא יבוטל הצו לאלתר אלא רק בעוד שבוע ו/או לקבוע דיון דחוף בעתירה". לטענתו, צו ההרחקה איננו מוצדק, ועל כן אין להותיר אותו על כנו, אף לא שעה אחת נוספת. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. בהינתן המעשה המיוחס לעותר, שאין הוא כופר לא בעשייתו ולא בכך שאין לעשותו (וראו סעיפים 4.11 ו-5 לעתירה); בהינתן שיקול הדעת הרחב המסור לרשות המבצעת בהחלטות כגון דא, וכפועל יוצא היקף ההתערבות המצומצם של בית משפט זה (ראו, למשל: בג"ץ 530/01 יוגב נ' ניצב מיקי לוי מפקד מחוז ירושלים משטרת ישראל, פ"ד נו(1) 22, 27 (2001); בג"ץ 8871/17 פואה נ' ניצב יורם הלוי, מפקד מחוז ירושלים, פסקה 14 (14.12.2017); בג"ץ 5321/20 הקרן למורשת הר הבית והמקדש נ' השר לבטחון הפנים, פסקה 5 (16.2.2021)); ובמיוחד בהינתן שבעניינו של העותר נערכה בחינה נוספת בעקבותיה הוחלט לקצר את צו ההרחקה כך שהוא עתיד לפקוע בעוד מספר ימים בודדים – לא מצאנו כי יש מקום להתערב בהחלטת המשיב לאחר קיצורה כאמור. אשר על כן, העתירה נדחית בזאת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22038570_Y04.docx למ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il